בדיוק שנה עברה מאז אותו לילה מהפנט בכיכר רבין. קהילת הטראנס על כל גווניה התכנסה להפגין תחת הקריאה "תנו לרקוד בשקט" כנגד הממסד, שלטענתה רודף אותה. רבבות הגיעו למחות כנגד מדיניות המשטרה שהובילה קו ברור – חיסול תרבות הטראנס באמצעות כלי ניגוח אפקטיבי במיוחד, "מידע מודיעיני לסחר בסמים".

בזמנו, המשטרה לא הייתה מעודכנת - הסמים הפכו כבר למיינסטרים הרבה לפני קיץ 2019. מה שהיה שייך רק לבוגרי יער בן שמן של תחילת הניינטיז, אפשר היה למצוא בכל חתונה שנייה. אבל מה לעשות שלפוצץ מסיבת יער זה יותר סקסי? גם במבחינה תדמיתית- לסגור מועדון "נכון יותר" מלפשוט על חתונה. וכך היה, מוזיקה אלקטרונית על BPM גבוה הייתה חשד ששווה לבדוק, בכל מקום. גם אם מי שחתום על אישור האירוע היא המשטרה עצמה וכשזה הגיע לשם, האנשים יצאו להפגין.

העניין הוא שהפעם אנחנו ניצבים בפני סיטואציה חדשה- סגירה שנייה של תרבות הלילה, במטרה להילחם בנגיף הקורונה. סגירת הברים והמועדונים ביום שני האחרון תביא לעלייה והדבקה ויראלית של האויב מספר 1 של המשטרה – המסיבות הלא מאושרות, המחתרות. זה קורה בסצנה הטכנואידית שהפכה מזמן למיינסטרים הלילי, במרפסות רבות של מגדלי יוקרה בת"א, זה קורה במסיבות מיינסטרים בווילות של הרצליה פיתוח, ובשילוב של הז'אנרים בנחלות המושבים ואפילו בחוף הים של עתלית.

"בכל מדינה צעירים פורקים את תא הלחץ בו הם חיים בצורה אחרת. בישראל, חיי הלילה הם נוהג תרבותי מאוד גדול שעבור רבים מהם אכן מהווים את המקום הנכון להשתחרר בו", טוענת ד"ר ג'וי בנטוב, פסיכולוגית קלינית, מרצה בכירה בבית הספר למדעי ההתנהגות ופסיכולוגיה במכללה למנהל . "בישראל התרבות היא מאוד אינדיבידואליסטית כשבמרבית החברות השונות בעולם התרבות המצויה היא יותר קולקטיביסטית. ישראל מושפעת מהחברה האמריקנית שמקדשת את הנעורים, לכן, ברור שנגלה שאנחנו לא סינגפור".

איך זה בא לידי ביטוי בתקופה כמו עכשיו?
"אנשים לא אוהבים שאומרים להם מה לעשות. יש מרד מובנה במנהיגים הפוליטיים שלא יצליחו להשפיע כמו שהם רוצים על האוכלוסייה. יש כעס גדול על משרד הבריאות, השלטון מתקשה להגיד לאנשים לאן מותר להם ללכת ולאן אסור להם. חוץ מזה, עלייה בקיומן של מסיבות מחתרת היא תוצאה הגיונית מבחינתי של סגירת הברים והמועדונים מסיבה פשוטה, כשאומרים לנו "אסור", תמיד יהיה חלק באוכלוסייה שירצה להפוך אותו ל-"מותר". דבר אחד בטוח, תרבות הבילוי תשתנה, בדרך כזו או אחרת ומסיבה זה עניין חברתי. אז אם כרגע אפשר לקיים את המפגש החברתי בצורה מחתרתית בלבד, כנראה שמחתרת היא הפתרון שבדרך, פתרון שבסוף כנראה יהווה בעיה".

במשטרת ישראל מודעים לאתגר שבפניהם אבל הם מנסים לאתר את העוברים על החוק בכל דרך. מידע מודיעני? יותר כמו צופים לכם בסטורי. "אנחנו פועלים ברשתות החברתיות, אוספים מידע מודיעיני וכבר הצלחנו להגיע לכמה מסיבות שהיו באתרי טבע, ולהפסיק אותן. אנשים התנהלו בניגוד לנהלים ללא מסיכות ושמירת מרחק וחולקו קנסות", הסביר קצין במשטרה. "זו תופעה חמורה מאוד שגורמת לשרשרת הדבקה מטורפת ולפגיעה בבריאותם של החוגגים עצמם, חבריהם ובני משפחתותיהם".

מסיבת טבע בניגוד להנחיות
צילום: ע"ע

אך למרות הנוכחות, לדבריו, המשטרה אינה יכולה בכל זמן נתון לאתר את כל המסיבות המחתרתיות או כאלה שמתקיימות בבנייני יוקרה. "למזלנו יש גם שכנים ועוברי אורח שמתקשרים אלינו ומתלוננים על המסיבות והאירועים", הסביר אותו גורם משטרתי.

צמיחת המחתרות בצל הקורונה היא תהליך טבעי, ר' שאחראי על הבאת דיג'ייז מחו"ל לארץ, מאשר לנו את זה: "לרוב האמנים אין כרגע עבודה, אבל יש כאלה עם סאונד ספציפי שמתאים לתקופה הזו שהביקוש אליהם עלה - כל כך עלה שיש להם היום יותר עבודה מהתקופה שקדמה לקורונה. לא פעם 'המפיקים' שמבצעים את הזמנת האמן לאירוע הם חבר'ה צעירים שלא אכפת להם מההשלכות, הם רק מחפשים להתפרק ולא אכפת להם מההנחיות".

אתה חושב שיש דרך להתמודד עם זה?
"אני לא חושב שאפשר לקחת להם את מרחב הבילוי, ומיד יהיה להם מקום אחר לקיים את הדבר הזה, גם אם הוא יכלול משחק מחבואים עם המשטרה. זו גרילה תרבותית בגלל שהממשלה מונעת כרגע כל פעילות תרבותית, הכל מושבת ובסוף הצעירים האלה מחיים את המוזיקה, גם אם זה לא במסגרת ההנחיות. צ'רצ'יל אמר שבלי התרבות שלנו אין לנו על מה להילחם, אז למרות הנראות של הדבר הזה בחדשות, הם אלו שעושים עבורנו את העבודה ובלי הפגנות מול הכנסת או מול משרד האוצר".

ואכן, מדי שבוע אנחנו שומעים באמצעי המדיה על עוד מסיבת טבע ביער בן שמן ועל עוד מסיבות יום הולדת המוניות שטופות סלבס. בוודאי שגם נשמע על אירוע בר המצווה הגרנדיוזי בהשתתפות עומר אדם ואפילו על מסיבת חצר כטרום גיוס לבנה של שוטרת בדרגת ניצב משנה מהרצליה.

עכשיו, תוסיפו לזה חגיגה באחד הלופטים של ראשון לציון, "שבת צהריים", על עוד גג במרכז בת"א ומסיבת קריוקי בחולון. לאורך כל השבוע, שרתי וואטסאפ בישראל מוצפים בהודעות בנוסח "מסיבה עבור 150 איש, קרובים בלבד", ובסופ"ש הסטורי מוצף בעשרות אירועים שונים ברחבי הארץ שנערכים ללא אישור משטרה וללא פיקוח של משרד הבריאות. אז מה יקרה מעתה והלאה כשחיי הלילה סוגרים את שעריהם?

ב' הוא איש לילה מוכר. הוא מפיק אירועים ומחזיק בבעלותו באחד ממוקדי הבילוי המובילים של תל אביב. בתקופה זו שהאירועים רבי המשתתפים נעדרים מן האופק, הוא רוצה לענות על הצורך. במהלך החודשים האחרונים הוא הספיק להרים שני אירועים, אחד ביפו והשני בחוף הים של עתלית. "הקורונה לא חיסלה את הצורך הבסיסי שלנו לפגוש אנשים על מנת לפרוק מתחים, ההפך. המתח והחרדה עלו, אז עכשיו הצורך בולט יותר. במהלך התקופה הזו לקחתי על עצמי לעשות שני אירועים שהמטרה שלהם הייתה להפגיש חברים במסיבה ללא מטרה כלכלית, יש כאלו שעושים את זה גם בשביל הכיס, אבל אני רציתי לתת להם לפרוק. המסיבה בעתלית הייתה אמורה להיות בסימן "חזרה לפעילות" לאחר שראו שהמשק מתחיל לחזור למסלול, אך התבדנו".

איך אתה רואה את המשך הפעילות שלך?
"הכל בערפל מטורף, תרבות הלילה עומדת בפני קריסה והמון אנשים יפשטו את הרגל, גם מפיקים, גם בעלי חברות הגברה, גם בעלי מקומות. המשמעות היא עלייה במסיבות לא מאושרות ומעצם היותן אירועים לא מבוקרים, הן לא יעמדו בדרישות מה שיוביל את המארגנים לעבור על החוק. סגירת הברים והמועדונים נראית כמו צעד הכרחי, אך אפשר להסתכל על זה בזווית נוספת – ייתכן כי דווקא סגירת העסקים האלו היא זו שתביא לתוצאה הפוכה, הרי אנשים ימשיכו לחגוג ולנסות לפרוק את התקופה הזו, אז לפחות שזה יקרה במקום שיתעד את נוכחתם ושיבדקו להם חום בכניסה. במחתרות זה לא יקרה, בוודאי לא בכולן. צריך לאפשר את המשך הפעילות בצורה שתאזן בין חשיבות בריאות הציבור ובין מתן האפשרות שלו להוריד מן המתח הנפשי. אם צד אחד יהיה לא מאוזן, ייתכן שזה יביא לכאוס".

הכאוס עליו מדבר ב' מתבטא כבר עכשיו. תכירו את י', שנדבקה בשבוע שעבר בקורונה במסיבת יום הולדת שנערכה בדירה סגורה בדרום ת"א: "חגגנו שם מעל 40 איש בדירה סגורה. בוא נגיד שהיינו שם אחד על השני, אתה יודע... מסיבה".

מדדו חום לאורחים?
"לא. כולם חברים שם ומכירים אחד את השני אז זה לא הרגיש משהו שנדרש. לפני הסגר ולפני שהתחילו כל ההגבלות יצא לי גם לצאת ולבלות, אבל אחרי שהתחלנו לצאת מהגל הראשון, פתאום פה מישהו מזמין אותך ושם מישהו מזמין אותך. בדיעבד זאת הייתה טעות, לחגוג במקום שבו אתה נבדק זה עדיף, ואם כבר לא אירוע מאושר ע"י הגורמים הרלוונטיים אז שיהיה במקום פתוח. אני יודעת על הרבה שנדבקו ותכל'ס אני מצטערת שהלכתי".

אז האם כדאי לנסות ולמצוא את המתווה שיאפשר עבודה ולו חלקית לבעלי הברים והמועדונים? כנראה שכן. ואם לא? עוד נתגעגע לימים שהתרגשנו מכתבה בחדשות על מקרה הדבקה שניתן לנתר במועדון. מסיבות המחתרת הן אלו שיתפסו את הכותרת הראשית.

 

עזר בהכנת הידיעה: שמעון איפרגן.