יובל פלג (41) חי את חיי הלילה כבר 20 שנה. לאחר שעבד כמנהל בסניפים השונים של רשת ההמבורגרים מוזס והתגלגל היישר אל קבוצת התדר שהתמקמה לה ב-2012 באזור הדרומי של רחוב רוטשילד, פלג להיות שותף בהקמות של בית רומנו המתחדש. פלג ניהל את פעילויות החוץ של השף אייל שני החזיק בבעלותו את הרסטו-בר "דייגו סאן" שנסגר ברחוב המשביר. למרות פעילותו הענפה ו"החוויה המפרה בעבודה עם אנשים כמו השף השני ושחר סגל", החליט פלג לפני כשנתיים לשבור את ההגה ולהתמודד על המשרה החדשה שצצה לה בעיריית תל אביב-יפו: מנהל תחום עסקי הלילה. הוא זכה בה.

האיש שהקדיש את חייו להקמת מרכזי בילוי ופנאי, הפך למתאם בפועל בין בעלי הברים והמועדונים לבין העירייה בכפוף לאגף רישוי עסקים. עכשיו, בצל הקורונה, הוא מנסה להשאיר את ראשם של הקולגות לשעבר מעל המים, מבין את הכאב הכרוך בכל דו"ח כזה או אחר ומתעקש על כך שלמרות האכיפה המתוגברת שהציבה בפני בעלי העסקים מאזן אימה, מדובר במהלך שנועד דווקא לשמר את עתיד חווית הבילוי בזירה העסקית.

"בשנת 2005 קם לו לראשונה בעיריית אמסטרדם תפקיד שהחל לקום בכל עיר גדולה בעולם, הם קראו לזה 'ראש עיריית לילה'. התפקיד הזה נועד לייצר קול ברור לעסקי הלילה מתוך ההבנה שיש להם צרכים שונים מאלו של עסקים אחרים, יש להם שעות פעילות שונות שמצריכות זמינות מטעם העירייה ובעיקר הם אלו שמשפיעים על הכלכלה, התיירות והפרסום של העיר. התפקיד הזה נועד לייצר שינוי לטובת העסקים", מעיד פלג.

ואכן, השינוי החל. מלבד אין ספור קומפלימנטים אודות אוזן קשבת ונכונות לעזור, מחמאות שהורעפו על פלג ואיילת וסרמן, מנהלת אגף רישוי עסקים בעירייה, במהלך שיחות עם בעלי העסקים לצורך התחקיר, זיהינו גם שיתופי פעולה בפועל של העירייה עם הפקות פסטיבלים כאלו ואחרות. אבל לא הכל ורוד. בעלי הברים והמועדונים שוקעים בחובות, בצל הקורונה חלה בשבוע שעבר אכיפה מוגברת שהרימה את סף החרדה של בעלי העסקים וגם העיכובים שנמשכים כבר שנים ארוכות בכל הקשור לרשיונות העסק. למה? האם העירייה באמת מבינה את הפוטנציאל הכלכלי, התיירותי והפרסומי שיש לעסקים האלו?

דרמה | חזרה לשגרה (צילום: דור מאיר מועלם)
צילום: דור מאיר מועלם

"אני חושב שכן והשיח בין הצדדים הוא משהו שנבנה לאט לאט, אבל הוא מתחזק ועכשיו כולם מדברים עליו. לפעמים צריך משבר בכדי שנוכל לצמוח ממנו והנה, בממשלה ובעיריות כולם עכשיו 'מדברים עסקים'. זו תקופה קשה, הכאב מובן לי, הייתי שם ואני יודע מה המשמעויות של לנסות לצמצם נזקים כלכליים, כל דו"ח שמתחיל ב-1,000 שקלים ויכול להיגמר ב-5,000 שקלים הוא מסמר שיער. הברים שמלאים בדיזנגוף גורמים לאנשים לחשוב שבעליהם עשירים, אבל המציאות רחוקה משם ובכל הזדמנות אני מנסה להציג את קולם בפני העירייה. מלבד זאת, הברים מתמודדים עם קשיים שונים כמו חוק הטיפים, מס העובדים הזרים וכמובן שעות פעילות מצומצמות".

כשהפקח מגיע לעסק, הוא לוקח זאת בחשבון?
"העירייה מכילה את עולם התוכן הזה וכמו בכל דבר תמיד יש לאן לשאוף ואיך להשתפר. אנחנו לא נקיים מטעויות ואנחנו כל הזמן לומדים כשהמטרה שלנו היא לעזור. כשהייתי בעל עסק גם אני תמיד התלוננתי על העירייה וכשאתה נכנס לכובע של הרשות, אתה רואה שיש המון אנשים טובים שרוצים לעזור".

אחת הטענות שעלו כנגד עיריית ת"א היא שפקחי הערים האחרות בארץ לא חילקו אף לא דו"ח אחד לבעלי העסקים ואילו בת"א ניתנו עד כה למעלה מ-700. פלג טוען שלא ניתן להשוות את תל אביב לאף עיר אחרת בארץ. "מרבית העסקים נמצאים בעיר הגדולה, בוודאי אלו הקשורים לבילוי והסעדה ומספר הדו"חות נמצא בחפיפה מול מספר העסקים, עם כי אין צורך להשוות. המדינה העבירה את סמכות האכיפה לעיריות בכל הקשור לתו הסגול וכן, בשבוע שעבר נעשתה אכיפה מסיבית ואני באמת מבין את הכאב, אך המטרה העליונה היא לשמור על בריאות הציבור.

השאלה היא איך שומרים על האיזון.
"בזהירות אני אומר, העירייה קצת חזרה בה. נעשתה אכיפה מסיבית בכדי שהעסקים יבינו וילמדו מה הם צריכים לעשות על מנת לשמור על בריאות הציבור. אתמול שמענו על מקרה הדבקה ראשון שהתגלה במועדון בראשל"צ וכששומעים על זה בתקשורת, זה משפיע על כלל העסקים בביזנס הזה".

זה מקרה הדבקה ראשון במועדון מזה חודשיים. עד שזה הגיע שמענו על אינספור כאלה במערכת החינוך והקריאה לסגור את כלל מערכת החינוך לא קרובה לזו הנשמעת אל עבר הברים והמועדונים. למה הפער הזה קיים?
"אני יודע דבר אחד, שהעירייה עוברת ממצב של אכיפה מסיבית להסברה מסיבית. המטרה היא לשמור על האיזון בין חשיבות חיי התושבים לבין חשיבות הישרדותם של בעלי העסקים. אני מסתובב בעיר ובכנות מסעדות לא מקפידות, ברים לא מקפידים ובסוף אנחנו כפופים לחוק".

בחוויה האישית שלך, כמי שהחזיק בבעלותו בעבר לפחות מקום בילוי אחד, מה זה גורם לך לשמוע על בעלים של מועדון שהחל לעבוד כשליח של וולט במקרה הטוב או על בעלים של בר ששוקל להתאבד במקרה הרע?
"חלחלה. צריך להבין, מי שצריך לקחת אחריות על האירוע הזה היא המדינה. זה לא רק הברים או המועדונים, אלה גם התקליטנים, הסאונדמנים, התאורנים, הדורמנים – המדינה חייבת לפצות אותם ולתת להם מענקים".

פסטיבל לונאר פורים 2020 (צילום: אקליפס מדיה)
"נראה יותר פסטיבלים ואירועי חוץ" | צילום: אקליפס מדיה

ועד שזה יקרה, העירייה מתכוונת לפעול למענם באיזשהו אופן?
"בוודאי, וזה קורה בכמה מישורים: שמירה על קשר רציף עם איגוד הלילה והמסעדנים, הרחבת אזורי הישיבה באזורי החוץ, ביטול מוחלט של הארנונה ל-3 חודשים, אנחנו מקיימים איתם פגישות ואנחנו כתבנו איתם את המתווים. תל אביב רוצה להוביל, חולדאי אמר כבר בעבר שאנחנו לא מחכים לאף אחד ונעשה הכל כדי לצלוח את המשבר הזה עם המדינה או בלעדיה. המתווים שהתקבלו ע"י משרד הבריאות נשלחו לשם מטעם העירייה, לא מטעם אף אחד אחר. יש עיכובים, אבל יש דרך וגם העיכובים האלה מתקבלים ע"י המדינה ולא ע"י ראש העיר. אנחנו עושים כל מה שאפשר למען העסקים האלו. אנחנו לא מושלמים, אבל תמיד שואפים להשתפר".

איזה חיי לילה נמצא בתל אביב ביום שאחרי?
"חיי הלילה לא מפסיקים להשתנות, גם לפני הקורונה. עידן המגה-קלאבים כמעט ונגמר ואפשר לזהות את המעבר לאירועי חוץ. השאיפה שלי היא שהתיירות תחזור ובעקבותיה נקיים מסיבות חוף, נייבא פסטיבלים בינלאומיים לכאן ואני יכול להעיד שלמרות שזה לא פשוט, העירייה תעשה הכל כדי שזה יקרה. בנוסף כדי לשמור על האיזון בין מרקם החיים העירוני לבין חיי הלילה, אפשר לספר כי בקריית המלאכה לא יהיו מגורים על מנת לאפשר את פתיחתם של ברים ומועדונים נוספים בעיר. עד אז, חשוב שכולם יבינו שיש לנו מטרה משותפת, אנחנו בעדם. קשה לראות את זה כשאתה מקבל 2,000 שקל דו"ח ואני מבין את המצוקה, אבל בסוף אנחנו רוצים ללכת יד ביד על מנת שהעיר תחזור למסלול. בלי עסקי הלילה אין עיר ואנחנו יודעים את זה".