2018 הייתה שנה בועטת - על זה כנראה אין אחד שיתווכח. לצד אינספור הפקות גדולות, גיגים מחו"ל ומקומות חדשים שנפתחו, ידענו גם סגירות ותקריות מצערות. כעת, לרגל כניסתה החגיגית של 2019, פנינו אל כמה מהאנשים המשפיעים ביותר על חיי הלילה המקומיים איתם ניסינו לחבר תחזית בנוגע לתוכן הבילוי של כולנו בשנה האזרחית הנוכחית.
אז מה נשמע?
"הז'אנר האלקטרוני במשבר. אמנם דיג'ייז ענקיים מחו"ל רוצים לבוא ומפיקי הפסטיבלים דופקים על דלתות העיר אך אין לוקיישנים לקיים אירועים; לא פארק הירקון ולא מרכז הירידים. העירייה לא מאשרת קיום אירועים ולכן יצירתיות המפיקים חשובה כאן מתמיד".
(רונן מיילי; יו"ר איגוד הברים והמועדונים, Music TLV, והילטון ביי)
"בהפקות הגדולות מתחילים להבין שעם כל המיסוי והדרישות של העירייה והמשטרה זה כבר לא כזה משתלם - שווה לפתוח בר או מועדון במקום להרים איזו הפקה גרנדיוזית כזו או אחרת כי העלויות פשוט בשמיים. אני מאמין שב-2019 נראה פה פחות הפקות ענק ויותר מועדונים גדולים, המון ברים חדשים שייפתחו - זאת למרות גל הסגירות של השנים האחרונות והמשבר של המוזיקה האלקטרונית בישראל, הז'אנר ימשיך לבעוט כשבמקביל אליו אפשר לראות שההיפ הופ ממשיך לתפוס תאוצה".
(איציק לוי; ג'ימי הו, ספיק איזי, סרבסה ואילקה)
"הדזרט שינה את חיי הלילה בארץ, ולמרות שמוזיקת הטכנו עדיין הולכת להיות מכתיבת הקצב בשנה הקרובה, כבר אפשר לראות את הדעיכה. אליה מצטרפת מוזיקת הטראנס שנחשבת פה לאהובה במיוחד אך נמצאת במשבר, אותו הסצינה (שכוללת בליינים ומפיקים כאחד) צריכה לעבור. תוסיפו לזה את מוזיקת המיינסטרים, ותראו שבסוף סצינת הלילה אוהבת להתאחד תחת מקומות גדולים וספציפיים ותחת הפקות ממותגות וספציפיות - אין יותר מדי אלטרנטיבות כשבסוף היזמים הגדולים צריכים להביא מוצר מספיק איכותי שישמור על הקהל. אנחנו עשינו את זה ואפשר לראות את ההשפעות כבר עכשיו בשיפוץ מרחבי הבילוי עליו המתחרים עמלים. פתיחת הדזרט ב-2018 תביא ב-2019 את מוקדי הבילוי להיות יפים יותר ואיכותיים יותר - ואני מברך על כך".
(איציק רוסו; דזרט, פורסט ונוהו)
סצנת ההיפ הופ, לאן?
"השנה ההיפ הופ נהיה ממש ביג, אפשר לראות שהז'אנר חולק את תואר המיינסטרים ביחד עם הטכנו, ואפילו עקף ז׳אנרים כמו הטראנס וההאוס ששלטו פה במשך עשורים. כרגע הסאונד ששומעים במועדונים בארץ זה בעיקר טראפ, עם חיזוקים של תת ז'אנרים כמו: אפרו ביט, דאנסהול ואפילו ראפ בריטי. הקהל אהב את הכיוון החדש ומרגישים את זה בכמות הבליינים שמדי שבוע מגיעה מכל הארץ למסיבות, כמו הליין של אטלנטה בחמישי, יש שם אנשים שעובדים קשה, ומשתדלים לעשות אותו כמה שיותר אותנטי. גם בסצנה המקומית של האמנים שומעים יותר גיוון מוזיקלי, הרבה יותר אמנים, יותר הופעות. זה מרגיש שההיפ הופ תוקף אותך מכל כיוון. שווה להמשיך לעקוב אחרי הסצנה בארץ בשנה הקרובה, הכל הופך להיות יותר מעניין וצבעוני".
(טל בקרמן; מפיקת אירועים ומנהלת אמני היפ הופ)
הטראנס במשבר. אז מה יהיה?
"אין ספק שעברנו שנה מטלטלת, אך למרות הקשיים הרבים אנחנו עם הפנים קדימה לקראת הטרילוג'י פורים המסורתי. למרות שהטכנו הוא הז'אנר האלקטרוני המוביל כרגע, מוזיקת הטראנס הובילה ותמשיך להוביל גם בעתיד. נכון, נהיה קשה מתמיד לקיים אירועים בחוץ, אבל עדיין אפשר לראות שאנחנו מצליחים להוציא אלפי בליינים מהבית מדי סופ"ש. מועדונים הבינו את הפוטנציאל והחלו לקיים אירועי חוץ תחת המותג שלהם. אנחנו באופן אישי הכנו המון הפתעות ל-2019".
(רמי שמואל; יוניטי)
לאן נושבת הרוח האלקטרונית?
"אחרי הרנסס של הדיסקו בסוף העשור הראשון של שנות האלפיים, והרנסנס של הטכנו באמצע העשור השני, אנחנו נמצאים כרגע בתחילתו של עידן חדש בתולדות המוזיקה האלקטרונית - עידן המינימל. אפשר לראות את זה בליינאפים של הפסטיבלים הגדולים ושל חלק מהמועדונים המובילים בעולם - זאת למרות שז'אנר בשם מינימל היה קיים כבר לפני 15 שנה (ואכן יש לו קשר עם תנועת המינימל המודרנית), לעומת חזרתם של הדיסקו והטכנו שניתן להגדיר כרטרו, כאן מדובר באבולוציה של ממש והקשר בין המינימל של אז לבין זה של היום, לא יותר עמוק מהקשר בין הז'אנר החדש לבין הטראנס המוקדם של שנות התשעים, הטכנו, האסיד האוס וז'אנרים אחרים. עבור מי שעוקב אחרי המוזיקה האלקטרונית כבר 26 שנה, התחושה כיום היא של חידוש גדול והתרגשות גדולה שלא חשתי כבר הרבה שנים. יש לזה מילה, מילה שהשתמשו בה לא מעט בתחילת דרכו של ההאוס, וכמעט שכחנו שהיא בעצם הבסיס לכל הרעיון של מוזיקת המועדונים - Fresh".
"עם ירידת מחירי הטיסות בשנים האחרונות, ביקורים בחו"ל הפכו להיות למשהו שבשגרה עבור הרבה קלאברים ואנשי תעשייה ולכן כל הזמן זורמת לכאן השראה והשפעה מהעולם. עם זאת, אני חושב שהיום הגענו למקום בו הסצינה של תל-אביב משפיעה על הסצינה הבינלאומית לא פחות ולפעמים אף יותר מההפך".
(ירון טראקס; הבלוק)
אז כמה באמת עולה לנו להרים לחיים?
"יקר לחיות פה, וכן, בין היתר גם כוס קוקטייל מגיעה למחיר של כמה עשרות שקלים. אבל הקהל מבין שהפרודוקטים יקרים, השכירות בשמיים, יש עובדים לשלם להם וגם מס כחלון בדרך אלינו. השוק לא יציב ולמרות זאת המקומות מלאים - זה לא סתם. למרות הקשיים, יזמים הצליחו להעמיד על הרגליים לא מעט מקומות טובים ומוצרים איכותיים כשהמחיר שלהם לא פעם - יקר מאוד. אם בעבר האלכוהול היה פריט משלים, היום הוא הרווח העיקרי שמצליח להשאיר את כל העסקים בסצנה הזאת על הרגליים. בסוף, זה האינטרס של הקהל, והוא מבין את זה, כשבמקביל אנשי הלילה מחויבים לשמור על איזון ולהימנע מגרידיות. כולנו רוצים להתפרנס, כולנו רוצים לבלות. עזבו את האפודים הצהובים ובואו לשתות".
(ניב "וובוס" שיר; רום סרוויס, קונסיירז', באבאגנוש, סנטרו וגרניש)
ומה עם איזה משהו לנשנש?
"כשפתחנו את הבראסרי לא חשבנו שיום אחד נצטרך להתעסק בתכנים מוזיקליים, ואני חושב שגם מרבית היזמים שפתחו בר כזה או אחר עד לפני כמה שנים לא חשבו שיצטרכו להתעסק בעולם תוכן קולינרי. המפגש בין שני הצדדים נוצר בגלל קשיים כלכליים והמשיך להתקיים ואף להתפתח בגלל שהוא נעשה אמנם מתוך אילוץ - אך לא באופן מלאכותי. לאכול מנת שף לצד סאונד נכון הפך לסטנדרט כשחווית הבילוי של בליינים ופודיז כאחד עתידה ב-2019 להפוך לחוויה יותר מגובשת והומוגנית. איך זה שהחברה נטשה את הבילוי המוכר לנו מן העבר? אני לא יודע, אני לא סוציולוג. דבר אחד בטוח, הצרכנים רוצים יותר, ובמחיר משתלם יותר עבור החוויה אותה עולם הלילה ועולם האוכל מציעים באותה נשימה, ונכון להיום זה קורה כמעט יחדיו. 2019 ללא ספק תניב לנו מקומות נוספים שידברו על חוויה שתציע אוכל, אלכוהול ומוזיקה".
(מתי ברודו; בעלי קבוצת R2M)
אם לסכם, נראה ש-2019 הולכת להיות מעניינת במיוחד. המון אלכוהול, אוכל טוב, ומקומות בילוי חדשים שבתקווה ישרדו לצד מוזיקה שעתידה להילחם על חייה. שם, מתבטאת האומנות כקריאתה של הסצנה המקומית לעולם טוב יותר בו כולנו, הבליינים, אולי נרוויח שנת בילויים שתתעלה על קודמתה.