כנראה שכולכם מודעים לעבודה שנורא קשה להשיג בירות בכלל ומשקאות אלכוהוליים בפרט במדינות מוסלמיות. למרות זאת, מתברר שהעובדה לא ממש נכונה, ומי שמכויהח את זה טוב מכולם היא מבשלה קטנה מירדן שהחלה לייצר לאחרונה את הבירה הירדנית הראשונה - או בקיצור: תכירו את "קרקל" (ולא, אל תתבלבלו עם הגדוד המעורב של צה"ל).
יאזן קארדשה (Yazan Karadsheh) התאהב במשקה הפופולרי בזמן שעבד באסדת נפט בקולורדו בשנת 2006. הוא מספר שמסביבו היו אז בעיקר אנשי צבא לשעבר, ובאופן מפתיע הרבה מהאנשים על האסדה היו מוציאים את רוב המשכורת המנופחת שלהם על סמים. מהר מאוד יאזן הבין שזה ממש לא הכיוון בשבילו - וכך המשקה האהוב שבה את ליבו. עם חזרתו לירדן, קארדשה החליט שגם למדינה שלו מגיעה בירה אותנטית - זאת למרות התדמית השלילית לה זכה המשקה במדינתו.
אחרי שעזב את משרתו בקולורדו, הוא נשאר באזור והחל לעבוד (בהתחלה בהתנדבות) במבשלה מקומית כדי ללמוד ממקור ראשון על תהליך הבישול והכנת הבירה. בימים הראשונים הוא התעסק בעיקר בניקוי חביות, ולימוד עצמי דרך סרטונים ביוטיוב, וכשחזר לירדן לאחר כשנתיים, הוא כבר החל לפתח את עניין הבירות באופן רציני יותר. באופן טבעי, הוא הבין מהר מאוד שצפויים לו המון קשיים עד שיעלה על דרך המלך.
במשך שלוש שנים הוא ניסה לקבל את כל האישורים ההכרחיים לטובת פתיחת המבשלה, והוא מספר שזו הייתה תקופה קשה מאוד בה ניסה לדבר עם כל גורם רלוונטי - וכולם דחו אותו על הסף, עד שבמקרה חבר של אביו השיג לו את האישור. הסיוט הבירוקרטי לא נגמר שם, ולאחר שלא מצא אנשים שיאשרו להשכיר את השטח שלהם בשביל המבשלה - יאזן נאלץ לשקר לבעל שטח והציג לו את המיזם שלו בתור "פרויקט מדעי מטעם האוניברסיטה לפיתוח בתחום המזון". מתברר שגם עובדים היה לו קשה מאוד לגייס, וברגע שהאנשים ששכר לפרויקט הבינו שמדובר במבשלת בירה הם פשוט נטשו אחד אחרי השני.
למרות כל הקשיים, הוא הבין מהר מאוד שהאתגר הקשה ביותר שלו היה בעצם האתגר התרבותי - ללמד את הירדנים על תרבות הבירה שעד אז נתפסה בעיקר כשלילית. זה כלל אפילו המצאת מושגים חדשים בשפה הערבית מכיוון שבאוצר המילים לא היו קיימים מונחים כמו "מבשלה" או "בירת מלאכה" (Craft). קארדשה מספר שהגאווה הכי גדולה שלו היא להסתובב בברים המקומיים ולשמוע אנשים מתווכחים על סוגי הבירה שהם מעדיפים, וזה לא ממש משנה לו אם הם מזכירים את "קרקל" - העיקר מבחינתו שהם מתעניינים בתחום עצמו. אגב, את השם לבירה הוא בחר מכיוון שקרקל, כמו שאתם בטח יודעים - היא חיה מדברית שבסכנת הכחדה ונלחמת על חייה.
כיום הבירה שלו נמכרת ביותר מ-500 חנויות וברים מקומיים בירדן, ולפני כחצי שנה הוא החל לייצא אותה לארצות הברית. הרגע המרגש ביותר מבחינתו היה כשהוזמן ליריד בירות בניו יורק: "אנחנו רוצים להכיר מחדש לעולם את המזרח התיכון דרך המותג שלנו", מספר קארדשה, "להאיר ולשנות את השיח על הסטריאוטיפים שקיימים בעולם על המוסלמים ועל הקהילה שלנו".