שלושה חודשים בלבד אחרי ההסכם לנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות ואפשר לראות בדובאי כבר עשרות אלפי ישראלים, שהחליטו לברוח מההגבלות בישראל לדובאי, שעד היום (ראשון), בו הפכו כל המדינות לאדומות, הוגדרה כירוקה.
בין היזמים שמחפשים הזדמנות עסקית לתיירים שרק מחפשים לברוח ממציאות הקורונה בישראל, אפשר למצוא בשבועות האחרונים גם לא מעט דיג'ייז ישראלים, שהוזמנו להרים במסיבות שוות בדובאי. אחד מהם הוא הדיג'יי עומר כחלון (30) מקבוצת "אטיסוטו", שהגיע לנגן בדובאי בסוף השבוע שעבר. "כבר ב-2017, כשניגנתי במיאמי נוצר חיבור עם חבר'ה מדובאי", מספר כחלון בשיחה עם mako. "הבנתי שהמנטליות שלי בתור ישראלי מאוד דומה למנטליות שלהם, אנחנו באותו ראש המוזיקה זורמת - לא הייתי צריך להתאמץ יותר מדי, הכל היה סופר טבעי".
"הם היו חברה סופר נחמדים אמרו לי שהם מאוד אוהבים את ישראל ומקווים שיהיה שלום ביננו יום אחד ונוכל לבקר במדינות אחד של השני. הם סיפרו לי כמה הם שמעו על תל אביב מחברים ושהם רק מחכים שיהיה שלום בשביל להגיע ולבקר אצלנו יום אחד. תוך כדי האירוע הם לא הפסיקו לפרגן ולהרים לי החלפנו אינסטגרמים והחיבור נוצר".
איך הגבת להסכם בין ישראל לאיחוד האמירויות?
"לי זה היה ברור כבר ממזמן שהחבר'ה מדובאי מתים עלינו, וזה עניין של זמן עד שגם הממשלות יישרו קו עם האזרחים".
החודש, מעט אחרי שדובאי נפתחה לישראלים, הגיע לכחלון הצעה שאיפשרה לו להגשים את החלום. "בתחילת דצמבר, חבר שלי שגיא ממיאמי חייג אלי ואמר לי 'עומר תקשיב, החבר'ה מדובאי החליטו להפתיע אותי. אני חוגג מחר יום הולדת 30 בדובאי והם אמרו שאין מצב שאתה לא מגיע לנגן!' בלי שהיה לי יותר מדי זמן להבין מה קרה הרגע הוא ביקש ממני לשלוח לו את כל הפרטים והזמינו לי כרטיס טיסה לאותו היום".
"הגעתי לדובאי בשעה 6:00 בבוקר ביום שישי אחרי לילה שלם שלא ישנתי מהתרגשות. בלי יותר מדי שעות שינה אבל עם אדרנלין בשמיים הגעתי למרינה של דובאי כבר ב-12 בצהריים. פגשתי את כל החברים מדובאי וזה היה מאוד מרגש אחרי כל כך הרבה שנים ששמרנו על קשר מרחוק, הם כל כך שמחו על השלום עם ישראל, ואמרו שיגיעו לתל אביב בקרוב שתסתיים כל תקופת הקורונה".
איזה מוזיקה הקהל המקומי אוהב?
"המוזיקה בדובאי היא מגוונת, אתה יכול לשמוע מצד אחד מוזיקה ערבית אותנטית ומצד שני את כל הסגנונות של הטכנו, טק האוס והאוס, שנכנסו לשם חזק כנראה בגלל כל התיירים והדיג׳יז הגדולים בעולם שמגיעים לנגן שם. הקהל שאני ניגנתי לו התחבר בעיקר לסגנון האלקטרוני יותר".
איך חיי הלילה בדובאי נראים תחת הגבלות הקורונה?
"כרגע בגלל הקורונה רוב המועדונים הגדולים סגורים. באלה שפתוחים אין יותר מדי אווירה לריקודים בגלל הנגיף, אבל כן יש וייבים נחמדים לישיבה כשהמוזיקה ברקע היא כמובן אלקטרונית".
יש איזה זיכרון מיוחד שתיקח איתך מהסט הראשון שלך בדובאי ?
"את השקיעה שהייתה רגע השיא של היום. היאכטה עגנה באמצע הים והשקיפה על הבורג׳ חליפה. אני זוכר שהייתי צריך להחליט מה הולך להיות השיר הבא, הפיק של הערב, כשכולם בטירוף ומרגישים את הניצוץ הזה של השקיעה ושיש תחושה שמשהו גדול הולך לקרות".
דווקא אז הרגיש לי שהכי נכון זה לנגן את השיר ״תל אביב״ של עומר אדם. נכון, זה לא השיר הכי חדש אבל הוא שיר עם המון סימבוליות שמבחינתי מייצג משהו מעבר. הקהל ביאכטה התפוצץ הם פשוט היו בטירוף, הרגשתי איך המוזיקה מחברת בין כולם, כאילו כולם חיכו בדיוק לזה, כולם יודעים את המילים בעל פה וחוץ מחבר שלי אף אחד שם לא ישראלי".
"בשבילי זה היה רגע אדיר כי לא משנה במה אתה מאמין ואם אתה יהודי, מוסלמי או נוצרי - המוזיקה חיברה את כולם ביחד. זה רגע שאני אזכור לעוד הרבה זמן, ככה נראה בעיני שלום והוא אמיתי לגמרי".