עד לפני כחודש, גיל בר היה עסוק בלהרים לבליינים שמגיעים לברים שלו ("משבצת" ו"קווין בי") בתל אביב, אך עם פרוץ המגפה הוא נאלץ לסגור אותם כמו כל מקומות הבילוי בארץ. במקום "לשבת בבית לבכות על מר גורלו", בר מצא תעסוקה אחרת שתמלא אותו - הקמת עמדת רענון לכוחות והצוותים הרפואיים מחוץ למשבצת, ואיסוף תרומות למען הרופאים, אחיות ושאר העוסקים במלאכת המלחמה בנגיף הקורונה. המיזם נקרא גם בהתאם, "פינוקים".
"בפעם האחרונה שהיה איזשהו 'משבר לאומי' זה היה בצוק איתן, הייתי בתוך עזה", מספר בר בשיחה עם mako. התחלנו ממצב שלא היה לנו מים, ותוך כמה ימים שהגיעו התרומות, המצב השתנה מקצה לקצה. אני זוכר איך זה הרים לנו את המורל לשמיים. בזכות זה הבנתי שאולי הבר שלי הפך לבר רפאים, אבל יש לי את הפלטפורמה להקים גם משהו שיעזור".
השלב הבא של בר היה לפנות לחבריו בקבוצת הוואטסאפ. אחד מהם, נעם בקל, התגייס מיד למען המטרה. "התחלנו ביום הראשון שנינו לבד ולקח לנו רגע להבין איך מתפעלים את זה, אבל בלי לשים לב זה תפס תאוצה די מהר. אני חושב שזה בעיקר בגלל שקהל היעד שלנו הוא הקהל התל אביבי הצעיר. הערבות ההדדית פה היא משהו שלא נתקלתי בו".
בכל בוקר נפתחת עמדת רענון בבר ה"משבצת" שכוללת בקבוקי מים, קפה, שתייה קלה, חטיפים ונשנושים, ובזכות המיקום המרכזי של הבר (כיכר רבין ודוד המלך שמוביל לאיכילוב) ניידות רבות יכולות לעבור שם בשביל ליהנות מהפינוקים. "בהתחלה היינו מסמנים וקוראים להם לעצור, אבל היום הם כבר יודעים שזה המקום שלהם. זה רץ בקבוצות הוואטסאפ שלהם והיום עוצרים אצלנו קרוב ל-20 אמבולנסים, ניידות משטרה וגם החיילים שהצטרפו".
בנוסף, בעזרת הכספים שבר ושותפיו גייסו, במטבח של הבר נפתח "פס ייצור" של סנדוויצ'ים. בכל יום מגיעים מתנדבים ל-3-4 שעות ומכינים 150 כריכים, שעוברים דרך המרכז הקורונה הארצי של מד"א. ארגון נוסף שעוזר ל"פינוקים לצמוח" הוא "אמץ רופא", שאחראי על העברת התרומות אל כולם. כאמור, המיזם התחיל בקטן אבל לאט לאט הם כבר מצליחים להגיע לאיכילוב, לוולפסון, למרכז מד"א ולמעון קשישים בנחלת יצחק.
מה יש בסנדוויצ'ים? בר חושף: "הסנדוויצ'ים שהם מקבלים די משעממים, אז רצינו לשדרג קצת את החוויה. יש כאלו עם סלק ופקאן סיני, יש פטה, יש פלפל קלוי. רצינו לשבור את שגרת הטונה והגבינה צהובה".
חוץ מעמדת הריענון והסנדוויצ'ים ישנה "רחבה" נוספת - עוגות ביתיות. בכל יום עד 20:00 אנשים נרשמים לתרומת עוגות שהם מכינים בבית, ועל העמדה מתקלטת ברית כהן שמתאמת את כל האיסופים. בר חושב שמדובר באקט שיותר נוגע באנשים מאשר תרומה כספית: "אנשים באמת משקיעים עם עוגות מטורפות ומקשטים עם ברכות, זה מרגש נורא לראות את זה. אנחנו לא מאמינים שזה תפס כזו תאוצה תוך כמה ימים".
איך זה עבד עם הרגולציה?
"למזלנו, השוטר שאחראי על העסקים ברחוב אבן גבירול נתן את ברכתו. הכשרנו את המטבח, דאגנו לניקיון יסודי, יש כפפות ומסיכות לכל מי שנכנס למטבח. זה לא משחק".
"פינוקים" אמנם מיזם התנדבותי, אך בזכות הניסיון מחיי הלילה, הכל מתנהל כעסק לכל דבר. "זה עוזר לנו להגיע ליותר אנשים. שיווק ויח"צ זה חלק מההתעסקות בחיי לילה, בתור בעל מקום אתה בונה מוצר, אבל בשביל להרים אותו אתה צריך לדעת איך לשווק אותו, אז כן, הניסיון שלנו לגמרי עזר לנו. יש תזרים מזומנים, ניהול עובדים, וגיוס 'לקוחות' שהם בעצם התורמים שלנו".
למרות הרוח האופטימית, הוא לא שוכח את המצב העסקי המורכב אליו נקלע. "אני לא נח על זרי הדפנה, אנחנו בבעיה והענף כולו בסכנת קריסה. זה לא הולך להיות פשוט לצאת מזה אחרי זה, אבל אני לא רוצה בינתיים לשבת בבית ולמרר על מר גורלי. אני מאמין בקארמה - אם אני אעשה טוב, כבר יהיה לי יותר טוב".
בר מודה שהוא נדבק בחיידק המעשים הטובים ומבחינתו לא מדובר במיזם חד פעמי. "זה פשוט ממלא ומספק בצורה שאני לא יכול להסביר. אני בטוח שאמשיך עם המיזם גם בהמשך, בדרכים כאלו ואחרות. אני וגם השותף שלי יודעים את זה כבר, ולכן ניסינו להרים הכל בצורה הכי מקצועית ומסודרת שיכולה להיות". מעודד לדעת שאלו האנשים שנמצאים מאחורי הקלעים במקומות שאנחנו מבלים בהם, והנה למרות המשבר הכלכלי שנוצר, מי אמר שתרבות חיי הלילה שלנו נכנסה להקפאה?
ניתן לעזור ל"פינוקים" בתרומה כספית או דרך עוגות בטלפון: 050-9510957
