כבר יותר מחודשיים לא שתינו בירה מהחבית עם חברים. והאמת שלא שמנו לב כי היינו עסוקים בלהתבודד, לבשל ולעשות בינג'ים בנטפליקס. אבל אתמול הייתה לי את ההזדמנות לחוות את הבירה הראשונה שלי מהחבית וכבר בשלוק הראשון הבנתי כמה התגעגעתי. בלנד השיק לאחרונה שירות משלוחים של בירות מהחבית עד הבית תוך 90 דקות, ומיד בתחילת הערב שאלתי את עצמי: "איך זה לא קרה עד עכשיו?".
אז ישבנו בבית כי בתכלס קצת יותר נוח ואנחנו לא באמת סומכים על זה שהתל אביביים שמרו על הנחיות הקורונה לאחרונה (כולנו ראינו מה קורה בכיכר דיזינגוף כל ערב), אז החלטנו להביא את הפאב אלינו. אם מוחמד לא יבוא אל ההר - הבירה תגיע עד לדירת חדר וחצי של מוחמד!
בתוך המארז של בלנד ו"חביתוש" שבחרנו מגיעים 2.7 ליטר של בקבוקי בירה קרה מהחבית של גולדסטאר, מכבי 7.9% ופאולנר. יש אפשרות לשלב ביניהם או לבחור סוג אחד של בירה, תלוי מה אתם מעדיפים. אנחנו הלכנו על השילוש הקדוש כדי שכל אחד יוכל לבחור מה הוא רוצה, אתם יודעים ממש כמו בבר. תוך פחות משעה מרגע ההזמנה, הופיע השליח בדלת שלנו עם 3 בקבוקי בירה קרים, תחתיות של גולדסטאר וכוס שליש של גולדסטאר מתנה. מיד לקחנו צלוחית של בייגלה בשביל האווירה והתחלנו לשתות.
הזמינו מ-BLEND בירה מהחבית עד הבית - עד 90 דקות
הדבר הראשון שהיכה בנו הוא הטעם המוכר. אומנם הבירה מגיעה בבקבוקים, אך היא מכילה את הבירה מחבית ומרגישה בדיוק כמו הכוס שמקבלים כשיוצאים לבלות. התחושה של לשתות אותה אחרי חודשיים (וקצת) שלא יכולנו, דומה לתחושה של לראות חבר שלא ראיתם שנים, אבל החברות כל כך טובה שזה מרגיש שלא נפרדתם לעולם. עוד בזמן שהתארגנו, גילינו שאנחנו רוצים גם לאכול והבנו שבניגוד לתפריט המצומצם של פאב ממוצע, יש לנו אפשרות להגיע לכל מסעדה בעיר בלחיצת כפתור. אחרי כמה דקות של שוטטות באפליקציות הזמנו קצת אסייתי ופיצה לטובת הגיוון, והתחלנו את הערב.
לפעמים לשתות בבית עם חברים זה פשוט הבילוי המושלם. אתה שולט על מה תשב, כמה זמן, באיזה טמפרטורה ואיזה מוזיקה תתנגן ברקע. האמת? בבית אפשר ליצור את החוויה המושלמת לפי מה שאתה אוהב ועכשיו שיש לך גם בירה מהחבית מה עוד צריך? עשן סיגריות וצפירות מהרחוב? פשוט צאו אל המרפסת. אם יש משהו שלמדנו להעריך בתקופת הקורונה הוא להישאר בבית בסביבה המוכרת והמוגנת שלנו, ואם אפשר להביא את הבילוי לשם, אז למה לא בעצם?
ככל שהערב התקדם, העובדה שאנחנו לא במקום בילוי נשכחה לגמרי ויש לנו הרגשה שה"ישיבות הביתיות" ילכו ויתפסו תאוצה לא רק אצלנו.
הרבה דברים השתנו בחודשיים האלה ואף אחד לא בדיוק יודע איך החזרה לשגרה תיראה. האם נלמד לצמצם את ההוצאות שלנו בעזרת יציאות "ביתיות"? האם נגדוש את מקומות הבילוי עד אפס מקום כאילו אין מחר או גל שני? כנראה שהמציאות היא איפשהו באמצע ומזל שהגענו לתקופה כזאת שכדי להנות מערב עם חברים לא חייבים לעבוד קשה וכל מה שצריך הוא סמארטפון ואצבע - תוך בערך 60 דקות אתה מוצא את עצמך עם המיטב שיש לעיר להציע לך.