מקומות הבילוי בישראל סגורים כבר לא מעט זמן, אבל זה לא אומר שאנחנו באמת צריכים להפסיק לבלות, נכון? בתקופה האחרונה אנחנו עדים לישראלים רבים שלקחו את התוכן שיש לתרבות הבילוי והאלכוהול בארץ להציע, והכניסו אותו הביתה. בין האירועים שעשו התאמות לרוח התקופה, אפשר לראות את ״משחקי הקאסק בירה מכבי״, ערב הטעימות של מותג הבירות הוותיק שנעשה בשיתוף עם קבוצת הפייסבוק ״בירה אחת ביום״ ובני קריגר מהבר המיתולוגי של כפר סבא, Benny's Cask Ale Pub.
לפני שנתקדם, חשוב להבהיר מה זה בכלל ״בירת קאסק״. מדובר בשיטת מזיגה עתיקה שקרויה על שם סוג החבית שבה מאחסנים את הבירה. לעומת החביות שכולנו מכירים מהסרטים (Keg), חבית הקאסק לא מחוזקת בגז, אלא בבירה בלבד. אם ישבתם פעם בבר וראיתם ברמן עושה פעולה שדומה לשאיבה, כנראה שזה זה. בגלל שהבירה עברה תהליך גיזוז טבעי, היא תתקלקל מהר יותר וחובה למזוג אותה כשהיא טריה כמה שיותר. והסיבה שהז׳אנר אהוב כל כך על ידי חובבי בירה רבים, היא שבתהליך השאיבה מקבלים את הטעם הגולמי ביותר של הבירה.
אז ממש לא מזמן, התאספו להם כ-60 חובבי בירה - איש איש בביתו בעזרת הזום - לערב שבו טעמו 4 סוגי בירות קאסק אייל, שהוכנו במיוחד לערב הזה ובאופן חריג גם בוקבקו. בשביל לשמור על טריות, הבקבוקים עברו אל המשתתפים יום לפני האירוע והם קיבלו הנחיות מסודרות לאחסון, ומתי להוציא אותן מהמקרר. מטרת הערב הייתה בעצם לאתגר את חובבי הבירה בישראל ולתת להם היכרות עמוקה עם טעמי הבירה.
בנוסף לבירות החדשניות של מכבי, כל טועם קיבל דף עם מילון מושגים שנותן את הידע הבסיסי הנדרש לטעימות מהסוג: מה זה בירה קאסק, מה זה אומר ״דריי הופ״ (הוספת כשות בשלב מאוחר יחסית) וגם הסברים על זני הכשות השונים, שהשתמשו בהכנת הבירות שהם הולכים לטעום. עידו מונד, שניהל את הערב, דאג לתת אנקדוטות על בירת מכבי ועולם הבירה בכללי במהלך כל הטעימה, והקפיד לשאול את המשתתפים לדעתם הכנה על הניסוי שעשו.
הקהל הרחב בישראל, שלא עוקב אחר הנעשה בעולם הבירה, אולי קצת יופתע כשישמע את כמות המחמאות שהורעפו במהלך הערב, אבל מי שבקיא בעולם הזה יודע שהתדמית שנוצרה לבירה מכבי לא תואמת למציאות. מכבי נחשבת לבירה עם אופי חזק וטעם מריר, אך עדין. זה בעיקר בזכות הפרלה, זן הכשות הקבוע של מכבי. רואים שלמדנו משהו?
הדבר שהכי הדהים בערב הזה - חוץ מהטעמים המיוחדים שיצא לנו לנסות - הוא הבקיאות של המשתתפים. אתם מבינים? מדובר באנשים שידעו לזהות את מוזאיק (זן כשות מריר) או סיטרה (כשות בעלת טעם הדרי), דברים שאף אחד כמעט לא יודע לזהות, והם עפו על הבירות. חלקם הגיעו בחשש לערב הזה אך אחרי שטעמו ושמו את הדעות הקדומות בצד, הם הבינו שגם לביר-גיקס הגדולים ביותר תמיד יש עוד מה ללמוד, גם מבירות ישראליות.
