בואו נסכים ש״גברים מעדיפים בלונדיניות״, הוא משפט שהיה רלוונטי אי שם בשנות ה-80 והיום כבר נשמע טרחני וזקן. אבל עד לא מזמן, אידיאל היופי הנשי היה אותה הבחורה הבלונדינית עם העיניים הכחולות, מעין בטי דרייפר מושלמת ופרברית, אם כי קצת נטולת תוכן.
ממש כמו שינוי המודל הנשי - מבלונדיניות ששייכות לעולם דמיוני לנשים יותר אמיתיות, מלוכלכות ומגוונות, כך עולם הבירה חווה טרנספורמציה דומה. בשנים האחרונות אנחנו עדים ליותר ויותר בירות אחרות, "מלוכלכות" יותר, או בשמן הרשמי - הבירות הלא מסוננות, הנקראות גם ״מעוננות״ או ״מעורפלות״.
במשך 40 השנים שלאחר מלחמת העולם ה-2, צרכנים רבים בארה״ב העדיפו בירות זהובות, נקיות ופריכות ללא רמיזות קטנות אפילו של עכירות. הסיבות לכך הן תרבותיות ומסחריות. אחרי תקופת היובש, משפחות עם שורשים גרמניים היו אלו ששלטו ברוב המבשלות הביתיות (שהלכו וגדלו בשנות ה-40 וה-50), והם העדיפו את הלאגר הקלאסיות. בתקופה הזאת הפכו בירות הלאגר למוצר נפוץ ואהוב. סוחרים החלו לשנע את הבירות האלו בין ארצות ויבשות, ועל מנת לשמור על יציבות הטעם ועל חיי מדף ארוכים - הם החלו לסנן את הבירות שלהם משמרים ומשקעים.
עד למחצית השנייה של המאה ה-20, בירות הלאגר (הידועות גם כפילסנר), אותן הבלונדיניות הנקיות של עולם הבירות, ניצחו בכל תחרות יופי אפשרית. כולם העדיפו אותן. מאחר וישראל מושפעת תרבותית מארה״ב, גם כאן כולם העדיפו את הבירות המסוננות, הנקיות, החפות מכל קמט או כתם או פגם.
אבל ממש כמו שאופנה משתנה, ומודלים גבריים ונשיים משתנים - כך גם טעם משתנה. והטעם של בני אדם בבירות השתנה לגמרי בעשור-שניים האחרונים. עם הטרנד של הבירות הארטיזנליות ומבשלות הבוטיק הקטנות, יותר ויותר יצרני בירה, בארה"ב ובישראל, הבינו שסינון היא לא הדרך הטובה היחידה לייצר בירה. בארץ, גולדסטאר היא החלוצה בתחום, והיא הראשונה (והיחידה בינתיים) שהשיקה גרסה לא מסוננת כבר לפני כמה שנים. הקהל הישראלי היה ספקן תחילה, אבל מהר מאוד "גולדסטאר Unfiltered" כבשה את ליבם של הישראלים ונמצאת היום כמעט בכל בר שתכנסו אליו. מהחבית או בבקבוק, תחליטו אתם.
סינון יתר, לטענתם, גורע מהצבע של הבירה, מטעמי המרירות של הכשות ומהחלבונים שתורמים לגוף המורכב של הבירה ולקצף שלה. ממש כמו טרנד היינות הטבעיים, כך יותר ויותר צעירים דורשים היום טעמי בירה מורכבים יותר, אמיתיים יותר ו"מלוכלכים" יותר.
אותם השמרים שמסוננים מהבירות ה"נקיות", הם אלו שמעניקים לבירה את הטעמים והארומות שלה, ולכן הבירות הלא מסוננות מקבלות טעמים ייחודיים ומראה מעונן. הטעם המיוחד שלהן הולך מצוין עם מאכלים חזקים, ולכן בירות לא מסוננות הולכות נהדר עם אוכל ישראלי, שמתאפיין בחריפות ובטעמים עזים. שמרי הבירה, אגב, נמכרים בבתי מרקחת כתוסף תזונה, שכן הם ידועים כפרו-ביוטים והם מלאים בויטמינים.
העולם משתנה, הטעם משתנה, והיום ניתן למצוא מגוון אדיר של בירות לא מסוננות, גם כאלה ישראליות. אז לחיי חוסר השלמות, לחיי הטעם, לחיי העולם החדש ולחיינו.