חופשת הקיץ נחשבת לאטרקטיבית במיוחד עבור בני נוער ששוקלים ניתוחים פלסטיים. פסק הזמן המדוד מהמבטים הבוחנים של החברים לספסל הלימודים הוא הזדמנות לבצע שינוי בצורה דיסקרטית ומוצנעת יותר. אף על פי שניתוחים פלסטיים בקרב בני נוער אינם דבר חדש, אנשי המקצוע בארץ ובעולם מעידים לאחרונה על עלייה דרמטית (ומעט מטרידה) בביקוש. החשודות המיידיות אליהן מופנים הזרקורים והאצבעות המאשימות הן הרשתות החברתיות, שמעודדות יותר ויותר בני נוער לחתירה חסרת פשרות אל עבר המראה המושלם, לפי סטנדרטים מאד מסוימים. עם שלל אפליקציות עריכה, פילטרים אינסטגרמיים ואפקטים בסנאפצ'ט, המרחק בין האמתי לדמיוני הולך ומטשטש ומשנה את האופן בו כולנו בוחנים את הסביבה ואת עצמנו.
בכתבה שפורסמה לאחרונה במגזין "קוסמופוליטן" העיד המנתח הלונדוני ד"ר מרבור בהאטי על ההשפעה של הרשתות החברתיות על עולם הניתוחים: "הן הפכו לגורם משפיע ומכריע בכל מה שקשור לניתוחים וטיפולים לא פולשניים. אני מאמין שהגדילה בביקוש קשורה גם לאפליקציות כמו אינסטגרם וסנאפצ'ט, בהן סלבריטאיות כמו קיילי ג'נר הפכו לכל כך משפיעות. הן משתמשות בפילטרים כדי לשנות את המראה ובדרך כלל גם מדברות בגלוי על ניתוחים וטיפולים שביצעו. זו תפנית משמעותית מהגישה שהייתה נהוגה לפני 10 שנים, אז סלבס נטו פחות להודות בכך". "פריחתה של תרבות הסלפי", הוסיף הפסיכולוג ג'ו המינגס, "הפכה אותנו ליותר ביקורתיים כלפי עצמנו, בין שאנחנו מודעים לכך או לא, והיא מלחיצה אנשים להראות מושלמים בתמונות ובכלל".
גם בארץ מעמיקה המודעות לאקלים התובעני שבו גדלים בני הנוער, ואתמול פרסם האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ואסתטית הנחיות חדשות בכל מה שנוגע לניתוחים בקרב הקהל הצעיר. בין ההמלצות העיקריות ניתן לציין את ההמלצה על ביצוע של ניתוחי הגדלת חזה רק אחרי גיל 18 (רצוי אף להמתין עד גיל 21 לסיומו של תהליך ההתפתחות הטבעי) וזו על ביצוע ניתוח אף לא לפני גיל 16. האיגוד שב ומזכיר להורים ולבני הנוער את החשיבות של המוכנות הנפשית והפיזית לא רק לניתוח עצמו, אלא גם לתקופת ההחלמה וההסתגלות, ומדגיש את הצורך להתעמק ולשקול בכובד ראש את התהליך כולו, ולבנות מערך ציפיות ריאלי, ולא כזה שיותיר את בני הנוער בתחושת החמצה, פספוס או תסכול. כמובן שההמלצה הגורפת היא לביצוע הניתוחים על ידי גורם מוסמך בעל תואר מומחה בכירורגיה פלסטית.