השמפו הפך לביג נו-נו בחוגים מסויימים בשנים האחרונות, כשסלבריטאיות וביוטריות רבות נוטשות אותו מאחור ומשייכות לו פחות או יותר כל צרה שהשיער סובל ממנה, מיובש, דרך קשקשים ועד לחוסר חיות ושמנוניות יתר. אלא שכשמדללים את השימוש בשמפו, השמנוניות מתגברת ומצטברת. יש הטוענים שאחרי חודש ללא חפיפה, הכל מתאזן והשמנוניות הבלתי נסבלת נעלמת כלא היתה, אבל רובנו לא מגיעים לשם על מנת לבדוק. תאוריה חדשה ומעניינת גורסת כי השמנוניות לא תיעלם לעולם, ושהיא בכלל לא נובעת מהשימוש בשמפו אלא מגיעה בכלל ממברשת השיער.
לא, תשמחו לגלות שאנחנו לא מייעצות לכם להפסיק להבריש, ובטח שלא להפסיק להבריש ולחפוף, כי זו כבר סכנה תברואתית. ישנן שתי סיבות אפשריות לכך שמברשת השיער ממלאה את הקרקפת והשיערות בשומן: קודם כל, יכול להיות שהיא לא נקייה מספיק. לא כולם מנקים את המברשת שלהם לאחר השימוש (טוב, כמעט כולם לא עושים זאת), ושנית, הרבה אנשים גם לא מוציאים ממנה את כל השיער לפני השימוש הבא. הלכלוך שביקשנו לסלק בסירוק הקודם מגיע לביקור חוזר, וכן הלאה, במעגל קסמים נצחי.
אלה שני דברים פתירים למדי, הבעיה היא שמרבית האנשים בכלל לא יודעים כיצד מנקים מברשת. מומחית הביוטי אשלי בארנס מציעה שלושה צעדים פשוטים לניקוי המברשת, שכדאי להכניס לסדר היום, ואולי לפתור את סוגיית השיער השמנוני פעם אחת ולתמיד:
- הסירו את כל השיער מהמברשת בסוף השימוש. אפשרות נוחה היא לקחת מסרק ולהעביר אותו בין זיפי המברשת מספר פעמים כדי להבטיח שכל השיערות נוקו.
- פעם בשבוע או שבועיים חופפים למברשת. לוקחים קצת שמפו וקערת מים חמים ומעסים את הבסיס והזיפים שלה בעדינות. שוטפים היטב עם מים נקיים. המקפידנים במיוחד משתמשים במברשת שיניים ישנה כדי לקרצף היטב בין הזיפים.
- לא משרים את המברשת במים, זה הורס אותה ומחליש את הבסיס. זה נכון במיוחד למברשות עץ, שהמים נספגים בהן.
- מייבשים את המברשת על מגבת יבשה, כשהזיפים מופנים מטה, ונותנים לה להגיר נוזלים ולהתייבש כך כל הלילה.