צרפת אלופת העולם

צפו בתקציר (באדיבות כאן 11) >>

בגמר מונדיאל שייכנס לפנתיאון, צרפת הפכה הערב (ראשון) לאלופת העולם בפעם השנייה בהיסטוריה, אחרי 2:4 אדיר על קרואטיה. הטריקולור השיגו את התיקון מיורו 2016, ועל הבמה הגדולה מכולן. הגביע העולמי שוב חוזר לפאריז, לראשונה מאז 1998, וקשה לומר שלא הגיע לדידייה דשאן וחניכיו.

לאורך כל הטורניר צרפת הוכיחה שהחזקת כדור, כמות האיומים ומה שפרשנים אוהבים לכנות "שליטה במגרש", אלו פרמטרים שלא מבטיחים לך דבר. במונדיאל, ניצול המצבים, העוצמה ההגנתית והווינריות הם שלקחו את כל הקופה. ואין ראויה מצרפת לייצג את הטורניר הזה, ולהיקרא אלופת העולם לארבע השנים הקרובות.

הגמר הזה נפתח בשליטה של היריבה ה"צנועה", קרואטיה. הבלקנים התחילו עם לחץ ודחקו את הטריקולור לאחור, אבל התקשו לסכן את השער. איבן פרישיץ' עשה לבנז'מן פבאר הרבה צרות באגף שמאל, איבן ראקיטיץ' ולוקה מודריץ' הראו שהקישור בהובלתם לא נופל מזה של פול פוגבה ואנגולו קאנטה, אבל הזדמנות לא יצאה מזה לנבחרת של זלטקו דאליץ'.

ואז הגיעה צרפת, כמו שהיא כל כך יודעת. בדקה ה-18, אנטואן גריזמן הגביה כדור חופשי יוצא מן הכלל לאזור תיבת החמש, מריו מנדז'וקיץ' ניסה להרחיק אבל נגח לאחור, לרשת שלו, וקבע 0:1 אומלל לטריקולור, שפעם נוספת עקצה משום מקום. כמה ראוי שבגמר של 2018, השער שפתח את מסכת הכיבושים היה גם עצמי, וגם בעקבות מצב נייח.

אבל את קרואטיה הזו קשה מאוד להכניע. כפי שהיא עשתה בשלושת שלבי הנוקאאוט הקודמים, הנבחרת מהבלקן הצליחה לחזור מהר מאוד. 10 דקות חלפו מאז שמנדז'וקיץ' היה לגיבור הטרגי, ופרישיץ' היה חתום על השוויון. גם הפעם היה זה כדור חופשי, אותו מנדז'וקיץ' נגח למרכז הרחבה, דומאגוי וידה הוריד לאחור ופרישיץ', משחק שני רצוף, היה זה שסידר חזרה למשחק עבור קרואטיה, בטיל אדיר ברגל שמאל לרשת של הוגו לוריס.

עוד 10 דקות חלפו, והמומנטום הקרואטי שוב נקטע. קרן של גריזמן, שוב הוא, פגעה בידו המושטת של פרישיץ', שלפתע היה זה שסידר לצרפת את השער השני. השופט נסטור פיטאנה הלך למוניטור וקבע, בצדק יש לומר, פנדל לטריקולור. גריזמן ניגש בקור רוח, שלח את דניאל סובאשיץ' לצד אחד ואת הכדור לשני, 1:2 לצרפת במחצית שעלתה על כל הציפיות לעומת שני הגמרים האחרונים, שכזכור הלכו להארכה ב-0:0.

קרואטיה פתחה את המחצית השנייה באותו אופן, עם דומיננטיות ויציאה קדימה, אבל היה חסר לה שוב הגרוש ללירה. בדקה ה-59 פוגבה שלח את קיליאן אמבפה בכדור ארוך, הסילון הצעיר לא הצליח למצוא אף אחד ברחבה, אבל גריזמן הסיט לאחור לפוגבה עצמו. הקשר של מנצ'סטר יונייטד נבלם בבעיטה הראשונה, והקדים את מודריץ' לניסיון השני, אותו הוא שלח ברגל שמאל לרשת, סובאשיץ' בכלל לא זז, 1:3 לצרפת.

קרואטיה קצת איבדה את הראש, וזה היה ניכר מאוד בהגנה שלה. 6 דקות בלבד לאחר השלישי, הגיע גם הרביעי. הפעם לוקה הרננדז פרץ נהדר בצד שמאל ומצא את אמבפה, שמחוץ לרחבה ירה כדור שטוח, אותו סובאשיץ' ראה מאוחר, והפך את ההפסד הקרואטי המסתמן לתבוסה.

לפחות כך היה נראה לכמה דקות. הפעם היה תורה של קרואטיה לכבוש שער משום מקום. לוריס, שנהנה מטורניר כל כך יציב וסולידי, התקשה עם כדור שקיבל מאחור, מנדז'וקיץ' עט על הטרף וצימק ל-4:2. 21 דקות לסיום, והיה נראה שיש לנו קצת דרמה לסיום הגמר הזה.

ראקיטיץ' היה קרוב בבעיטה מרחוק, אבל למעט הניסיון שלו קרואטיה לא הייתה באזור. צרפת התייצבה ושמרה על היתרון, בדרך לזכייה המתוקה כל כך, שמגיעה שנתיים אחרי הפסד שובר לב לפורטוגל בגמר היורו, אצלה בבית. עם כל הכבוד לאליפות אירופה, זה מונדיאל, הגביע הגדול מכולם, והוא יהיה בפריז בארבע השנים הקרובות.

קרואטיה ראויה לכל כך הרבה מחמאות, על טורניר באמת יוצא מן הכלל, וסגנות אליפות העולם למדינה הקטנה, הישג היסטורי של דאליץ' ושחקניו. מודריץ'  (שחקן הטורניר) וחבריו ילכו הביתה עם השבחים, אבל לצערם בלי הגביע. צריך להודות גם לצרפת וגם לקרואטיה, כמו גם להרבה נבחרות אחרות שכבר נפרדנו מהן, שסיפקו לנו טורניר מדהים, מונדיאל בלתי נשכח, מלא הפתעות, דרמות, שערים מאוחרים וסיפורים מרגשים. הגמר, שהיה הפורה ביותר מאז 1966 והשני אי פעם, יישאר לנו בראש ובלב עוד הרבה, הרבה זמן. נתראה בקטאר 2022.