צילום:
ספורט 5
סובאשיץ'. ההתעלות מהנקודה הלבנה הרימו את קרואטיה (GETTY) | צילום:
ספורט 5
זהו זה. חודש שלם ואינטנסיבי עומד להסתיים לו עם גמר מרתק בין שתי נבחרות ראויות. הטורניר הנוכחי הביא איתו המון דרמות, סיפורים, גיבורים טראגיים וכמובן שלל כוכבים שלקחו את קבוצותיהם הכי רחוק שאפשר. אז רגע לפני שנוריד את המסך על רוסיה 2018, נשקע בסיפורי הביצה המקומית ונחכה ארבע שנים וחצי בציפייה אדירה, זה בדיוק הזמן לסמן את ה-11 הגדולים של המונדיאל.
שוער - דניאל סובאשיץ': חמישה שערים בלבד ספגה קרואטיה בכל הטורניר וגם עם ההגנה המצוינת שעמדה לפניו, שוער מונאקו האחראי המרכזי לנתון המרשים. לשקט והביטחון שהשרה על חבריו לקו האחורי של הנבחרת הוסיף סובאשיץ' גם 12 הצלות במהלך כל הטורניר ביחס של 75 אחוזי הצלחה. קרואטיה הפכה לאחת הנבחרות הבודדות שמנצחת פעמיים ברציפות בדו קרב פנדלים והרבה מאוד בזכות ההתעלות של השוער הנהדר הזה ברגע האמת.
מגן ימני - שימה ורסאליקו: הלחץ בעקבות הפציעה של המגן מול רוסיה מעידה יותר מכל על העבודה המרשימה שהוא עשה במונדיאל הזה. באתלטיקו ורסאליקו עדיין לא ממש סיפק את הסחורה, אבל בבמה המרכזית של הכדורגל העולמי פרח בענק עם הרבה הקרבה ונחישות. העזרה האינסופית שלו להתקפה השתלמה בחצי הגמר עם אסיסט גאוני לאיבן פרישיץ' בדרך להארכה.
בלם - אנדראס גראנקוויסט: מדובר בנציג היחידי בהרכב שלא נכלל בארבע האחרונות, וכל מי שראה אותו בפעולה יכול בהחלט להבין מדוע. הגנת הברזל של שבדיה הדהימה את כל מי שהימר שהיא כלל לא תעבור את הבתים ואין ספק שמי שניצח עליה הוא הבלם האדיר. עם סרט הקפטן על זרועו גראנקוויסט הביא לסקנדינביים גישה שונה ב-180 מעלות מקודמו בתפקיד ועם ממוצע של 7.4 ניקויים ו-2.6 חסימות (שני רק לקרלוס סאלסדו) למשחק, הפך לאימת ההתקפות. והוא אפילו הספיק לכבוש פעמיים מהנקודה הלבנה.
בלם - רפאל וראן: ארבעה שערים ספגה צרפת עד כה במונדיאל, שלושה מהם בניצחון הענק על ארגנטינה ועם השקט הנפשי של וראן והנסיון הרב שצבר ברמות הגבוהות ביותר כבר בגיל 25 היו המפתח שלה להצלחה. יכולת המסירה של הבלם תרמה רבות לאחזקת הכדור ולמשחק השוטף של צרפת והעליונות במאבקי האוויר הייתה שווה שער נהדר מול אורוגוואי ברבע הגמר. 39 ניקויים היו לו במונדיאל עד כה, שיא עבור שחקן צרפתי מאז תחילת המילניום. מעוז ההגנה.
מגן שמאלי - לוקה הרננדס: עם כל הכבוד להופעה האדירה של קיליאן אמבפה בשמינית הגמר מול ארגנטינה, מגן אתלטיקו סיפק את אחת ההופעות הגדולות של שחקן הגנה בטורניר הזה. נכון, לפעמים הרננדס עשה כמה טעויות בחלק האחורי, אבל התרומה ההתקפית שלו האפילה על כך ובגדול. הדריבל המרשים ביחס לשחקן הגנה וההרמות המסוכנות לתוך הרחבה עשו המון צרות להגנות היריב.
קשר ימני: קיראן טריפייר - הדאגה בקרב אוהדי טוטנהאם בנוגע לעזיבתו של קייל ווקר למנצ'סטר סיטי הושתק העונה עם הפריצה של המגן/קשר, והמונדיאל הזה מביא אותה לשיא. המגן התזזיתי של אנגליה "שרף את הקו" במלוא מובן המונח עם תרומה מדהימה להתקפה וגם עליונות הגנתית ועזרה מדהימה לשלישיית הבלמים. המצבים הנייחים הפכו למנת חלקה של נבחרת שלושת האריות בטורניר הזה וגם פה טריפייר שלט ללא עוררין, סיפק בישול מקרן והוסיף בעיטה חופשית מושלמת בחצי הגמר מול קרואטיה. השחקן היציב ביותר של גארת' סאות'גייט בטורניר.
קשר מרכזי - אנגולו קאנטה: הקשר ההגנתי הטוב ביותר בפרמיירליג במשך שלוש העונות האחרונות הביא למונדיאל את האיכויות ההגנתיות שלו ונתן המון שקט לפול פוגבה ובלז מטווידי. קאנטה היה בעל הבית במרכז השדה של הטריקולור, נמצא בכל מקום על המגרש ותמיד הגיע בזמן כדי לספק את התאקל החשוב או המסירה החכמה.
קשר מרכזי - לוקה מודריץ': קרואטיה תגיע לגמר המונדיאל כשהיא שיחקה 90 דקות יותר מצרפת. שלוש פעמים ברציפות נגררה הקבוצה הצנועה ממזרח אירופה להארכה, אבל על קשר ריאל הבלתי נגמר זה כמעט ולא השפיע. מודריץ' לקח את תפקיד המנהיג בצורה חסרת תקדים והוליך את חבריו בדרך להגשמת החלום של המדינה הקטנה. העובדה שביקש לבעוט בדו קרב הפנדלים מול דנמרק כמה דקות אחרי שהחמיץ מהנקודה, מעידה יותר מכל על הנחישות והאחריות. הקשר המושלם.
קשר שמאלי - אדן הזאר: בלגיה הייתה הנבחרת האטרקטיבית ביותר במונדיאל הזה, ומי שעמד בראש המקהלה של רוברטו מרטינס הוא ללא ספק הזאר. הווינגר הנהדר עבר עונה לא מוצלחת במיוחד בצ'לסי, אבל ידע להתנער ממנה ולתת את הכל עבור המדינה שלו. היצירתיות הבלתי נגמרת, הדריבל הנהדר ומסירות המפתח הגאוניות הפכו את הקפטן הבלגי לשחקן החשוב ביותר בחלק ההתקפי של הדור המוכשר, עם כל הכבוד לבא אחריו ברשימה.
חלוץ - רומלו לוקאקו: סביר להניח שהוא לא יזכה בנעל הזהב, אבל לוקאקו הועדף בהרכב על פני הארי קיין בעיקר בזכות המעורבות הבלתי פוסקת שלו למשחק השוטף. למרות נתוניו שמתאימים לחלוץ רחבה, שחקן השפיץ ב-3-4-3 של מרטינס בילה מחוץ לרחבה הרבה מאוד פעמים. הכוח המתפרץ הפך את לוקאקו לבלתי ניתן לעצירה וכמעט כל פעם בה פצח בכדרור מהאגפים, זה הסתיים במצב ענק.
חלוץ - אנטואן גריזמן: שלושה שערים ושני בישולים - זה המאזן של הכוכב הצרפתי, ששיחק בעיקר בתור חלוץ שני לאוליביה ז'ירו. אחרי פתיחת מונדיאל מגמגת משהו, גריזמן העלה הילוך בשלב הנוקקאוט, התחיל להראות ניצוצות מיורו 2016 והוליך את חבריו אל עבר גמר שלישי ב-20 שנים. האם הוא יצליח לעשות צעד אחד נוסף אל עבר הטופ העולמי עם זכייה במונדיאל?
מחליפים
הוגו לוריס: גם הצרפתי עשה עבודה מדהימה בין הקורות של נבחרתו, שספגה ארבעה שערים בלבד במהלך כל המונדיאל, אבל פספס את המקום ב-11 הנבחרים ליריב שסיפק התעלות חד פעמית. בכל מקרה, זכייה של הטריקולור תקפיץ את מניותיו של לוריס, שממילא נחשב לאחד השוערים הטובים בעולם כיום.
יירי מינה: שלושה שערי נגיחה במונדיאל אחד ועוד כבלם, זה משהו שקשה מאוד להתחרות בו. בחצי שנה בברצלונה מינה קיבל מספיק ווינריות כדי לסחוף את קולומביה ולהוציא אותה ממצבים קשים כמו ב-0:1 על סנגל שהעלה אותה לשמינית או השוויון הדרמטי מול אנגליה שהסתיים רק בהפסד בפנדלים. קשה להאמין שהקטאלונים יוותרו עליו עכשיו.
מריו פרננדס: מגנים ימניים מצוינים לא היו חסרים במונדיאל הזה וכל כך מתאים שגם המארחת תקבל נציג. פרננדס היה מעורב מאוד בהתקפה הרוסית, מה שכלל לא בא על חשבון ההגנה. בשמינית המתאזרח הברזילאי היה השחקן הטוב ביותר על המגרש ועצר את ההתקפה הספרדית בדרך לניצחון בפנדלים.
דניס צ'רישב: עם כמה שלא נעים להודות, הפציעה של אלן דזגויב בדקה ה-24 של משחק הפתיחה עשתה חסד עם רוסיה בזכות כניסתו של הקשר הנהדר. ארבעה שערים יש לצ'רישב מתוך ה-11 שכבשה המארחת והמונדיאל הזה עשוי להיות נקודת המפנה בקריירה הקצרה וההפכפכה שלו.
פיליפה קוטיניו: לוויליאן וניימאר היו עליות וירידות, גבריאל ז'סוס איכזב ולא כבש, אבל ברזיל בכל זאת הגיעה לרבע גמר המונדיאל והרבה בזכות קשר ברצלונה. האיומים המפורסמים מחוץ לרחבה של קוטיניו תרמו לפתיחת המשחק של הסלסאו ולשני שערי הבכורה שלו במונדיאל הוסיף גם שני בישולים נאים.
קיליאן אמבפה: ההצגה ב-3:4 המדהים על ארגנטינה היוותה את מימוש הפוטנציאל האדיר של מספר 10 בכחול, שהותיר את שחקני ההגנה הכבדים של האלביסלסטה חסרי אונים. בגיל 19 בלבד אמבפה כבש שלושה שערים במונדיאל, בן העשרה הראשון להגיע להישג מאז פלה ב-1958, ועשה צעד נוסף לעבר מקומו המובטח בטופ העולמי. למרות הכל, את המקום בהרכב הוא לא קיבל בגלל שהציג חוסר יציבות ודי נעלם ברבע ובחצי הגמר. מלבד זאת, היה השחקן השני עם הכי הרבה איבודי כדור בשורות הטריקולור (1.7 למשחק).
הארי קיין: סביר להניח שהוא יזכה בנעל הזהב של המונדיאל ואפשר להגיד שזה די מגיע לו. קיין הסתדר עם הכובד של סרט הקפטן והאמונה של אומה רעבה במיוחד ולקח את נבחרת שלושת האריות מרחק שער בתוספת זמן מהגעה שנייה אי פעם לגמר. בכל זאת, העובדה כי שלושה מששת השערים שלו נכבשו מהנקודה הלבנה וההיעלמות ברבע ובחצי הגמר, פעלו לרעתו ומנעו ממנו להיכנס להרכב הראשון שלנו.
— Aviran Green (@AviG91) July 12, 2018
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן
