ג´ובאני ואן ברונקהורסט וסניידר. מאושרים (רויטרס) | צילום:
מערכת ONE
לראשונה מאז 1978, הולנד בגמר הגביע העולמי. היא לא מרגשת, קצת צפויה, נטולת כוכבים כמו מסי או רונאלדו, אבל ההצלחה של הולנד מוכיחה שהמכונה הכתומה היא קבוצה, אולי יותר מכל נבחרת שראינו עד כה במונדיאל בדרום אפריקה. כל הכוכבים כבר מזמן בחופשות הקיץ שלהם וגם הם יודעים שמרקם כמו של ההולנדים היה מסדר להם כרטיס בחינם לגמר ביום ראשון.
אי אפשר לבקר את הנבחרת ההולנדית בערב כזה, גם אחרי יכולת לא ממש משכנעת נגד אורוגוואי החביבה. מספיק להיזכר בדקה האחרונה של המשחק שיכולה היתה להיות העגומה בתולדות ההולנדים.
הנבחרת היחידה בטורניר שניצחה את כל משחקיה היא הולנד. הנבחרת היחידה שחזרה מפיגור נגד נבחרת גדולה כמו ברזיל היא הולנד והנבחרת הראויה ביותר תפסה את המקום הראשון בגמר הגביע העולמי 2010.
הולנד הציגה, בניגוד לכל הטורניר הגנה בינונית, כשהגולים לא מקלקלים מוניטין של מונדיאל שלהם. יש להם הגנה טובה אבל מי שמחפש טוטאל פוטבול סטייל תקופת קרויף, כדאי שיחפש במקום אחר. הולנד של ברט ואן מארוויק היא נבחרת שרחוקה מלהיות מושלמת, אבל מה זה משנה כשנותר משחק אחד לפני הגעת הגביע הנכסף בפעם הראשונה בהיסטוריה לאמסטרדם.
ערימה כתומה על הדשא. יביאו את הגביע לאמסטרדם? (רויטרס) | צילום:
מערכת ONE
הולנד היא הנבחרת היחידה שמשחקת ללא חלוץ מרכזי. רובין ואן פרסי רחוק מכושרו הטוב מלפני הפציעה ומתופקד כחלוץ מטרה, למרות שזה לא ממש התפקיד שמתאים לו. אריאן רובן כישרון גדול אבל שכונתי למדי כשרגל ימין שלו משמשת אותו בעיקר לעלות ולרדת במדרגות, אבל כשיש את ה"דבק", ווסלי סניידר, לא צריך מעבר.
אוהד הולנדי אמר לי אחרי הניצחון הראשון על דנמרק ש"אין לנו מנהיג אמיתי". מספר 10 בכתום שמע את אותו אוהד, לקחת את המושכות כפי שעשה באינטר והוכיח שיש בעל בית במרכז המגרש להולנדים.
המבקרים יגידו שכל פעם שההולנדים נתקעים, משהו טוב קורה. אם זה שער עצמי של פיליפה מלו ברבע הגמר, אם זה שער עצמי של דנמרק אי שם לפני חודש במשחק הראשון או שער די מקרי שפגע ב-4 מגינים לפני שנכנס באדיבות סניידר. אבל דברים טובים קורים לאנשים טובים.
"המאמן שלנו ניקה את הנבחרת משטויות, לא תשמעו על שערוריות. יש שקט בהולנד כפי שהיה בתקופה ש-ואן באסטן, חוליט ורייקארד שיחקו", סיפר אוהד הולנדי מדושן מאלכוהול אחרי הניצחון על ברזיל. זה הקסם של ברט ואן מארוויק, הכמעט אלמוני. נבחרת נטולת אגו שהגיעה למעמד הגדול מכולם.
מילה טובה מגיעה לאורוגוואי הנפלאה שעשתה טורניר מדהים, בראשותו של אחד מהמועמדים לשחקן הטורניר, דייגו פורלאן הנפלא. התשוקה של הסלסטה לא הספיקה. מעניין מה לואיס סוארס מרגיש אי שם ביציע. כמה שהוא היה חסר לטאבארז.
הולנד מקווה לגמר נגד גרמניה, בעיקר בשביל להתחשבן איתה על היסטוריה רחוקה על ההפסד בגמר המונדיאל. מול ספרד יהיה לה קשה יותר כי הנבחרת של דל-בוסקה תתפוצץ בשלב זה או אחר.
הולנד תגיד בכל מקרה אנדרדוג לגמר ביום ראשון ב"סוקר סיטי". לא מספיק להיות מושלם, צריך להיות גם יפה. גרמניה וספרד פשוט יפות יותר מהולנד. אבל הקסם של האורנג' הוא הקבוצתיות. תם עידן הכוכבים, הולנד מוכיחה שאפשר גם אחרת.
פורלאן. אורוגוואי מרגשת אבל נשארה על המחמאות (רויטרס) | צילום:
מערכת ONE
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן
