פורש כנפיים: בולט מתכונן להמראה אולימפית אחרונה

איזו הפתעה הוא מכין לנו? (gettyimages) | צילום: ספורט 5

"אנשים באים לראות ספורטאי שרץ מהר, אבל גם לקבל הופעה וזה בדיוק מה שאני נותן להם"; "אני עובד קשה, אני מצליח ואני גם נהנה מכל זה. אני לא נותן לדבר להגביל אותי"; "אין גבול לשמיים, גם לי לא". בעשור האחרון יוסיין בולט הוכיח שוב ושוב שהוא אחד הספורטאים הגדולים והמיוחדים בהיסטוריה. לאחר שזכה בשלוש מדליות זהב בלונדון 2012 הכריז בולט על עצמו כ"אגדה". ומה עכשיו? מה הוא מתכנן לנו במופע הפרידה שלו בריו?

הסרטון כמטאפורה 
יוסיין בולט ניצב בפני הופעתו הרביעית וככל הנראה האחרונה במשחקים האולימפיים בידיעה שהוא השיג את הכל - שיאי העולם שקבע ב-2009 באליפות העולם בברלין - 9.58 שניות ב-100 מטרים ו-19.19 שניות ב-200 מטרים - נראים כבלתי מושגים, אפילו מבחינתו. בלונדון הוא השלים "טריפל-דאבל" - שמר על כל 3 התארים מהמשחקים האולימפיים בבייג'ין וגם הוסיף שיא עולם ב-4X100 מטרים. באליפות העולם בבייג'ין אשתקד ובאליפות העולם במוסקבה ב-2013 הוא השתיק את כל המבקרים שטענו שהוא לא בכושר ורשם ניצחונות מסחררים ב-100 ו-200 מטרים ובריצת השליחים.

מבחינה מקצועית מדובר באולטרה פנומן, שכבר עשה את הכל בעולם הספרינטים וקיבל את כל הסופרלטיבים האפשריים. מבחינת האישיות, מדובר בתופעה נדירה, כזו שממגנטת את הצופים למסך, חוצה גבולות, תרבויות וקהלים, קונצנזוס שאין עליו עוררין. מבחינה שיווקית, יוסיין בולט הוא שם שכל חברה רוצה להיות מזוהה איתו וכל חברה נלחמת על שירותיו (ועוד תילחם שנים רבות אחרי פרישתו). עמוד הפייסבוק של בולט מוצף פרסומות לגייטורייד, לחנות הרשמית באתר שלו ואפילו למקלדת אמוג'י מיוחדת של בולט שהושקה לקראת המשחקים האולימפיים.

גם המסר שהוא מעביר לקראת המשחקים - "Forever Faster" - הוא למעשה חלק מתוכנית השיווק של פומה, נותנת החסות הראשית של שיאן העולם בריצות ל-100 ו-200 מטרים. במסגרת שיתוף הפעולה בין הצדדים הוכן סרטון לקראת המשחקים, שכלל חומרים ארכיונים מרתקים מצעירותו של בולט, מרגעי השיא שלו על המסלול ב-2008 ו-2009 וגם מהשנים האחרונות.

אי אפשר להחמיץ את הסאבטקסט שעולה מהסרטון המצוין הזה - יוסיין בולט הספורטאי OUT, יוסיין בולט הדמות IN. פחות תחרויות, יותר פרסומות. פחות ניצחונות, יותר מסיבות.

כל שנייה על המסלול זה רווח נקי של כולנו (gettyimages) | צילום: ספורט 5 איפה בולט?
לצד התופעה, חייבים להתייחס לבעיה היחידה של בולט - מיעוט התחרויות. איך אפשר לאהוב ולהעריץ ספורטאי שלא מתחרה? שלא משתף עם העולם את היכולות שלו יותר מפעם בשנה? איך היינו מתייחסים לליאו מסי, כריסטיאנו רונאלדו ולברון ג'יימס אם היו משחקים רק פעמים בודדות במהלך העונה? למשל, ב-2015 בולט ירד רק בשתי תחרויות מתחת ל-10 שניות - בתחרות ליגת היהלום באיצטדיון האולימפי בלונדון ובאליפות העולם ב"קן הציפור" בבייג'ין, שני מקומות בהם עלה לגדולה. ככל שהשנים חלפו, כך בולט הוריד הילוך בכל הנוגע לתחרויות על המסלול, למעט משחקים אולימפיים, אליפויות עולם והתחרות המסורתית בלונדון. טוב שיש יוטיוב.

ובכן, לצד זאת, כאשר צופים בסרטי היוטיוב הללו מבינים שבעצם אי אפשר שלא להעריץ את בולט, שלא להעריך כל רגע שהספורטאי הזה עומד על המסלול, גם אם מדובר בשניות ספורות שנפרשות על פני שנים שלמות. רגעי התחרויות של בולט הם היחידים במשחקים שבהם הבמאים מספקים פריימים של מתחם האימונים, השואו החדש שלו בזינוק תמיד יעלה חיוך על פנינו וכמובן - אנחנו מוצאים את עצמנו בוהים בלוח התוצאות וממתינים בקוצר רוח לזמן המדויק שיקבע הפנומן, על מאיות השנייה. כך נראה קונצנזוס.

קשה מאוד להאמין שהוא יכול לשבור בריו את שיא העולם עוצר הנשימה שקבע באליפות העולם בברלין ב-2009, או אפילו להתקרב אליו כפי שעשה במשחקים בלונדון (9.63 שניות), אבל המורשת שבולט מטפח מאז 2009 היא מורשת של ניצחונות ולא בהכרח של מרדף אחרי שיאי עולם, שכן אחרת היה מתחרה שוב ושוב כשהוא בשיאו כמו סרגיי בובקה, ילנה איסינבאייבה ואחרים. זו מורשת המקדשת את המשחקים האולימפיים מעל כל תחרות אחרת, מורשת שמזכירה לנו שוב ושוב מדוע מדליית הזהב האולימפית היא החשובה מכל.

אולי דווקא העובדה שהוא ממעט להתחרות ו"לבזבז" את זמן האוויר שלו על המסלול, היא זו שגורמת לנו לכסוס ציפורניים בציפייה למשחקים האולימפיים. המחשבה שיוסיין בולט עלול לפסול בזינוק מעוררת בנו חרדה גדולה, במיוחד מאז הפסילה שלו בגמר אליפות העולם בדאייגו ב-2011. הסיבה לכך ברורה - גם אם אנחנו לא מאמינים אדוקים בדת הבולטאיסטית, פסילה של בולט עלולה לגזול מאיתנו 9 ומשהו שניות של הפנומן על המסלול. במקרה הזה כל שנייה חשובה, כל שנייה יכולה להיות היסטורית, כל שבריר שנייה יכול לייצר לנו סרטי יוטיוב שנצפה בהם שוב ושוב.

מי יכול לנצח את בולט? רק בולט (gettyimages) | צילום: ספורט 5 מי יכול לנצח את בולט? 
כפי שכבר הוכח בעבר, היחיד שיכול לנצח את בולט, הוא בולט עצמו. הפסילה בגמר ב-2011 הייתה ההפסד היחיד של בולט באליפות העולם או משחקים אולימפיים מאז פרץ ב-2008. הדעיכה שלו בתוצאות בשלוש השנים האחרונות נתנה את התחושה שאצנים דוגמת ג'סטין גאטלין, המחזיק בתוצאה הטובה ביותר בכל שנה מאז 2014, יכולים לקרוא עליו תיגר. התחושה הזו היא כמובן מזויפת והוכחה כמזויפת בכל פעם שבו בולט הגיע כדי לתת 100%. נכון שיש ירידה בתוצאות, אבל הווינריות הייתה ונשארה.

רק הפציעה הטורדנית בשריר הירך ממנה סבל בחודשים האחרונים נראית כדבר שיכול למנוע ממנו לעלות על הפודיום. לפי האימונים האחרונים, בולט נראה בכושר טוב, שיכול לספק לנו עוד טיסה אולימפית אחת של הסילון הג'מייקני. אז נא להדק חגורות. "לא נראה לי שיש מישהו שיכול לברוח לבולט מספיק כדי לשרוד את הפיניש המטורף שלו ב-100 מטר. על ה-200 מטר אין בכלל מה לדבר", ניתח בלקוניות אצן העבר מטרינידד, אטו בולדון.

פרידה מהטיטאנים 
אין ספק שכאשר יירד המסך על המשחקים האולימפיים בריו ויוסיין בולט ומייקל פלפס ירדו סופית מהבמה, יוטל צל כבד על הספורט האולימפי כולו. אומרים שאין ואקום בספורט, שאלופים רק מתחלפים, שתמיד יהיו ספורטאים גדולים ונדירים, ששיאים דינם להישבר ועוד. נדמה שאנחנו חיים בעידן שבו הקלישאה הזו עומדת בפני מבחן, עליו נקבל תשובות רק בטוקיו 2020.

בעוד השיאים שלו יחזיקו ככל הנראה עוד שנים רבות, כשבולט יירד מהבמה כולנו נקווה שחלק מהמורשת שלו תעבור לדורות הבאים של האתלטים. הנונשלנטיות על המסלול, ההבנה שיש בספורט גם היבט של בידור להמונים ולא רק חישוב קר של צעדים מדודים מאדני הזינוק ועד לקו הסיום, שאפשר לחייך רגע לפני הזינוק, שאפשר להיות רעבים לניצחון גם אחרי שכל המטרות הושגו, שוב ושוב.

סוחף אחריו את כולם (gettyimages) | צילום: ספורט 5 בניגוד למייקל פלפס, שכבר נפרד סופית (לעת עתה) מבריכת השחייה, יוסיין בולט מתכנן להמשיך שנה נוספת ולתלות את הנעליים שלו בתום אליפות העולם באתלטיקה, שתיערך בקיץ הבא באיצטדיון האולימפי בלונדון. הספרינטר הג'מייקני ישלים 9 שנים בטופ העולמי, שנים ששינו את המעמד של הספורט האולימפי. בולט ייזכר כמי שאחראי לשיקום ולזינוק במניות של ענף האתלטיקה בשנים הקשות אחרי פרשיות הסימום של ג'סטין גאטלין, קוסטדינוס קנטריס, מריון ג'ונס, טים מונטגומרי ואחרים. בולט גם אחראי, ביחד עם מייקל פלפס, לכך שהמשחקים האולימפיים, לפחות מנקודת מבט ספורטיבית, נראים כיום זוהרים מתמיד.

השיאים, הניצחונות, האישיות, ההופעה והסטייל. כל אלה גורמים לכך שיוסיין בולט ייזכר לעד בנשימה אחת עם הספורטאים הגדולים בהיסטוריה, שהצליחו לצאת מדפי הסטטיסטיקה ולסחוף את העולם אחריהם, להיות מוכרים בכל בית ובכל פינה, לחרוג מגבולות הספורט.

המשחקים האולימפיים כבר התגברו על מלחמות עולם, חרמות, פרשיות סימום ועוד שלל אירועים פוליטיים, אבל נראה שהפרישה של פלפס ובולט היא המכה הספורטיבית הגדולה ביותר. אז רגע לפני שהמכה הזו מפילה אותנו לקרשים ושולחת אותנו לחפש כשרונות צעירים ותקוות חדשות ברחבי העולם, זה הזמן לבקש עוד מופע אחד, עוד ריצה אחת שתיכנס להיסטוריה, וליוטיוב. מבטיחים לצפות שוב ושוב ולהתרגש בכל פעם מחדש.