אחרי הפעם הראשונה, ב-2005, הוא נראה היה כמו הבטחה גדולה. בשלוש השנים שלאחר מכן, עם הנפה אחרי הנפה, הוא ביסס את מעמדו כשחקן החימר הטוב בתבל. עם הזכיה בשנה שעברה הוא כבר הוכתר ללא עוררין כטניסאי החימר הטוב בהיסטוריה. היום (ראשון), אחרי שרפא עשה זאת שוב והצטלם עם חיוך כשהגביע של הרולאן גארוס בידיים שלו, באמת שכבר נגמרו הסופרלטיבים. מה כבר אפשר לומר? להוסיף? איך עוד ניתן לשבח, לפאר? רפא ניצח 3:6, 2:6, 3:6 את דויד פרר והפך לראשון שזוכה 8 (!) פעמים באותו גראנד סלאם בעידן הפתוח. מקומו כאחד הגדולים אי פעם מעולם לא נראה מובטח יותר.
אפשר לומר שבכל הנוגע לטניס על החימר, נדאל הוא המייקל ג'ורדן המודרני. כל היתר - פרר, ג'ו ווליפריד טסונגה ואפילו אנדי מארי ונובאק דיוקוביץ' - מתפקדים כג'ון סטוקטון, קארל מאלון, צ'ארלס בארקלי ורג'י מילר בשנות ה-90 של ה-NBA. כאלו שהגיעו קרוב-קרוב, אבל פשוט לא יכלו לאלפא-דוג של הענף. אם תרצו, גם רוג'ר פדרר, שחקן הטניס הגדול בהיסטוריה, לא שלט בטורניר החביב עליו - ווימבלדון - כפי שנדאל מולך על המשטח האדמדם.
שליטה כל כך אבסולוטית של ספורטאי אחד לא זכורה כבר זמן רב, בוודאי כאשר מדובר בענף יוקרתי כמו טניס. בתשע השנים בהן הוא מתחרה בפאריס, רפא זכה כאמור שמונה פעמים כאשר המאזן שלו עומד על 1:59. וד"ש לרובין סודרלינג, יחיד הסגולה שהצליח לגרום לנדאל לרדת מובס בבירת צרפת, אי שם ב-2009.
על כל פנים, עבור רפא זהו המייג'ור ה-12 ובכך הוא עקף גם את רוד לייבר וביורן בורג בדרכו למקום השלישי בכל הזמנים. השיאן רוג'ר פדרר מחזיק ב-17 תארים, פיט סמפראס אחריו עם 14. לנדאל אמנם יהיה קשה מאוד להגיע לרף הגבוה במיוחד שהציב השווייצרי, אבל בקצב הזה - כל עוד ימשיכו לשחק טניס בפאריס - נדמה שהוא יוסיף לרזומה עוד גביע בכל שנה. זו העוצמה, זה הדיוק, זו היכולת לקחת את הנקודות החשובות, זה הכושר הגופני הלא-אנושי. נדמה שזו פשוט משימה בלתי אפשרית לקחת 3 מערכות מנדאל, גם תוצב מולו המוטציה המושלמת.
מכל הסיבות האלה, הלב יוצא אל פרר. בגיל 31, אחרי שנים של ניסיונות שבהן הוא חסה בצל של שלושת הגדולים, הוא סוף סוף הגיע לגמר גראנד סלאם. הוא אפילו בא בכושר שיא ולא הפסיד אף מערכה עד כה בטורניר, אך לצערו נתקל בשחקן השלם אי פעם על המשטח האדום. אם, נניח, המדורג 5 בעולם היה נולד עשר שנים קודם לכן - עת היו בטופ חואן קרלוס פררו, אלברטו קוסטה וגם גוסטבו קוורטן - ייתכן שהוא היה מצליח לגעת בתואר הנכסף. רק אם. ולמען האמת, פרר נתן את כל כולו והציג פייט יפה, אבל פשוט לא היה מסוגל לטיטאן שמולו. הוא שיחק טניס פנטסטי בששת המשחקים הקודמים, עד שהגיע השחקן היחידי בעולם שטוב ממנו על החימר.
גם אחרי הקרב הגדול בחצי מול נובאק דיוקוביץ', נדאל נראה טרי, רעב וחזק. הוא חבט יותר ווינרים (35 מול 22), ביצע פחות שגיאות (25 מול 35), לקח יותר נקודות (100 מול 72) ובכל פעם שבו הוא היה עם הגב אל הקיר - הוא ידע להתעלות ולעשות את ה"אקסטרה פעולה" הנכונה והטובה. בערך כמו תמיד. וזה פשוט לא משנה מי עומד מולו, וגם לא משנה מתי.
אחרי הפציעה הקשה שהוא עבר בברך, אחרי שהוא שמע שהוא גמור ואחרי שהיו כאלו שהעזו לפקפק בשלטון היחיד שלו, הוא הוכיח לכולם שוב כמה הוא גדול. ענק. עצום. השאלה היא אם כל עוד הוא בריא (שמועות על הפציעה שהביאה להפסד ב-2009 עדיין באוויר), מישהו אי פעם יצליח לנצח אותו על החימר. בקצב הזה, התשובה היא לא.
מהלך המשחק
פרר דווקא פתח היטב והציג משחקון מושלם כדי לעלות ל-0:1, אך רפא חזר ל-1:1 די בקלות. בגיים הבא, רפא כבר הכתיב את הקצב. הוא עלה ל-15:40 עם משחק נהדר מהקו האחורי והשיג את השבירה המוקדמת. אלא שפרר לא הרים ידיים והשיב שבירה משלו תוך שהוא מחזיר כמעט כל כדור של רפא. השניים נכנסו במצב של 3:3 למשחקון השביעי, אז נדאל שוב הוכיח מדוע הוא כל כך גדול ובחבטת העברה מושלמת שבר שוב וטיפס ל-3:4. רפא עלה ל-3:5, שבר את פרר שוב וחתם את הסט הראשון ב-3:6 תוך 40 דקות.
הסט השני המשיך בדיוק כמו קודמו. נדאל הגיש ראשון, הציל נקודת שבירה ועלה ל-0:1 קשה. לאחר מכן, על הסרבים של פרר, היה זה שוב רפא שלקח את הנקודה ועלה ל-0:2. במשחקון הגשה מהיר ויעיל הוא גם סידר לעצמו 0:3, אך פרר שוב קם לתחיה וחזר ל-3:1. ואז הגיע המשחקון המרתק של ההתמודדות כולה: כמעט 8 דקות נלחמו השניים, כאשר פרר ביזבז לא פחות מ-3 נקודות שבירה. נדאל, כהרגלו, התעלה במאני טיים וקבע 1:4. פרר עוד השיב מעט מלחמה ושבר ל-5:2, אך נדאל אמר את המילה האחרונה וניצח 2:6 אחרי 53 דקות.
נדאל החל שוב בסערה את המערכה השלישית ועלה ל-0:2 תוך שהוא שובר את פרר "על האפס". הגשם, שהופיע כבר דקות קודם לכן בצורת טפטוף, החל להתחזק ונדאל פתאום ביצע טעויות לא אופייניות. פרר שבר וגם שמר על הסרב כדי לאזן ל-2:2. הגשם פסק, ואיתו נדאל גם חזר לעצמו כששב ל-2:3, אלא שפרר הישווה שוב ל-3:3. נדאל עלה ל-3:4 אחרי הציג משחקון הגשה נהדר ועלה ל-3:5 בשבירה החשובה במשחק. כשהוא מגיש לאליפות, נדאל שמר על ה'זון' וסיים את זה בסטייל עם ווינר גדול. 3:6 במערכה השלישית.
