למאראט סאפין יש הכול – כישרון אדיר לענף הספורט בו בחר לעסוק, יופי גברי מדהים שמפיל נשים בעולם כולו, חוש הומור מבריק וכן – היום גם הרבה הרבה מאד פרסום וכסף.
אבל לסאפין יש בעיקר אופי מיוחד. הוא מה שהיינו מכנים בשפת הרחוב "טיפוס". אין מי שיכחיש, כנראה כולל סאפין עצמו, שלו היה מקדיש רבע מהזמן שלו באימונים במקום בבילוי עם נשים, אלכוהול, עישון ומסיבות, הוא היה מזמן מדורג במקום הראשון בעולם (מקום בו הצליח להחזיק תשעה שבועות במהלך 2000), ואולי נותן פייט רציני לרוג'ר פדרר על התואר הטניסאי המוכשר ביותר שעלה על מגרש טניס אי פעם.
אבל את סאפין חיי הספורטאי הרגילים והאפורים משעממים. מאז ומתמיד ראה באימונים הקשים ובעבודה הקשה בכלל נטל מיותר, ומכיוון שגם בלי זה הוא הצליח לא רע בכלל בטניס העולמי, הוא מעולם לא הרגיש צורך להתנצל על גישתו או לעשות דברים אחרת.
סאפין התפרסם במשך השנים כטניסאי שנותן על המגרש הצגה לקהל, בכל התחומים: לא רק עם טניס מדהים ויצירתי, אלא בעיקר בהתפרצויות זעם עצמי שכללו לא פעם שבירה סדרתית של מחבטים.
הזעם הזה כעת מסתבר, מצא לעצמו ביטוי גם מחוץ למגרש הטניס. מארגני טורניר פרת' באוסטרליה קיבלו את פניו של סאפין לפני טורניר הקבוצות "הופמן קאפ" המסורתי שלפני האליפות הפתוחה של אוסטרליה ולא האמינו למראה עיניהם. סאפין הגיע ללובי המלון המארח את השחקנים במקום עם פנסים בעיניים וחבורות בחלקים שונים של גופו.
סאפין, בלי להתייחס יותר מדי למצבו, ביקש שני דברים: לראות רופא ולקבל מגרש לאימון – והמארגנים, ביניהם שחקן העבר האוסטרלי פול מקנאמי רק מילאו אחר בקשותיו בלי לשאול שאלות מיותרות.
רק במסיבת העיתונאים אחרי ניצחונו במפגש הראשון מול איטליה יחד עם אחותו דינארה סאפינה, גילה סאפין שהיה מעורב בקטטה במוסקבה לפני יציאתו לאוסטרליה. תחילה ניסה סאפין להתחמק משאלות הכתבים ואמר שהחבורות והפנסים הם תוצאה של נפילה, אבל מהר מאד נשבר והודה שהיה מעורב בקטטה. כמו ספורטאי אמיתי ובהומור אופייני אמר סאפין לעיתונאים: "כן ניצחתי בקרב. הכול בסדר איתי".
ברור לכולם שסאפין נמצא אולי בשנה האחרונה שלו בקריירה, על אף שבגיל 28 יכל לשחק בקלות עוד כמה שנים טובות, ואם ממש רצה בכך אפילו בצמרת הגבוהה ביותר.
אבל מי שהורגל לכותרות ולשהייה בעשירייה הראשונה בעולם במשך שנים ארוכות, הורגל לשחק רק באצטדיונים הגדולים ואלא מול המצלמות, כנראה מגלה שהחיים בעשירייה השלישית בעולם לא זוהרת כמו שהוא אוהב ורגיל ובנוסף החיים בחוץ (ראו ערך מוסקבה..) לא פחות מעניינים...
סאפין זכה בקריירה באליפות אוסטרליה ובאליפות ארה"ב, ואין ספק שיש לו את הטניס המתאים לזכות בכל תואר חשוב ועל כל משטח. באופן מוזר, הוא מעולם לא זכה באף תואר על הדשא, סגנון שיכל להתאים כמו כפפה למשחקו – להגשה החזקה, למשחק הרשת המצוין וגם למשחק היציב מספיק מהקו האחורי.
דווקא אי הזכייה ברולאן גארוס בצרפת על החמר, לא מפתיעה כל כך, שכן זהו משטח הדורש סבלנות ואופי קר – מצרכים נדירים אצל סאפין. לאיש לא ברור כמה זמן עוד ישחק סאפין בסבב העולמי. מה שבטוח הוא שכל עוד הוא בסביבה, משעמם – לא יהיה.