טניס הוא ספורט אכזרי. אין כמעט חלק בגוף שלא עושה מאמץ אדיר במהלך משחק וכל שחקן מקצועני יודה בפניכם שאין דבר כזה תחרות או אימון נטולי כאב.
הטניסאי הספרדי רפאל נדאל סובל כבר יותר משנה מכאבי ברכיים חזקים, שהגיעו לשיאם במהלך אליפות צרפת הפתוחה במאי השנה וגרמו לו להודות בקיומה של דלקת קשה בגידי ברכיו. בעיה שגרמה לו, בסופו של דבר, לפרוש מטורניר הדשא בקווינס וגם, כידוע, מהמסע להגנה על תארו בווימבלדון.
במקרה של נדאל הכתובת הייתה על הקיר. השילוב הקטלני בין סגנון המשחק הכל כך אינטנסיבי שלו, המשחקים הארוכים (בעיקר על החימר) בשילוב עם מה שמסתמן כאימון יתר וניהול כושל של הקריירה שלו במשך שנים, הביאו אותו בגיל 23 לפרשת דרכים אמיתית.
רפא עובר מזה כמה חודשים טיפולים אינטנסיביים הכוללים פיזיותרפיה, טיפול בתרופות ובזריקות ואפילו מנוחה, ממנה נמנע עד שלא נותרה לו כל ברירה אחרת. נראה שהמצב לא משתפר בינתיים - לפחות לא במידה שתאפשר לו לחזור לאימונים מלאים או לכושר משחק סביר, בסטנדרטים שלו. הפציעה של נדאל אולי לא גמרה לו את הקריירה (עדיין), אבל בקצב הנוכחי אפשר להניח שזה עשוי לקרות בעוד שנים ספורות.
הפנומן הספרדי משחק טניס מגיל 4. הוא גדל על החימר, משטח שמצד אחד אמור להיות רך יותר וסלחני לגוף, אך מצד שני נוטה לגרור למשחקים של נקודות ארוכות הדורשות כושר גופני גבוה וכמובן רגליים עמידות. לסחוב את הגוף לשלוש או ארבע שעות של משחק בכל פעם זו לא משימה פשוטה.
המבנה השרירי שלו מטעה. כלפי חוץ הוא נראה בלתי שביר אך עובדה היא שהמסה שלו, בסופו של דבר, לא רק שלא עזרה לו אלא כנראה שאף גרמה להחמרה בפציעתו. המפרקים של נדאל עברו במשך שנים רבות ארוכות התעללות – פשוט אין לזה מילה אחרת.
על פי התהום
דודו של נדאל, טוני, מאמנו של הטניסאי מאז היותו ילד, עשה ללא ספק טעות או שתיים בדרך. היום די ברור שטוני היה צריך לבנות לנדאל לוח זמנים גמיש יותר, עם עמוס פחות באימונים ובוודאי שבתחרויות, ולתת לגופו שבועות ארוכים יותר של חופש במהלך כל שנה. אבל כנראה שהמרוץ אחר נקודות הדירוג, המקום הראשון בעולם וכמובן הכסף, גרמו לטוני ולכל הצוות המטפל ברפא לדחוף אותו עד לפי התהום.
מוקדם לקבוע שהקריירה של נדאל גמורה. אולי הוא עוד יצליח לחזור למקום הראשון בעולם ולזכות בכמה גראנד סלאמים, אבל כרגע דבר אחד כבר ברור – האיש המוכשר הזה משחק על זמן שאול. פציעות כמו זו שממנה הוא סובל לא נעלמות בן לילה ובכל פעם שהוא חוזר למגרש הוא מעורר אותה מחדש בדרגה זו או אחרת.
האם יש נקודות אור במצבו של נדאל? מהבחינה הישראלית יש ויש. אם נדאל לא יהיה בכושר ויפרוש ממפגש חצי גמר גביע דייויס מול ישראל המתקרב, יהיה זה בוודאי בונוס לנבחרת שלנו. האם היעדרות שלו מהמפגש משפרת את הסיכויים שלנו לסנסציה? האמת, לא ממש. כמעט כל נבחרת שיציבו הספרדים בביתם ועוד על החימר, תהיה עדיפה על הנבחרת שלנו ואפילו בכמה דרגות.
ללא קשר לנקודה הישראלית, ותמיד יש נקודה כזו, מצבו של נדאל בהחלט צריך להדאיג את אוהדי הטניס. היריבות שלו מול רוג'ר פדרר, רוח הקרב והמנטאליות שהוא הביא למגרש ביחד עם האתלטיות האדירה שלו, כל אלה ייצרו כמה חוויות טניס מופלאות בשנים האחרונות. יהיה עצוב וכמעט בלתי נסבל לראות איך פציעה כזאת, שהגיעה בגיל צעיר כל כך, קוטעת את אחת מהקריירות המרשימות ביותר שראה הספורט הלבן מאז ומעולם.