שראפובה שמחה 3 (צילום: עודד קרני)
בלי הטניס היא לא הייתה כזאת שווה. שראפובה | צילום: עודד קרני

פסח כמעט מאחורינו, הקיץ והמחשבות על חוף הים והביקיני לפנינו. מי לא חושב על הקילוגרמים המיותרים שצברנו בתקופת החגים?

כשאנו באים להיכנס למסלול של דיאטה, לרובנו קיימת כבר המשוואה הידועה בראש: הרבה ספורט + פחות אוכל = גזרה מושלמת.

חלק גדול מהאוכלוסייה בוחר באופן אינסטינקטיבי פעילות גופנית כמו שחייה, הליכה, ריצה וחדר כושר. אך מה לגבי אלה שלא סובלים את חדר הכושר או משתעממים למוות בבריכה? או אפילו אלה שלא רוצים ספינינג, על אף שהוא ללא ספק הוכיח את עצמו כשורף קלוריות לא רע?

רובנו חושבים שאם כבר לעשות פעילות גופנית כדי להוריד במשקל ולצמצם את מספר הקלוריות הנכנסות לגוף, אז עדיף להתמקד בספורט מעניין, בעל פן תחרותי. או סתם ספורט שבו מעורב כדור. תמיד יש מי שמתארגן על כדורגל, כדורסל או בכדורעף, הבעיה עם הענפים האלה שלא קל למצוא "מניין" או מגרש פנוי. רק מעטים יחסית חושבים משום מה על טניס כאופציה מתאימה.

ואולי לא במקרה. שלא כמו בענפי ספורט אחרים או פעילות בחדר הכושר או אפילו בבריכה, לרמת המשחק בטניס יש בכל זאת קשר לכמות הקלוריות הנשרפת במהלך משחק.

תחת סקסי עם בוץ (צילום: רויטרס)
הדרך לגוף מושלם לא עוברת דרך טניס חובבני | צילום: רויטרס

בטניס אפשר אמנם להתרוצץ הרבה על המגרש גם בלי לדעת ממש לשחק, אבל אנשים מגלים במהרה שההתרוצצות הזו מדמה את עבודתו של אוסף הכדורים במשחק – ולא של השחקן עצמו. רק כשמגיעים לרמת משחק בסיסית ושליטה טכנית התחלתית, אפשר להתחיל להעביר את הכדור מצד לצד מספיק פעמים, להאריך את הנקודות ובמקביל גם לשרוף יותר קלוריות.

סיבה נוספת היא היותו של הטניס ספורט אנארובי, בו אין פעילות רצופה אלא ריצה, הפסקה וחוזר חלילה.

הפעילות במהלך משחק טניס שורפת קודם כל סיבי שריר ולא שומן. פעילות לצורך שריפת קלוריות צריכה להתבצע בכ- 60-70 אחוז מהדופק המקסימאלי. בטניס, הזמן מחולק בין פעילות המעלה את הדופק ליותר מ- 80 אחוז מהדופק המקסימאלי (בעת ספרינטים לכדור) ואז העבודה היא בעצם עבודה על פיתוח כושר לב- ריאה, לבין דופק הרבה מתחת ל- 60 אחוז מהמקסימאלי (בעת אסיפת כדורים או הליכה לצד הנכון של המגרש לצורך התחלת נקודה חדשה), כך שאנו לא שוהים במהלך משחק מספיק זמן, אם בכלל, בדופק המוגדר כאופטימאלי למטרת ירידה במשקל.

אבל זה לא אומר שזה לא יכול להצליח. לימוד בסיסי של טכניקה במספר מפגשים עם מאמן מוסמך או חבר שכבר בקי ברזי המשחק, יכול להסיר את המכשול הראשוני , כל עוד מטרתנו היא לשחק בשביל לשרוף קלוריות וליהנות ולא להגיע לווימבלדון הקרוב.

ברגע שיש שליטה בסיסית בטכניקה אפשר בהחלט להתחיל לשחק ברמה שתפיק מהגוף שלנו את המיטב ואז תגלו שלא רק שבשעת משחק רצים הרבה, אלא גם עושים פעילויות רבות נוספות שאין בענפי ספורט אחרים כמו קפיצות, ספרינטים, גמישות, שימוש בשרירי הבטן וכמובן שימוש בהרבה כוח, גם של הרגליים וגם של הזרועות.

שעה של משחק טניס אחד על אחד ברמה טובה לאדם במשקל של 64 ק"ג למשל, תשרוף כ- 538 קלוריות, כך שטניס יכול בהחלט להיות פתרון לא רע לבעיות המשקל שלנו, אבל אולי לא נראה תוצאות מהר כמו שרואים לעיתים אצל מי שבחור בפעילות אירובית.

שני דברים אפשר להבטיח מראש. האחד – הנאה גדולה ממשחק ממריץ, תחרותי ומאתגר. דבר שני – לא משנה כמה טניס תשחקו, או לצורך העניין כמה פעילות תעשו, כל עוד כמות השווארמות שתאכלו בשבוע עולה על כמות שריפת הקלוריות במהלך פעילות גופנית – אין ספורט בעולם שיוריד לכם את הקילוגרמים המיותרים.