(getty) (צילום: ספורט 5)
(getty) | צילום: ספורט 5

"אנחנו נגיע לכל מקום בעולם בו יש אוהדים ל-UFC ולכל מקום בו אנחנו משודרים בטלוויזיה". כך הבטיח דיינה ווייט, נשיא ה-UFC לפני המון שנים. מים רבים זרמו מאז אותה הצהרה והארגון עבר המון מהפכות שיווקיות עד שנרכש על ידי חברה סינית ענקית ובזכות הכסף הגדול הוא פרץ גבולות והגיע לשידורי הטלוויזיה ברשתות השידור המובילות בארה"ב ובעולם כולו ואף זכה לקבל במה מרכזית בתרבות הספורט העולמית.

כל הפתיחה הזאת נועדה להסביר את הסיבה שבעטיה נחתה זירת האוקטגון בשבת בלילה בקופנהגן, בירת דנמרק, לראשונה בהיסטוריה, והאולם הענק שנקרא (איך לא) רויאל ארנה, היה מלא עד אפס מקום וגדוש באוהדי ספורט מקומיים וממדינות שכנות שהעניקו ללוחמים המקומיים הרגשה ביתית חמה ואלה גמלו להם בניצחונות סוערים שהפכו את הערב לבלתי נשכח.

הקרב המרכזי של האירוע הפגיש שני לוחמים במשקל בינוני. מצד אחד ניצב ג'ארד קנוניר האמריקני שהחל את דרכו במשקל כבד וירד עד לבינוני כאשר בשני הקרבות האחרונים הוא ניצח שני לוחמים בשיעור קומה ואלופי עולם בדמות דייויד בראנץ' אנדרסון סילבה ומאזנו בזירה 12-4. מולו ניצב גיבור חצי מקומי בדמות ג'ק "הג'וקר" הרמנסון שנולד בשבדיה ומתגורר בנורבגיה ואותו הקהל המקומי אימץ בחום. הרמנסון צבר ארבעה ניצחונות רצופים בארבעת הקרבות האחרונים שלו וגם הוא גבר על יריבים בעלי שיעור קומה כמו "ז'קארה" סוזה וטאלס לייטס הברזילאים ומאזנו לפני הקרב בקופנהגן היה 20-4.

הקרב שנקבע לחמישה סיבובים נפתח בסימן אגרסיביות של הרמנסון, שניסה לכפות את הסגנון שלו על קנוניר שידוע בעוצמת הפגיעה שלו שריסקה יריבים אחרים במשקלים כבדים יותר והיה ספק האם הכוח של קנוניר יספיק גם במשקל החדש. תכנית הפעולה של הרמנסון עבדה כפי שהצוות שלו ביקש בסיבוב הפותח ונראה היה בהפסקה בין הסיבובים שיריבו לא ממש נכנס לעניינים, ואת זה הבין הצוות של קנוניר שהחזיר אותו לכלוב לסיבוב השני עם מוטיבציה גבוהה.

האמריקאי לא איחר למצוא את ההזדמנות להפעיל את הידיים החזקות שלו וכאשר הרמנסון ניסה להסתער עליו בפתיחת הסיבוב השני במטרה להוריד אותו לקרקע, פגע בו קנוניר פגיעה ישירה, מה שהפיל את הרמנסון לקרשים כשהוא מזועזע. קנוניר קפץ על המציאה והסתער עליו ולא הניח לו ולו לרגע אחד. כל מה שהרמנסון יכול היה לעשות הוא להתגונן ולא להתקיף חזרה, ולכן השופט עצר את הקרב שהפך חד צדדי ומסוכן והעניק את הניצחון בנוק אאוט טכני לקנוניר, שקיבל גם בונוס שמן אחרי הקרב.

עם כל הכבוד לקרב המרכזי ולהרמנסון שבא ממדינות שכנות, הקהל הדני חיכה למארק מדסן, הגיבור שלו ללא עוררין. מדסן הוא מדליסט אולימפי של נבחרת דנמרק בהיאבקות והוא השתתף בשלוש אולימפיאדות וזכה במדליית כסף בריו דה ז'ניירו ב-2016. השם של מדסן הסתובב במסדרונות ה-UFC לאחר שהמאזן שלו טיפס בחודשים האחרונים והוא צבר 8 ניצחונות ללא הפסדים והוזמן להשתתף בהופעת הבכורה שלו לקרב שלפני הקרב המרכזי במולדתו לעיני הקהל שלו. מולו ניצב לוחם איטלקי בשם דנילו בלוארדו שהסכים להיות בשר התותחים של מדסן ואפילו הצליח להרגיז כמה אוהדים דנים כשאמר שהוא יקלקל למדסן את החגיגה.

הקרב שנערך במשקל קל נמשך 72 שניות בדיוק. מדסן מצא את מבוקשו מיד עם הפתיחה והטיל את יריבו האיטלקי לקרקע, אחרי שזה עוד הצליח בשנייה הראשונה להתנגד כוח לניסיון ההטלה של מדסן. מהרגע שבלוארדו ירד לקרקע, הכיוון היה ברור והפרא הדני שחרר את כל האנרגיה ומילא אחרי ההוראות של מרטין קמפמן, איש הפינה שלו שהיה בעצמו לוחם ב-UFC בעבר, ובחלוף דקה ו-12 שניות בדיוק, החליט שופט הזירה להפסיק את הקרב ולהעניק למדסן את ניצחון הבכורה שלו ב-UFC כשהקהל באולם השתולל משמחה. מבחן הכניסה של מדסן היה קל מאוד והמבחן החשוב האמתי יהיה בקרב הבא שלו מול יריב מהצמרת העולמית.

האירוע כולו נפתח בקרב שהיה אחד החזקים ביותר בערב כולו. ניקולאס דאלבי מדנמרק עם מאזן 17-3 חזר לזירת ה-UFC אחרי שכבר נלחם בה אך שוחרר מהחוזה לאחר שהפגין חוסר אטרקטיביות בקרבות שלו. כעת הוא חזר למגרש הביתי ולאחר שצבר ניצחונות בארגון אחר, הוא הגיע בתנופה גדולה ופגש את אלכס "קאובוי" אוליברה הברזילאי, שנחשב בעבר להבטחה גדולה אך לאחרונה נקלע לתקופה רעה ולסדרת הפסדים צורמים.

שני הלוחמים ידעו שזאת ההזדמנות הגדולה שלהם להמשיך קדימה והם העניקו לקהל קרב ברוטאלי ומלא עוצמה כשהלוחם הדני הפגין אומץ לב ונחישות בלתי ניתנת לעצירה. אוליברה שהגיע עם מאזן 19-7 אחרי שני הפסדים רצופים קיבל את ההזדמנות שלו להכניע את דאלבי על הקרקע אך הלוחם הדני נחלץ מהניסיונות והפך אותם לטובתו והתקיף בעוצמה את היריב הברזילאי שנפצע. הקרב בין שני הלוחמים הקשוחים הגיע לסיומו המלא ושופטי הצד העניקו לדאלבי את הניצחון פה אחד בתוצאה 29:28. אחרי הפסד שלישי לאוליברה, מצבו החמיר והקרב הבא שלו יעמיד אותו בסכנת הדחה מהזירה האמריקאית ללא סנטימנטים.

בקרב השני (משקל חצי כבד) זכינו לראות את אחד הלוחמים המיוחדים ב-UFC והכוונה היא לאובינס סנט פרו האמריקאי שהמומחיות שלו היא ניצחונות בחניקת ואן-פלו. חמישה קרבות הוכרעו בדרך זו בהיסטוריה של הארגון הטוב בעולם ועל שלושה מתוכם חתום סנט פרו. בקרב הלילה בקופנהגן הוא הוסיף חניקה רביעית אחרי שבסיבוב הראשון הוא ספג כמות רצינית של מהלומות מיריבו הפולני מיכאל אוליקסנצ'וק שהגיע עם מאזן 14-2 במטרה אחת ויחידה, לחסל את סנט פרו וכמה שיותר מהר.

הלוחם הפולני שנראה קטן במבנה הגופני שלו מול האמריקאי הענק, הסתכן בכך שצעד לעבר סנט פרו וחיפש לפגוע בכל מחיר, אבל הוא הצליח בכך בסיבוב הראשון ואף העלה פחד בליבו של סנט פרו, פחד שנראה בעיניו בעת ההפסקה בין הסיבובים. אבל סנט פרו היה זקוק להזדמנות אחת והוא קיבל אותה בסיבוב השני כאשר שני היריבים הגיעו לקרקע ושם ביצע אוליקסנצ'וק את הטעות והשאיר את ההזדמנות לסנט פרו לחנוק אותו באותה חניקה ידועה וכך בחלוף 2 דקות ו-14 שניות הסתיים הקרב בהכנעה לטובת האמריקאי.

הקרב השלישי בקופנהגן היה גם הוא במשקל חצי כבד ושם הצליח יון קוטלבה ממולדובה לחסל ללא תנאי את קאליל ראונדטרי ג'וניור האמריקאי כבר בסיבוב הראשון בחלוף 2 דקות ו-35 שניות. ראונדטרי התאמן בתאילנד במחנה אימונים מפרך בסגנון מואי תאי וקיווה להפעיל את הטכניקה הזאת על יריבו הקשוח, אבל הטכניקה הזאת הייתה רחוקה מיישום לאחר שקוטלאבה פשוט פגע באמריקאי בעוצמה כה חזקה שלמעשה חיסלה את המחשבות של ראונדטרי והשביתה אותו לחלוטין. ראונדטרי רשם את הפסדו הרביעי ב-UFC ולזכותו גם 4 ניצחונות באוקטגון ומצבו לא מזהיר במיוחד. מנגד, היה זה אחד הניצחונות החשובים והטובים והמרשימים של קוטלאבה שהובס על ידי גלובר טישרה בפעם הקודמת, והניצחון הזה עשוי להזניק אותו לקרב מול לוחם מדורג מהצמרת.

גיבור סקנדינבי נוסף שנלחם בקופנהגן הוא גונאר נלסון מאיסלנד. נלסון נחשב להבטחה גדולה ולתקווה ללוחמים מסקנדינביה כולה לצידו של אלכסנדר גוסטפסון אך אחרי המפגש לו בלילה מול גילברט ברנס הברזילאי, נראה כי השקיעה של שני הלוחמים הסקנדינביים עדיין בעיצומה. ברנס הגיע לקרב בשטח עוין אבל הוא הביא אנרגיות טובות יותר והמוטיבציה שלו חיפתה על הטכניקה של נלסון ועל אהדת הקהל המקומי לנלסון. בתום שלושה סיבובים מלאים פסקו השופטים ניצחון בנקודות לגילברט ברנס ואילו נלסון רשם הפסד שלישי בארבעת הקרבות האחרונים שלו.