לא מפסיקים להשמיץ אותה, תמיד מפקפקים במתודות שלה. אבל דבר אחד בטוח - היא מביאה תוצאות. אירה ויגדורצ'יק חזרה לארץ מאליפות העולם בהתעמלות אמנותית בבאקו אחרי עוד הישג, הבטחת הכרטיס לטוקיו 2020 עם נבחרת ההתעמלות של ישראל, ואתמול (שלישי) היא דיברה על כל הקשיים והביקורות לתכנית "מגרש פתוח".
"אני נטולת חושים", אמרה ויגדורצ'יק. "זה כל כך לא פשוט, הייתה דרך ארוכה עם המון קשיים - מקצועיים, פוליטיים, נפשיים, חוסר פרגון ואמון מכולם. אני מבינה שעשינו משהו מאד גדול, אחד הגדולים שאני הצלחתי לעשות. זו נבחרת שאף אחד לא האמין בה. אני רואה אותם בדמעות, לא האמנו שנעשה את זה".
"היה הרבה כאב, הרבה צער, הרבה מאבקים, הרבה אמונה, הרבה עבודה, הרבה תקווה. המדינה גרמה לי להגיע למצב הקשה הזה. כל הדברים שנכתבו נגדי 'לא תצליח, לא מאמנת'. הבנות האלה באו משם מקום, הן אנדרדוגיות שעשו היסטוריה".
"מה שאני עברתי לא צריך לעבור אף מאמן ואף ספורטאי. אי הגעת הספורטאיות שהיו יכולות לעשות את זה ביותר קלות, שגדלו למען זה, שהכסף הושקע בהן. הבנות שבאו משום מקום והדרישה המיידית לצאת לאליפות עולם שלא עומדות על הרגליים. זה נמשך חודשים על חודשים. הביקורת באה מבניית האיגוד".
"היום אני מרגישה חלק מהאיגוד, מרגישה בבית. האנשים שנבחרו אחרי האולימפיאדה הקודמת הם כאלה שלא באו מספורט, אנשים שפגעו בבנות ובי כמאמנת בכל המערכות. במקרה שלי זה היה עוד יותר קשה".
"הבנות התאמנו באולם טוב בחולון. נאמר לי שאם לא היינו משיגים את הקריטריון, אז לא היה לנו איפה להתאמן. בזמנו רצו בכישלוני, זה בוודאות, בתקופה האחרונה אנשים האמינו. אני מרגישה ניצחון גדול של ספורט, לא בשביל להוכיח למישהו. יש לי אגו ענק של מאמנת ואהבה למדינה. נושא הצבא? גיהנום, יומיים לפני אליפות העולם. חשוב שהצבא ידע שהוא חלק מההישגים של הספורטאים האולימפיים".
על לינוי אשרם הוסיפה: "הכי גדולה שהייתה פה. יש אופי, צוות שעובד איתה, החוקה נבנתה בדיוק לפי לינוי. יש בה המון טריקיות ואקרובטיות. אנחנו בישראל יודעים לאלתר. היא גוואת המדינה, לא הייתה לנו כזאת. שווה מדליה? ברור".
