"מה מבדיל בין קנניסה בקלה להיילה גברסילאסי? האופי. בקלה הוא שחצן עם אגו מנופח, באחת התחרויות שפגשנו אותו הוא אפילו לא רצה לשבת לדבר איתנו. גברסילאסי הוא ההיפך, הוא מעולם לא זילזל באחר ותמיד אמר שכל אחד יכול, הוא אישיות מיוחדת, אני קורא לו 'עמך'".
כנראה שרץ המרתון הישראלי, זבדיה וודג' לא יכל להיות מדוייק יותר כשהוא ניסה לעמוד על ההבדל המהותי בין הרץ האתיופי האגדי שפרש השבוע לבין שיאן העולם הנוכחי בריצות ל-5,000 ו-10,000 מטרים ומי שנחשב ליורשו הטבעי.
קנניסה בקלה אמנם שבר את שיאיו של היילה גברסילאסי בריצות הארוכות במסלול, אבל הוא לעולם לא יצליח לחדור אל לב האומה האתיופית כפי שעשה קודמו. גברסילאסי מחזיק באותה קפסולת אישיות מיוחדת אשר מבדילה בין ספורטאים גדולים ליחידי הסגולה באמת, אלו שמוזכרים בנשימה אחת עם שמות כמו מייקל ג'ורדן, מוחמד עלי וג'סי אוואנס.
גברסילאסי הבין שמעבר לאחריות שלו לסיים ראשון בכל ריצה תחרותית, הוא נושא גם באחריות כלפי עמו מוכה הסבל, כבר בשלב מוקדם של הקריירה שלו הוא דאג ללמוד את השפה האנגלית על רזיה והפך לשגריר החשוב ביותר של אתיופיה בעולם. במשך שנים הוא משלב בין הקריירה הספורטיבית לקריירה עסקית בה הוא דואג לתעסוקה למאות אנשים באתיופיה, מדינה שעוני הוא כמעט השם השני שלה.
וכאתיופי המפורסם ביותר בעולם הוא שמר פינה חמה בלב גם לרצים הישראלים שעלו ממדינתו. הוא נהג להזמין אותם להתאמן איתו באתיופיה, והיה שומר איתם על קשר רצוף בתחרויות ומחוצה להן.
"כבר בפגישה הראשונה שלנו באליפות העולם בגטבורג ב-1995, אמרתי לו שהוא בנאדם ענק, והוא התייחס אלי יפה. הוא הרבה מעבר לספורטאי, הוא אדם שיודע להנחות אך באותה מידה גם לא מתבייש להתייעץ ותמיד מכבד את כולם", מספר רץ המרתון הישראלי, אסף בימרו על הרץ האגדי.
אך סיפור אחד של בימרו טומו בחובו את גרעין הקסם האנושי של היילה גברסילאסי, "באליפות העולם ב-2005 בהלסינקי, שאל אותי עיתונאי מי הספורטאי הנערץ עליי, כמובן שאמרתי גברסילאסי. לאחר מכן כשהיילה התראיין ליורוספורט, סיפרו לו את זה". לגברסילאסי היתה האפשרות להגיב בדיפלומטיות כמו שהיו עושים ספורטאים אחרים ולהסתפק בתגובה צנועה, אבל הוא הפתיע את כולם כשאמר: "בימרו הוא מודל לחיקוי עבורי, הוא בנאדם שעובד כל כך קשה ומגיע לרמות גבוהות, אני מנסה לחקות אותו".
"הוא העריך אותי אישית מאוד", הוסיף בימרו, "הוא תמיד שאל אותי איך אני עובד 12 שעות ביום, מפרנס משפחה ומספיק לרוץ 260 קילומטרים. הוא אמר לי שההספק שלי הוא אתגר עבורו".
גם וודג', יודע לספר על האופי המיוחד של גבריסלאסי, "ב-97' הייתי במחנה אימון באתיופיה, רציתי להתאמן איתו באצטדיון אבל זה לא התאפשר כי לא היה לי אישור כניסה. גברסילאסי התעקש ודאג שאוכל להיכנס לשם ולהתאמן איתו. הוא עזר גם להיילה סטאין כשהיה עצור באתיופיה, הוא דיבר אישית עם השלטונות. הוא פשוט מדהים, יצא לי להכיר הרבה מאוד ספורטאים בקריירה שלי, אבל הוא שונה מכולם, אין לו אגו".
כששואלים אותם את שאלת ה"גדול מכולם", גם לבימרו וגם לוודג' אין ספק בכלל. "לא יהיו עוד אנשים כמוהו, זה גם מבחינת האישיות. הוא לא מסוגל לראות בנאדם באתיופיה שרע לו, וגם מבחינה ספורטיבית, הוא התחיל מ-5,000, המשיך ל-10,000 ובסוף למרתון ובכל אחד מהמקומות האלה קבע שיא עולם. קח לדוגמה, את הישאם אל גורוז' (שיאן העולם ב-1,500 מטרים, א.ד.), הוא לא ניסה למשל לעבור ל-5,000. גברסילאסי מעולם לא נתקע", מסביר בימרו ו-וודג' מוסיף, "פשוט אין מה לדבר על ההישגים שלו. אני לא יודע אם מישהו יהיה מסוגל לכך בעתיד. הוא עקשן, נחוש וזה עוד בלי לדבר על האופי החברותי שלו".
ביום ראשון האחרון זה נגמר כנראה. גברסילאסי נאלץ לפרוש באמצע מרתון ניו יורק בגלל פציעה, לאחר מכן הוא הדהים את העולם במסיבת עיתונאים בה הבהיר כי זו היתה הריצה האחרונה שלו. מאז, רוחשות השמועות על כך שגברסילאסי עוד עשוי לחזור בו, שאולי עוד נראה אותו מסיים את הקריירה עם מדליית זהב במרתון של אולימפיאדת לונדון 2012, אך נכון לעכשיו הקריירה של אחד מגדולי הספורטאים בהיסטוריה הגיעה לקיצה, וודג' ובימרו קיבלו זאת בתדהמה.
"כאב לי כשראיתי אותו מדבר על הפרישה, כנראה שהוא לא חשב לפרוש אבל המצב הרפואי החמיר, אז לא היתה לו ברירה, זה הכריע אותו. כאב לי לראות אותו צולע, אני מזדהה איתו, אני מכיר את הכאבים האלה, המון אנשים הולכים להתגעגע אליו", סיפר וודג' על תחושותיו ביום ראשון, ובימרו אשר עד היום שומר על קשר הדוק עם גברסילאסי הוסיף, "לא עיכלתי בהתחלה שהוא באמת פרש מריצה, חשבתי שהוא רק פרש מהמרתון בניו יורק. אני אמשיך להעריך אותו תמיד, הוא איש ענק, ספורטאי ענק ותמיד עם חיוך, הוא פשוט "שמחת חיים מהלכת". עוד לא יצא לנו לדבר מאז, אבל כשאשוחח איתו אני אגיד לו דבר אחד פשוט, "תישאר אתה היילה, פשוט תישאר אתה".
