(בווידאו: צפו בכתבה על החיים החדשים של גל פרידמן)
חדשות עצובות לספורט הישראלי. מדליסט הזהב האולימפי היחיד בהיסטוריה שלנו, גולש העבר גל פרידמן, הודה כי החליט למכור את הפרס היוקרתי מאתונה 2004 מסיבות אישיות. אף על פי כן, לסובבים אותו אמר פרידמן כי הוא לא מתכנן למכור אותה.
פרידמן בן ה-43, שנחשב לאחד מגדולי הספורטאים בישראל, פרש מגלישה מקצועית לפני עשור. מאז הוא הספיק לאמן במשך תקופה קצרה את נבחרת הגברים בגלישה ואפילו עבר הסבה מקצועית לצלם, עבד באירועים וגם עבור קבוצת הכדורסל של מכבי חיפה.
מדלית הזהב מאתונה, כזכור, נגנבה בעבר מבית הוריו של פרידמן, כמו גם מדליות נוספות. היא נמצאה כעבור מספר ימים והוחזרה אליו, אבל כעת הוא מחפש להיפטר ממנה סופית ולמכור אותה. בדף הפייסבוק שלו פרידמן הודה על כוונתו להציע את המדליה למכירה ואמנם סירב לפרט את הסיבות שמאחורי ההחלטה, אבל נראה שבכל זאת יש לו הרבה מה להגיד.
"אני מבין את הצער, אבל יש לכם משהו טוב יותר לעשות איתה?", כתב פרידמן בתגובה לגולשים ששאלו מדוע הוא מוכר את מדלית הזהב. "כמה ספורטאים במדינה באמת מצליחים להישאר אחר כך בעולם הספורט ולהתפרנס מזה?".
הצביעו בסקר >>>
"אולי עדיף שהילדים יבינו שכדאי להשקיע קודם במקצוע ושהספורט הוא בעדיפות שניה", כתב פרידמן. "מעשרות אלפי ילדים בענפים השונים, יישאר רק אחוז קטן שיצליח להתקיים מזה ואחוז אפסי שממש ירוויח מהספורט האולימפי". כשנשאל כמה כסף הוא רוצה בתמורה למדליה, אמר הגולש לשעבר: "כמה שיותר".
תגובת הוועד האולימפי: "למדנו ביממה האחרונה מכלי התקשורת שהגולש גל פרידמן, שזכה במדליית זהב במשחקים האולימפיים באתונה 2004 ובמדליית ארד במשחקים האולימפיים באטלנטה 1996, בוחן אפשרות למכור את מדליית הזהב בה זכה. ככל שהרצון למכור את המדליה האולימפית, משאת נפשם של כל ספורטאי העולם, מבטאת מצוקה כלכלית כלשהי של פרידמן, אנו בטוחים שיש דרכים אחרות להתמודד עם קושי במידה וקיים".
"גילי לוסטיג מנכ"ל הוועד האולימפי בישראל שוחח הבוקר עם פרידמן והציע לו את עזרת הארגון וביקש ממנו לשקול דרכים אחרות למציאת פתרונות לבעיות עמן מתמודד, ולא למכור את המדליה האולימפית", נכתב בנוסף. יגאל כרמי, יו"ר הוועד האולימפי בישראל, אמר: "מכירת מדליה אולימפית היא מעשה שאין עושים".
מי שעוד התייחס להודעה של פרידמן הוא מיכאל קלגנוב, מדליסט הארד מסידני 2000 שעזב לפני מספר שנים לגרמניה בשל מצוקה כלכלית ומקצועית. "אני חושב שגל לא ימכור את המדלייה שלו", סיפר היום קלגנוב, "זו צעקה מהלב שלו. הוא פשוט רוצה שאנשים ישימו לב לזה. איזה מין פיתרון זה למכור מדליה? אני מוכר את המדליה שלי ב-20,000 יורו אז שנה שרדתי, ומה אז?".
"אני מציע לעשות דברים יותר טובים", הוסיף קלגנוב, "אני בעד שהספורטאים האולימפיים יקבלו אחוזים מהמוזיאון האולימפי, זה שמפרסמים בו את הספורטאי וההצלחה שלו. עושים מאיתנו בושה, התמיכה שאני קיבלתי זה תמריצים אחרי המדליה אבל אין לנו עתיד בכלל. מה שאנחנו עושים זה התחביב הגדול שלנו אבל אחריו אנחנו נופלים וזה לא מעניין אף אחד".
"בחיים לא היית ממליץ לצעירים ללכת לתחום הזה, הייתי אומר להם שהם עושים טעות מאוד גדולה" הוסיף חותר הקייאקים, "אלא אם כן יש לו שריטה במוח והוא מאוד רוצה ויש לו זמן ועם תמיכה כספית ממשפחה, אז הוא יכול לעשות את זה. אני עשיתי טעות מאוד גדולה הייתי צריך לשרת בצבא זה הרבה יותר טוב מאשר להיות ספורטאי לפחות היה לי עתיד".
קיבלתי הצעה להיות מאמן חדר כושר בכפר המכביה לפני שעזבתי לגרמניה", סיכם קלגנוב, "שאלתי את זה שהציע לי את העבודה אם הוא היה נותן אותה לבן שלו. אני מציע לגל לשבת מול שרי וחברי הכנסת בירושלים, שיסתכלו עליו".
