חללי אולימפיאדת מינכן (צילום: ספורט 5)
חללי אולימפיאדת מינכן | צילום: ספורט 5
מקווה להנצחה ראויה. מירי רגב (צילום: ספורט 5)
מקווה להנצחה ראויה. מירי רגב | צילום: ספורט 5

טקס האזכרה ה-43 לי"א חללי אולימפיאדת מינכן 1972 נערך הערב (רביעי) ברחבת הי"א בת"א. שרת התרבות והספורט, מירי רגב, אנשי הוועד האולימפי בישראל, משפחות הקורבנות, ספורטאים בהווה וספורטאי עבר הגיעו לאנדרטת הזיכרון כדי לזכור ולהנציח את אחד עשר הספורטאים והמאמנים שנרצחו בידי מחבלים במשחקים האולימפיים במינכן.

חללי הי"א: עמיצור שפירא, אנדרי שפיצר, דוד ברגר, זאב פרידמן, קהת שור, יעקב שפרינגר, מרק סלבין, אליעזר חלפין, יוסף רומנו, משה ויינברג ויוסף גוטפרוינד. 
 
"זה מעמד מרגש ומחייב את העולם כולו כי דגל שחור מתנוסס מעל האירוע הקשה והנוראי הזה של רצח 11 הספורטאים במינכן" אמרה השרה מירי רגב. "אני שמחה שיו"ר הוועד האולימפי הבינלאומי, ד"ר תומאס באך, הסכים להוקיר ולזכור את הספורטאים שנרצחו בידי טרוריסטים, ושהטקס יהיה בצורה מכובדת. אני מתחייבת בפני המשפחות השכולות להמשיך במאבק שכל העולם יזכור ולא ישכח".

"הצביעות במשך שנים של הוועד האולימפי הבינלאומי לא לתת מקום לאירוע הרצח במינכן היא עליבות ואסור שזה יקרה. אני מקווה שהוועד האולימפי הבינלאומי בראשותו של באך ידע להנציח את האירוע הקשה כמו בצורה מכובדת ושאולימפיאדת ריו תיתן את הכבוד לספורטאים שנרצחו". 

יו״ר הוועד האולימפי בישראל, יגאל כרמי אמר: ״אמנם עברו 43 שנים, אבל הרצח הנורא הזה הוא חלק מאיתנו. אני מאד מקווה שהשנה בריו אנחנו ניתן לזה ביטוי יותר משמעותי משנים עברו. הוועד האולימפי הבין לאומי מקשיבים לנו, ואני מבטיח שיהיה איזכור באולימפיאדה״.

גם מנכ״ל הוועד האולימפי, גילי לוסטיג, הוסיף באותו הנושא: ״אנחנו כבר יודעים שב-14 לאוגוסט 2016 יתקיים טקס לזכר הי״א בריו וד"ר תומאס בך, יו"ר הוועד האולימפי הבינלאומי, הבטיח את השתתפותו. קיימת מגמה חדשה בוועד האולימפי הבינלאומי שמתייחסים לנושא בצורה יותר רצינית".

אילנה רומנו, אלמנתו של יוסף רומנו: "43 שנים של מאבק על הזכות לאיזכור יקירנו במקום הראוי להם- רחבת המשחקים האולימפיים. התרגשות גדולה אחזה בנו שיו"ר הוועד האולימפי הבינלאומי, ד"ר תומאס באך, הודיע שהוא יאזכר את זכר החללים באולימפיאדת ריו, ממש חזון אחרית הימים. דרכינו לעתים הייתה אגרסיבית ולא נעימה אך תמיד כבודם של הנרצחים עמד לנגד עיננו. אנחנו בטוחים בצדקת דרכנו. לעתים היינו צריכים ללכת על ביצים ובין הטיפות על מנת לא לפגוע במדינה, בוועד האולימפי הישראלי ובספורטאים. דרכינו הייתה ארוכה ומייגעת אך משאלת ליבנו תתגשם. הצדק ההיסטוריה יעשה ומי יתן ולעולם לא תשוב טרגדיה כמו זו של מינכן 1972".

אסתר רוט שחמורוב, האתלטית הטובה ביותר של ישראל בכל הזמנים ששכלה את מאמנה, עמיצור שפירא: "עמיצור, כתב שהיום המאושר ביותר בחייו היה כאשר עליתי לחצי הגמר ב-100 מטר משוכות, זמן קצר אחרי זה הוא נרצח. לי הטקס כל שנה לא מזכיר דברים, מכיוון שאני חיה עם זה יום יום. אלא החיים, שמצווים עלינו להמשיך לחיות, אבל הזיכרון לא נשכח״.