האלוף הפראלימפי הישראלי, נמר (נחמן) וולף, אשר בבעלותו שמונה מדליות ממשחקים אולימפיים, הלך לעולמו בגיל 70 לאחר מחלה קשה.
וולף התמחה בזריקת דיסקוס, מקצוע בו שיפר את שיא העולם שש פעמים, וכן זכה במדליות גם במקצועות הדיפת כדור ברזל והטלת כידון. הוא ייצג את ישראל לראשונה באולימפיאדת 1984, ולאחר מכן באולימפיאדות סיאול, ברצלונה, אטלנטה וסידני. בסה"כ זכה במשחקים האולימפיים ב-3 מדליות זהב, 4 מדליות כסף ומדליית ארד.
וולף זכה בתואר "ספורטאי העשור" בשנת ה-60 למדינה. הוא הקדיש את חייו לטובת ספורט הנכים בישראל, כאשר עבד בתפקידים בכירים במרכז הספורט של איל"ן חיפה, מרכז ממנו יצאו כמה מטובי הספורטאים הפראלימפיים של ישראל. נמר (נחמן) וולף חלה במחלת פוליו כשהיה תינוק ושותק באחת מרגליו. הוא גבר על הנכות בכל דרך אפשרית - החל ממשחקי כדורגל במושב עם חברים, דרך מדליות אולימפיות ועולמיות באתלטיקה ועד כדורסל תחרותי על כיסא גלגלים.
וולף התגורר במושב בן עמי שליד נהריה והשאיר אחריו אישה, ארבעה ילדים ושבעה נכדים. ד"ר רון בולוטין, המנהל המקצועי של הוועד הפראלימפי, ספד: "נחמן היה מהספורטאים הפראלימפיים הבולטים, הוא הביא כבוד וגאווה לספורט הפראלימפי הישראלי".
