על פי כל קנה מידה, העונש שקיבלו מכבי והפועל תל אביב בגין אירועי הדרבי האחרונים הוא כבד ביותר. בוודאי שאין מדובר בעונש חסר תקדים, אולם ללא ספק, מדובר בעונשים יוצאי דופן בחומרתם.
באופן טבעי, רובנו ממהרים להסתכל על השורה התחתונה, קרי, גזר הדין, מבלי לקרוא ולנסות להבין את נימוקי ההרשעה והעונש. במקרה זה, הייתי ממליץ לכל אחד ואחד שהכדורגל הישראלי יקר לו ורואה באלימות רעה חולה, להקדיש מזמנו 5 דקות ולקרוא את החלטת בית הדין המשמעתי.
בהחלטה ארוכה, מנומקת ומבוססת לעילא ולעילא, מנתח בית הדין המשמעתי את מסכת האירועים אשר הביאו ל"פיצוץ" המשחק ואת כל הנסיבות שאפפו את האירוע המכוער.
בפעם המי יודע כמה, מסביר בית הדין את חשיבות האחריות השילוחית החלה על קבוצה ביחס לאוהדיה, את הרציונל שעומד בבסיס אותה אחריות ואת העובדה שבלעדיה, לא ניתן יהיה לקיים משחקי כדורגל כהלכתם - בוודאי שלא בישראל שנת 2014 בואכה 2015.
האחריות השילוחית הזו, לא זו בלבד שלא אבד עליה הכלח, אלא שהיא הופכת רלוונטית וקריטית הרבה יותר במציאות האלימה בה אנחנו חיים היום ובלעדיה, מי ישורנו.
אותה אחריות גורמת לחלק נכבד מן האוהדים שלא לנקוט בפעולות אלימות או לקרוא קריאות גזעניות, לבל יפגעו בקבוצתם ומאידך גיסא, משמש תמריץ מצד הקבוצות לפעול כנגד אותו "גרעין קשה" – דבר אשר שנים לא נעשה וספק אם היה נעשה ללא האחריות השילוחית והעונשים שבצידה.
בזה אחר זה, מפרק בית הדין את טענות ההגנה ואת הניסיון לפרוק את האחריות מעל גב הקבוצות לאירועים, הגם שנטענו בכשרון רב על ידי טובי עורכי הדין.
בית הדין, ובצדק, אינו מוצא לנכון להסיר את האחריות מן הקבוצות גם מקום בו מדובר ב"מפגע בודד". ראשית, מן הטעם המשפטי הפשוט שתקנון המשמעת אינו עושה את האבחנה הזו וקובע בלשון חד-משמעית שהאחריות חלה גם על האוהד הבודד. שנית, לעתים, מן הטעם אוהד בודד יכול לגרום לנזק חמור פי כמה מקבוצה גדולה של אוהדים (והראיה לפנינו). שלישית, ואולי החשובה ביותר, שום אוהד בודד לא מבצע פעולה דוגמת זו שראינו בדרבי האחרון מבלי שיש לו "רוח גבית" לעשות זאת וללא אווירה אנושית שרואה מעשה כזה כלגיטימי. די היה לשמוע את השירים בזכותו של אותו "פואד" בדרבי הכדורסל האחרון ואת החולצות שהדפיסו "לכבודו" כדי להבין שמעשה נפשע שכזה אינו צומח בחלל הריק.
גם הניתוח שהוביל את בית הדין לקבוע את תוצאת המשחק כ–0:0 ללא נקודות מדויק וראוי לו שייקרא על ידי ציבור שוחרי הכדורגל, בטרם ימהר "לצלוב" אותו.
מכאן, עובר בית הדין לעונש, משקלל את כל הטיעונים, לקולא ולחומרא, וגוזר את שגוזר על שתי הקבוצות, באופן סימטרי. גם בהקשר זה אני סבור שהסימטריה בעונש היא נכונה ומוצדקת בנסיבות העניין וחלוקת האחריות בין הקבוצות באופן שווה תואמת את השתלשלות האירועים.
לדאבון הלב, בסינדרום כמעט קבוע, וכל גם במקרה זה, מיד אחרי הטלת העונש זועקות הקבוצות הרלבנטיות, באמצעות כלי התקשורת למיניהם, חמס ובמקום לקחת אחריות ולהכות על חטא אוהדיהם, מפנות את האש כלפי בית הדין ויוצרות עליו עליהום, שמסיט את השיח לכיוון שנוח להן. באופן קבוע מואשם בית הדין ב"ניתוק" או ב"איפה ואיפה", החביבה על הציבור הישראלי בכלל ועל אוהדי הכדורגל בפרט - שהרי בישראל כולם מופלים לרעה, ותמיד.
מסע הדה-לגיטימציה כלפי מי שמנסה להילחם בתופעה, בכליו המוגבלים אינו אלא סיוע ישיר לאלימות ויישור קו של הקבוצה עם האוהדים, בין אם נעשה הדבר במכוון ובין אם לאו. יוצא מן הכלל בעניין זה מנג'ר הפועל ת"א אייל ברקוביץ', שבזמן אמת הבין את חומרת האירועים ואמר בפה מלא שעל שתי הקבוצות להיענש בחומרה. האמת הפשוטה היא שבית הדין הוא הכי פחות מנותק מן המציאות. הוא חווה את צדה המכוער בכל הליגות ובכל הגילאים והוא רואה ומנתח יותר משחקים מרוב העוסקים בענף.
צפוי ששתי הקבוצות יערערו על העונש שנגזר עליהן. העונש שהוטל הוא חמור ביותר (בעיקר הפחתת הנקודות) ועשויות להיות לו השלכות דרמטיות להמשך העונה. מדובר באקט שהוא, כמובן, לגיטימי לחלוטין ואם הן סוברות כי בית הדין טעה, זכותן להשיג על כך בפני בית הדין העליון, בלי להשתלח בבית הדין ובלי להסית כנגדו.
כיצד יחליט בית הדין העליון? הנבואה ניתנה לשוטים. בבית הדין העליון יושבים אנשים רציניים לפחות כמו בבית הדין המשמעתי, שיבחנו את הטענות פעם נוספת ויחליטו כפי שימצאו לנכון. אולם אהיה מופתע מאוד אם בסופו של יום יהפוך בית הדין את ההחלטה כליל ויזכה את הקבוצות.
לסיום, הייתי מבקש לצטט את דברי כבוד השופט המנוח שאול אלוני ז"ל, ששימש שופט בבית המשפט העליון של המדינה וכיהן כנשיא בית הדין העליון שנים רבות, באחד מפסקי הדין המאלפים שכתב: "מערך האוהדים של כל קבוצה הוא חלק מהקבוצה, לטוב ולרע. האוהדים הם אלה שיכולים לרומם קבוצה ולפעמים אף להשפילה. לא יעלה על הדעת להתעלם ממערך זה כאילו הוא גורם חיצוני לקבוצה ואינו קשור בה".
לקרוא ולהפנים.
