"זה מחשמל, חייבים לתת הכל. לא בשביל להרוס למכבי חיפה את האליפות – חלילה - פשוט כי אנחנו ספורטאים", את הדברים האלה, שאמר אביב חדד ללירוי צעירי כששחקני בני יהודה עלו לחימום ב-15 במאי 2010, מקווים שחקני מכבי ת"א שגם שחקני בני סכנין יגידו אחד לשני כשיעלו לכר הדשא בבאר שבע.
6 שנים חלפו מאז אותו 1:1 בין הכתומים לירוקים בבלומפילד, אבל את אותו לילה אף חובב כדורגל לא שכח. זה היה אחד מהערבים הדרמטיים בתולדות הליגה, אם לא הדרמטי שבהם. 6 שנים חלפו, ומתברר שההיסטוריה חוזרת: שוב רן קדוש בשער, שוב ערן זהבי משחק אצל היריבה, שוב שתי נקודות הפרש, שוב ושוב ושוב.
רגע לפני שריקת הפתיחה חזרנו לשחקני בני יהודה - שבדיוק כמו שחקני בני סכנין - הגיעו אז למשחק "על כלום", והפכו אותו למשחק שייזכר לעד.
"הייתה תחושה שהם בכלל לא סופרים אותנו, שהם באים לחגוג עלינו אליפות. הם חשבו שאנחנו באים להיות תפאורה", נזכר לירוי צעירי, אחד מכוכבי המשחק והאיש שכבש את השער. אסי בלדוט, שבישל את אותו גול, חוזר גם הוא לערב הקייצי בבלומפילד: "אפשר היה להרגיש ששחקני חיפה במתח. הרגליים שלהם היו כבדות, כלום לא הלך להם".
כל אחד מהשחקנים, בדרך כזו או אחרת, מסביר ומבהיר שלבני יהודה לא הייתה שום מטרה להרוס למכבי חיפה, ולא היה אכפת להם מי משתי הקבוצות תחגוג בסוף הערב, הם פשוט רצו לשחק כדורגל, להיות ספורטאים. מקצוענים. "מצד אחד אתה מגיע למשחק שקובע זהות של אלופה, אבל מצד שני אתה מכין עצמך למשחק רגיל", מסביר אביב חדד, שפתח במרכז ההגנה באותו משחק, ומקבל גיבוי מעוז ראלי: "לי לא היה אכפת מי תיקח אליפות. באתי לשחק כדורגל, לנצח. אי אפשר לשכוח שזאת גם פרנסה, פרמיות, עוד כסף למשכורת".
למרות ההקבלות, אי אפשר להתעלם מכך ש"הדם הרע" שנוצר בין מכבי ת"א לבין בני סכנין, עשוי להיות גורם נוסף, לכאורה, בקרב על התואר. "אני מאמין ששחקני סכנין יבואו לנצח כי זאת הפרנסה שלהם והעתיד שלהם, למרות המקרה שהיה בחצי הגמר", מאמין ראלי, וחדד חושב כמוהו: "אנשים חושבים שסכנין יתנו את המשחק לבאר שבע ואני לא רואה את זה קורה. באר שבע תצטרך להקיז דם בשביל לנצח".
את מהלך המשחק, שחקני בני יהודה לא ישכחו. צעירי זוכר כל רגע ורגע: "הם אמרו לנו 'מה אתם משקיעים ככה? אתם רוצים שהפועל ת"א תיקח אליפות?'". דבריו של צעירי נשמעים לראלי מאוד מוכרים: "היו שחקנים כאלה. אני לא אשקר לך, גם במשחק שלנו נגד אשדוד היו שחקנים שלנו שדיברו עם השחקנים של אשדוד ואמרו להם: "הלו! לאן אתם רצים? מה אתם מתאמצים ככה?". זה מובן, אבל בשורה התחתונה כל שחקן רוצה להצליח בשביל עצמו".
את התחושות בשריקת הסיום, אי אפשר לשכוח. שחקנים ירוקים זרוקים בכל פינה בבלומפילד, עם דמעות, 13 אלף צופים שבורים ובוכים. "לא שמחתי כי לקחנו להם אליפות, אבל גם לא היינו מבואסים", מודה עוז ראלי שניסה לנחם את שחקני חיפה ללא הועיל. "לא התנצלנו על איך ששיחקנו ועל התוצאה שהשגנו, אבל כן ביקשנו סליחה ברמה החברית. היה קשה לראות את שחקני מכבי חיפה", מודה חדד, ורק צעירי לא התנצל בסיום: "הם ראו אותי כאויב באותם רגעים, אז לא ניסיתי לנחם אותם. האמת? הייתי בהלם. גם כשחזרתי הביתה בלילה וראיתי את המשחק לא באמת הבנתי מה קרה".
