חמש מסקנות מהעברת גילי ורמוט
1. ג'ורדי קרויף שוב עושה בשקט את מה שאחרים לא מצליחים לעשות עם הרבה רעש. הוא מזהה שיענקל'ה שחר מתעורר בגזרת הישראלים, ודואג להיות צעד אחד לפניו. ורמוט למכבי חיפה היה המהלך הבא המתבקש בקיץ הקרוב, כי הרי כבר ניסו אותו קודם לכן. לכן, המהלך של מכבי לא נועד רק לחזק אותה או להחליש את הפועל ת"א, אלא לנצל את מצבה ולמנוע התחזקות של מכבי חיפה.
2. ורמוט הוא לא גולר כמו אלירן עטר או איתי שכטר, אבל הוא בעל אופי הרבה יותר נוח לשיטת הרוטציה של מכבי ת"א. הוא לא בנוי להנהיג, קשה לו פיזית לשמור על אותו קצב ודרייב כל הזמן. פחות אגו יחסית למעמדו. בעומס של מכבי בחדר ההלבשה פחות בעיות.
3. מכבי ת"א צריכה חלוץ קודם כל, אבל היא צריכה גם להכין אלטרנטיבה לערן זהבי או טל בן חיים בקישור, שיתכן שיעזבו בקיץ. דור מיכה יסבול קצת בדקות משחק כרגע עד סוף העונה, אבל אצלנו "מחשבה לטווח ארוך" של מועדון היא מילה גסה. המזל של מכבי ת"א הוא שאצל מיץ' גולדהאר קרויף זה לא ככה.
4. ורמוט ידע כבר כמה משחקים שהוא לא יישאר. בשפת הגוף, באנרגיות, בייאוש, בחדות. הפועל איבדה כל נכס אפשרי שלה בעידן חיים רמון, ובנסיבות הכי טראגיות שהדימיון יכול להעלות. אני מאמין שהיא תישאר בליגה, אבל היא איבדה את אמון הקהל שלה וכל שחקן שמזוהה עם המועדון שיכול להוביל אותה. רק שתספור מי ישאר בקיץ הזה לקראת העונה הבאה. מדובר בקבוצה חסרת זהות.
5. האוהדים צודקים מבחינתם, משני הצדדים, המחאה שלהם מובנת. ורמוט הוא המסמר האחרון של מכבי ת"א לארון הקבורה הספורטיבי של הפועל. מצד שני, כוכב הפועל ת"א יבוא על חשבון הדקות של דור מיכה. ועדיין, כשבן חיים, ורמוט וזהבי יובילו את מכבי בדרבי הבא אף אוהד צהוב לא יעשה מחאה.
