אם ליאו מסי יכבוש הערב מול ריאל מדריד, הוא יהפוך למבקיע הגדול ביותר בהיסטוריה של הקלאסיקו. נכון לעכשיו מסי נמצא בשיוויון עם בן ארצו אלפרדו די סטפנו, שכמוהו כבש 18 שערים במפגשים בין ריאל וברצלונה. כמובן ש"החץ הבלונדיני" עשה את זה במדים הלבנים של ריאל, בעוד שמסי עושה זאת במדי בארסה.
18 שערים ב-25 משחקים (בכל המסגרות) זה מאזן מרשים לכל הדעות. (רק מול קבוצה אחת הצליח מסי לכבוש יותר שערים בקריירה שלו, וזוהי הנציגה השנייה של בירת ספרד, אתלטיקו מדריד, שספגה ממנו לא פחות מ-20 שערים). ודווקא עכשיו, כשהוא קרוב כל כך להיות שיאן ההבקעות של כל הזמנים במשחק הגדול ביותר בעולם, מעניין לחזור אחורה בזמן, אל הקלאסיקו הראשון של מסי, כשהוא היה עדיין צעיר וחסר נסיון, כשנחשב להבטחה גדולה, אבל אף אחד לא באמת ידע למה הוא מסוגל.
מסי ערך את הבכורה שלו בליגה הספרדית לפני קצת למעלה מ-9 שנים, ב-16 באוקטובר 2004, בדרבי הקטאלוני מול אספניול באצטדיון מונז'ואיק. הוא נכנס כמחליף במקום דקו, אבל לא הותיר רושם מיוחד. אולם, אסור לשכוח שהוא היה עדיין שחקן נוער, בן 17 ו-114 יום, השחקן השלישי הכי צעיר שמשחק במדי ברצלונה בליגה.
בעונת 2004/5 שותף מסי הצעיר רק ב-7 משחקי ליגה, כאשר את רוב זמנו עשה עדיין במדי קבוצת המילואים. לקראת עונת 2005/6 המאמן ההולנדי פרנק רייקארד העלה אותו באופן קבוע לסגל של הקבוצה הראשונה, שבה הכוכב הגדול היה כמובן רונאלדיניו. בתחילת עונת 05/06 מסי לא שיחק בשל בעייה ביורוקרטית. כשחקן נוער הוא יכול היה לשחק עם הדרכון הארגנטיני שלו, אבל לא כשחקן של הסגל הבוגר. ולכן רק לאחר שקיבל את האזרחות הספרדית שלו, ב-26 בספטמבר 2005, ניתן האור הירוק (מסי החמיץ את חמשת המחזורים הראשונים של אותה עונה).
הקלאסיקו הראשון של עונה זו היה גם הקלאסיקו הראשון של מסי. זה קרה ב-19 בנובמבר 2005 בסנטיאגו ברנבאו במדריד. כולם זוכרים מאותו משחק את רונאלדיניו, באחד ממשחקיו הגדולים בקריירה. הוא הבקיע אז צמד מדהים מול ריאל, כשהוא לא סופר את ההגנה של הבלאנקוס. אחרי השער השני שלו, בדרך ל-0:3 המדהים, גם האוהדים של ריאל נעמדו ביציע ומחאו כפיים לפנומן הברזילאי של בארסה. זה היה רגע מעורר השראה של תרבות ספורט אמיתית.
אבל גם מבחינתו של מסי בן ה-18 זה היה משחק בלתי נשכח, למרות שהוא לא כבש בו. קודם כל הוא היה בהרכב של רייקארד. שנית, זה היה הביקור הראשון שלו בברנבאו. וחוץ מזה, הוא היה פשוט מצוין ושיחק ללא כל רגשי נחיתות מול הכוכבים הגדולים של ריאל. כבר בדקה השלישית הוא אילץ את סרחיו ראמוס להכשיל אותו על סף הרחבה. בדקה ה-15 הוא פרץ נפלא לכיוון הרחבה, שינה כיוון, היטעה את הלגרה, והשאיר את הכדור לסמואל אטו שכבש את השער הראשון במשחק. וזה ממש לא היה הדבר היחיד שהוא עשה.
כל מי שראה את מסי באותו משחק ראה שחקן תזזיתי, מהיר כשד, שלא מפחד. 80 אלף הצופים בברנבאו לא הרתיעו אותו, וגם לא כוכבי העל ששיחקו מולו – זידאן, ראול, בקהאם, רונאלדו. הוא שיחק כמו שהוא יודע, כמו ששיחק בילדים, בנוער ובקבוצת המילואים, עם אותן פריצות סוחפות, אותו כדרור מהפנט ואותן הטעיות גוף. למרות גילו הצעיר וחוסר נסיונו, הוא שיחק כמו בוגר. ההשתלבות שלו בהתקפה לצידם של רונאלדיניו ואטו הייתה מושלמת. אגב, ברצלונה זכתה באליפות בסיום אותה עונה, למרות שאת הקלאסיקו השני, 1:1 בקאמפ נואו, מסי החמיץ בשל פציעה. הפציעה מנעה ממנו גם להיות שותף לזכיה בגביע האלופות, כשברצלונה ניצחה את ארסנל 1:2 בגמר בפאריס.
בקלאסיקו הראשון של עונת 06/07 מסי חווה את ההפסד הראשון שלו מול ריאל מדריד, כשהקבוצה של פאביו קאפלו ניצחה את בארסה 0:2 בברנבאו. אבל חצי שנה לאחר מכן, ב-10 במארס 2007, מסי שיחק בקלאסיקו הראשון שלו בקאמפ נואו. המשחק האדיר ההוא הסתיים ב-3:3. ברצלונה נקלעה שלוש פעמים לפיגור, אחרי צמד שערים של רוד ואן ניסטלרוי ושער נוסף של סרחיו ראמוס. אבל מסי הגיע בכל פעם מחדש כדי להציל את בארסה מהפסד.
השלושער שלו באותו משחק היה בלתי נשכח, ובמיוחד השער השלישי, בדקה ה-91, כשריאל כבר הייתה בטוחה שניצחה את המשחק. רונאלדיניו מסר למסי, שחלף על פני הלגרה, השאיר אבק גם לראמוס והכניע את קסיאס. מה שמדהים אולי יותר מכל זה שעד לאותו משחק היו למסי רק 3 שערי ליגה ובמשחק אחד – ועוד בקלאסיקו – הוא הכפיל את מאזנו. התיקו לא עזר לברצלונה, שאיבדה את האליפות באותה עונה לריאל של קאפלו. אבל זה היה המשחק שבישר לעולם באופן סופי שהשרביט בקאמפ נואו עבר מידיו של רונאלדיניו לאלו של מסי. הקלאסיקו של מארס 2007 סימן גם את הפיכתו של מסי מ"ילד פלא" לדבר האמיתי.
שש וחצי שנים עברו מאז. הילד בן ה-19 וחצי הוא כבר אבא לילד, בן 26, וסופרסטאר שכבר לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. ועדיין, הקלאסיקו ה-26 בקריירה שלו עשוי להיות גם הוא ציון דרך משמעותי, אם יצליח לעקוף את אלפרדו די סטפאנו, נשיא הכבוד של ריאל מדריד וגדול שחקניה בכל הזמנים.
