16 שערים, קצת יותר משניים למשחק, הובקעו במחזור השישי, אך הסיפור המרכזי הוא הקהל. 64,700 צופים הגיעו למשחקים, הכי הרבה מאז 1976. 30 אלף בטדי, 16 אלף בר"ג, וכ-8,000 במושבה ובווסרמיל. ככה צריך להיראות כל מחזור בארץ, לא צריך חייב. כשיש כל כך הרבה אוהדים, גם השחקנים בסופו של דבר יספקו את הסחורה, הבטחה שלנו. גם השבוע, כמו בכל שבוע עד לתום העונה, נבחר את המאמן, השחקן המצטיין וכן את ה-11 של המחזור.
שוער - אריאל הרוש (בית"ר ירושלים)
תשאלו את איתי שכטר מי השחקן המצטיין של המחזור, והוא יענה לכם "אריאל הרוש". תשאלו את אלי טביב, אלי כהן ורן בן שמעון, וגם הם יענו תשובה זהה. הרוש, יורשו של אוואט עם סימן קריאה, עצר שוב ושוב את האדומים במספר הצלות שהזכירו למה כולם מצפים שיהיה שוער נבחרת ישראל בעתיד הקרוב.
מגן שמאלי – שמואל שיימן (מכבי חיפה)
טאלב טוואטחה היה באנקר בהרכב של מכבי חיפה, לכולם היה ברור שהוא שחקן קבוע ואין לו מחליף, אבל הפציעות שלו הושיבו אותו ביציע, ונתנו את הבמה לשיימן. המגן לקח את ההזדמנות וכמעט בכל משחק מפגין יציבות ראוייה לציון וכן עזרה להתקפה. הוא אמנם לא מבשל כמו טוואטחה, אך נראה בטוח בעצמו.
בלם – ניסו קפילוטו (בית"ר ירושלים)
מצד אחד, איתי שכטר הגיע ללא מעט מצבים. מצד שני, זה היה לרוב בגלל המגנים שלא סגרו אותו טוב. בשורה התחתונה – בית"ר ירושלים לא ספגה, והבלם כבש את שער הניצחון הדרמטי שנתן את האות לחגיגות.
בלם – דין מימוני (עירוני ק"ש)
שיר צדק נפצע, ברק בכר ואיזי שירצקי מיהרו להחתים את מתן אוחיון, אבל דין מימוני לא נבהל. הקיבוצניק תפס את מקומו, לקח את הקרדיט בשתי רגליים ואף כבש את השער הראשון ב-0:2 בחוץ על ב"ש.
מגן ימני – עלי עותמאן (בני סכנין)
אחד מהאחראים לפריחה של הקבוצה של מרקו בלבול. עותמאן מעורב כמעט בכל התקפה של סכנין, מבשל שערים וסוגר מצויין בהגנה, אחת ההגנות הטובות בליגה. השחקן שלא מצא את מקומו במכבי חיפה, יצא לדרך חדשה ובגדול.
קשר - אביחי ידין (מכבי חיפה)
בשלושת המשחקים האחרונים חיפה לא ספגה, ויש לכך קשר ישיר לקשר במרכז המגרש. ידין מקלקל והורס כל התקפה של היריב, ומול מכבי פ"ת שלט לחלוטין באמצע. הפך לאחד השחקנים החשובים אצל בנאדו.
קשר - ערן זהבי (מכבי ת"א)
מכבי ת"א הסתבכה מול רמה"ש. 0:0 אחרי 45 דקות מול נועלת הטבלה. אבל אז, באופן צפוי, סוזה החליט להכניס את זהבי. לקשר לקחו שתי דקות בלבד כדי לכבוש, לשנות את כל המשחק ולסדר למכבי עוד ניצחון. שער ניצחון של המנצח הכי גדול.
קיצוני – פיראס מוגרבי (בני סכנין)
שער ובישול בדרך למהפך מ-1:0 ל-1:2 על אשדוד. יותר מזה? מוגרבי הוא חלק מקו קדמי מהיר במיוחד של מרקו בלבול, שמורכב גם מכליבאת, גדיר וגנאים, וכל קבוצה מתקשה ותתקשה מולו.
קיצוני - דוד רביבו (בית"ר ירושלים)
נכון, זוהי בחירה קצת פופוליסטית. רביבו שיחק רק 10 דקות וכבר נכנס להרכב? כן. רביבו שינה את המשחק עם הבישול שלו, וגרם לכך שנדר על מנצחת ומפסידה מהמפגש בטדי ולא רק על 30 אלף צופים.
חלוץ – אליאור סיידר (הפועל עכו)
בעונת הבכורה שלו בליגת העל, סיידר מוכיח שמגיע לו קרדיט. יובל נעים החל לתת לו מקום בהרכב וזה השתלם לו עם ניצחונות על הפועל חיפה והפועל רעננה. סיידר כבש את הראשון ובישל את השלישי לסטיבן כהן. שחקני בית זו לא מילה גסה.
חלוץ – דוד מנגה (עירוני ק"ש)
מנגה פירק במו רגליו את ההגנה של אלישע לוי. שער, בישול, הכשלה לפנדל. כל מה שתרצו, הרכש מר"ג עשה. המארחים סיימו בתשעה שחקנים ועם הראש באדמה, ובק"ש יכולים שוב להסתכל לצמרת הגבוהה.
מאמן - ברק בכר (עירוני ק"ש)
בכר אמנם צעיר, אבל לא נלחץ מההפסדים של קבוצתו בתחילת העונה. המאמן יצא עם קבוצתו לווסרמיל, מול כ-8,000 צופים, והכין לאלישע לוי בור. מערך נסוג שעוקץ ביציאה מהירה קדימה, הדרך הכי טובה לנצח קבוצה מתלהבת שלחוצה לכבוש במהירות.
המצטיין: הקהל
כמעט 65 אלף צופים הגיעו לשבעה משחקים, כ-9,000 צופים בכל מגרש. נכון, לא בטוח שתהיה לזה המשכיות, אבל זאת הוכחה ניצחת לכך שככל שהמגרשים והמתקנים יהיו ראויים יותר, כך נזכה לקהל רב יותר. גם משחקים דלי שערים בר"ג ובטדי לא ישנו זאת – הייתה חגיגה במחזור הנוכחי.
