פרידה היא בדרך-כלל לא דבר קל. במיוחד כשזה שנפרד היה חלק מרגעים חשובים בחיינו. במקרה של מילאן, לא רק שהיא אחראית על ציוני דרך חשובים, היא אפילו עיצבה לא מעט חלקים בהיסטוריה של הכדורגל האירופי. אבל כמו שזה נראה כרגע, זה בדרך להיגמר. האימפריה הגדולה עושה סימנים של דעיכה.
הכדורגל האיטלקי עבר שינויים גדולים בעונות האחרונות ושיאם מתרחש בימים אלה, כשלא מעט קבוצות פאר השקיעו כספים רבים בחיזוק הקבוצה והשיבו לסרייה A כוכבים דוגמאת מריו גומז בפיורנטינה וגונסאלו היגוואין בנאפולי. אבל הרוסונרי נשארו מאחור, לא רק כלכלית, אלא גם בטבלה. ונכון שהעונה שעברה התחילה בתסריט דומה והקבוצה טיפסה וטיפסה עד שסיימה במקום השלישי ובליגת האלופות, אבל כשמסתכלים על מה שיש למילאן להציע לעומת יריבותיה, כנראה שהפעם זה לא יספיק. ב-21:45 היא תתארח אצל יבנטוס, אותה גברת זקנה שקבוצות הצמרת התחזקו בשאיפה להוריד אותה מכס המלכות, ומבחינת מסימיליאנו אלגרי ושחקניו, המפגש מול האלופה הוא הזדמנות אחרונה להוכיח: אנחנו עדיין כאן.
באלוטלי? פרופיל נמוך?!
אחד הדברים שהכי קל לעשות זה להשמיץ את מריו באלוטלי. אחרי הכל, הוא מספק הרבה סיבות לעשות זאת. אבל משהו שאי אפשר לקחת ממנו, זה שהגעתו בינואר האחרון הייתה הגורם העיקרי בהתאוששות הגדולה של המילאנזים ותרמה 12 שערים ב-13 משחקי ליגה. מה שיותר הפתיע, זה ההימנעות מסקנדלים ושמירה על פרופיל נמוך.
מעברו של באלוטלי למילאן היה רגע מאוד חשוב עבור המועדון, שלא יכול להרשות לעצמו להחתים הרבה שחקנים במחירים גבוהים, וזאת בשל משבריו בתחום הפיננסי והפוליטי של הבעלים סילביו ברלוסקוני. לכן השאיפה הייתה לרכוב על ההצלחה של סופר-מריו גם לתוך העונה הנוכחית מבלי להביא חלוץ דומיננטי נוסף, כשהחלוץ היחיד שהוחתם עם סגירת חלון ההעברות הוא אלסנדרו מאטרי, שסיים קדנציה מאכזבת ביובה.
ומריו באלוטלי כמו מריו באלוטלי, כמה הוא כבר יכול להתאפק? אמנם יש לו העונה כבר שלושה כיבושים, אבל מה שאירע עם שריקת הסיום בהפסד 2:1 לנאפולי החזיר אותנו למציאות: החלוץ המשוגע ספג כרטיס אדום עקב דיבורים מיותרים עם השופט והורחק משלושה משחקים, כשהאחרון שהוא צריך לרצות יהיה מול יובה.
"באלוטלי מייצר 80% מהמצבים של מילאן", אמר בויאן קרקיץ' מאייאקס, שסיימה ב-1:1 בצ'מפיונס מול האיטלקים. קרקיץ' ראה מקרוב כמה באלוטלי הוא קריטי עבור הקבוצה שלו, כשחוץ מהפנדל המפוקפק שסחט וכבש בתוספת הזמן, הכל עבר דרכו. לצערה של מילאן, היעדר העומק בחלק ההתקפי יורגש היטב מול יובנטוס. במקום לנסות להחתים חלוצים דומיננטיים כמו אינטר (מאורו איקארדי) או רומא (אדם ליאייץ'), במילאן בחרו במאטרי.
גם הונדה לא יספיק כאן
מי ששמו נקשר למילאן יותר מכל בקיץ היה קייסוקה הונדה, קשרה של צסק"א מוסקבה. בעיר האופנה עבדו קשה על מנת להביאו כבר בפתיחת העונה, אך היפני יגיע רק בינואר בהעברה חופשית. מעט מיכולותיו של הונדה ראינו ביום רביעי האחרון כשכבש שער יפה ב-2:3 של אלופי רוסיה על ויקטוריה פלזן, אבל קשה להאמין שהוא האיש שיתן את התוספת כדי לחזור לצמרת. קישור עם הונדה, מונטוליבו וקאקה כשיחלים עשוי להיות מצוין, אבל האם הוא באמת שווה ערך לקישור של יובה עם פול פוגבה, ארתורו וידאל ואנדראה פירלו או אפילו של רומא המתחזקת עם קווין סטרוטמן, דניאלה דה רוסי ומיראלם פיאניץ'? קשה להאמין.
המגעים על הונדה לקחו את רוב תשומת הלב מחיפוש אחר שחקנים נוספים, שכן יש עוד הרבה מקומות שבהם מילאן חייבת חיזוק. בראש ובראשונה, ההגנה: נכון שמתיאס סילבסטרה הושאל מאינטר, אבל הארגנטינאי הגיע פצוע וטרם ערך הופעה העונה. בנוסף, מאתיה דה-שיליו פצוע, איגנציו אבאטה סובל מירידה דרסטית ביכולתו ופיליפ מקסס וכריסטיאן סאפטה מרכיבים חוליית הגנה מאוד לא יציבה. "אנחנו חייבים להשתפר מבחינה הגנתית", אמר אלגרי לאחר התיקו באמסטרדם, אבל הוא יודע היטב שעם הקו האחורי שכרגע עומד לרשותו, קשה לראות שינוי יוצא דופן באופק וכשחרב הפיטורים שוב מונחת על צווארו, צריך גם לזכור שלא ניתנו לו המשאבים לבנות הגנה חזקה.
יותר מדי תקוות
"קאקה יעשה את ההבדל בזכות האישיות החזקה שלו על המגרש", חושב רוביניו, שמאמין שלחסרונו של הברזילאי ששב הביתה יש השפעה על כך שהקבוצה לא מציגה יכולת טובה. הקאמבק של קאקה שירת את האינטרסים של מילאן במודל הנוכחי שלה: המנכ"ל אדריאנו גליאני שיכנע את ריאל מדריד לשחרר את השחקן ללא תמורה חזרה למקום שהוא אוהב, מתוך אמונה שיסחף את כל הקבוצה אחרי האמוציות שבחזרתו וישפר אותה. אבל בינתיים לא הכל הולך לפי התוכניות והקשר נפצע כבר אחרי משחק אחד.
גם כשישוב, וגם אם זה יהיה אחרי הפסד או ניצחון על יובה, קשה להאמין שקאקה, בגילו, ועד שייכנס לכושר, יספיק לרוסונרי כדי להוציא משהו מהעונה הזאת. קאקה מתבגר, סובל מפציעות וכנראה שלעולם לא יחזור לשיאו. אז עם כמה שהוא תוספת חשובה, הוא פשוט לא תוספת מספקת כדי להתמודד מול העומק של שאר היריבות בצמרת.
מה שעובד כרגע בעיקר במילאן זאת הרומנטיקה. שילוב צעירים מוכשרים עם ותיקים, ניסיונות להשיג "מציאות", החתמת כוכב אחד וסביבו לבנות קבוצה והחזרת האגדה הביתה, אבל בימים שבהם הכסף שולט באיטליה, זה מרגיש שכל עוד לא יהיה איזה שינוי דרסטי בהתנהלות, מילאן הגדולה והמפוארת תהפוך לכינור שני ואולי אפילו שלישי, לפיורנטינה ורומא שהפסיקו להיות צנועות והתחילו לחשוב בגדול.
נכון שזה שלב מאוד מוקדם של העונה כדי לקבוע גורלות, אבל הפסד ליובנטוס יוכיח שאם מילאן מתקשה מול הקבוצות הבינוניות, אין לה שום סיכוי להוות יריב שקול לגדולות. הרי שינוי בחשיבה לא יתבצע בעתיד הנראה לעין, בעיקר כי זה מצב שנכפה על הקבוצה. מה שבטוח, גם פיטורי המאמן לא ממש יעזרו כאן, בטח לא אחרי משחק נגד הגברת הזקנה.
