תחושות מעורבות היכו אתמול כל אוהד של ריאל מדריד. זה היה ידוע מראש, תוסרט כהלכה וכאילו תואם במטרה לפרוץ החוצה בדיוק ביום הולדתו של מי שהפך ליריב, איקר קסיאס. ובכל זאת, רגע ההודעה של פלורנטינו פרס על סיום דרכו של ז'וזה מוריניו במועדון הרטיט כמה חדרים בלב במקביל.
מצד אחד, זה ז'וזה. מאמן בחסד, טקטיקן ממדרגה ראשונה. הפנים של ריאל בשלוש השנים האחרונות. ברצלונה שיגעה אותו, והוא שיגע אותה בחזרה. מצד שני, זה מוריניו. פסיכולוגים יאבחנו אותו כנרקיסיסט. אפשר גם להסתפק בביטוי העממי 'אוהב את עצמו'. הוא מעל כולם. 'האחד, היחיד והמיוחד'. לעיתים זה חביב, העונה זה פשוט היה יותר מדי.
מוריניו תמיד שם את עצמו במרכז. במקרה שלו, זה לגיטימי. וזה בא לו בטבעיות. אי אפשר לקחת ממנו את הדמות הכריזמטית שהוא. מסוג האנשים שכולם שמים לב כשהוא נכנס לחדר, ואם לא – הוא ידאג שישימו. יחסי השנאה-שנאה עם התקשורת הם רק משחק. הפורטוגלי נהנה מכל רגע שהוא על הגריל. בעיניו, כנראה, זה לא משנה אם מדברים עליך טוב או רע. העיקר שמדברים. וואו, כמה דיברו. בעונה האחרונה כמעט שלא עבר יום בלי סיפור חדש. עוד פרשיה בריאל, עוד שחקן שהסתכסך עם המאמן. סביר להניח שמוריניו, כמו מוריניו, עוד נהנה מזה בהתחלה. עד שהעסק יצא מכלל שליטה.
בעיני רבים, הכישלון העונה על המגרש והשערוריות מחוצה לו ישאירו במדריד אדמה חרוכה. אבל משהו בשבועות האחרונים אולי מוכיח שההיפך הוא הנכון. הדיבורים בתחילת העונה על התפלגות בחדר ההלבשה, בין המחנה הספרדי לבין המחנה הפורטוגלי, הלכו ושככו. ככה זה שככל שעובר הזמן מתגלה אויב משותף – והפעם זו לא ברסה, אלא מוריניו בעצמו.
הצילומים באינסטגרם של רונאלדו וקסיאס, שמתעדים ארוחות משותפות ומחויכות של שחקני הקבוצה, מחזקים את הסברה הזאת. בעצם, לא רק שמוריניו לא משאיר אחריו קבוצה מרוסקת, הוא אפילו מותיר אותה מחוזקת. המועדון עבר את אחת העונות הקשות והמאתגרות ביותר בתולדותיו, כשהתקשורת חוגגת על הדם וברצלונה שועטת לאליפות. ולמרות הכל, התחושה היא שריאל יוצאת מהמשבר העמוק חזקה מתמיד, ורעבה מאי פעם לחזור ולהיאבק ביריבים ולא בעצמה.
אז אחרי אליפות אחת, גביע אחד ושלושה חצאי גמר בצ'מפיונס, ז'וזה אומר שלום. הוא איפס את המרחקים במירוץ הבלתי-נגמר בין ריאל לבארסה, החזיר לבלאנקוס את כושר ההרתעה, היה במרחק נגיעה מה'דסימה' והשיב את המועדון לטופ האירופי אחרי שנים של דשדוש בין שלב הבתים לשמינית גמר ליגת האלופות. ואולי לא פחות חשוב, הוא השאיר לריאל גם מתנת פרידה. אחת שגם אם כרגע קל לפספס את המשמעות שלה, המאמן הבא בטוח ידע להעריך אותה. לז'וזה מוריניו, מתברר, אכפת מריאל מדריד.
