ברצלונה היא אחת הקבוצות האהודות בישראל, את זה בטוח נמאס לכולם כבר לשמוע. מדובר גם במועדון הפופולארי ביותר באירופה, וככל הנראה בעולם כולו, וגם זה לא סוד גדול. השליטה בכדורגל הספרדי והאירופי, כולל מאזן מדהים של 14 תארים שנים האחרונות, הפך את בארסה למותג גלובאלי חוצה מדינות, שפות ותרבויות. הלהטוטים של מסי הפכו למותג בינלאומי ולבית חרושת לכסף, שמגיע מכל קצוות העולם.

אז באיזה שוק ברצלונה היא עדיין לא השחקן החזק ביותר? נכון, בשוק האמריקאי. הספורט בארצות הברית התקיים מאז ומעולם בתוך עצמו - הענפים היחודיים שלו, הסיפורים והגיבורים שלו - והוא כולל לרוב גם לא מעט סלידה למשחקי הכדור שמחוץ לגבולותיו. אולם נראה שתופעת ברצלונה חודרת בימים אלה גם למועדון הסגור של אמריקה.

לא צריך הוכחה טובה יותר לעניין העצום שבארסה מעוררת גם בארה"ב, מאשר הופעה בתכנית התחקירים שהפכה לתו תקן לאיכות - "60 דקות". המנחה הוותיק בוב סימון הציג לקהל האמריקאי את ברצלונה. כ"תופעה עולמית". סימון ביקר בקאמפ נואו, צפה בקלאסיקו, עשה סיבוב עם ג'רארד פיקה בחדר ההלבשה ושמע רשמים מהנשיא סנדרו רוסיי, מססק פברגאס וגם מהכוכב הבלתי מעורער של בארסה, ליאו מסי, שישב לשיחה קצרה עם האורח מאמריקה.

אחת הנקודות המרכזיות בכתבה היא הדרך שבה בארסה מבטיחה את עתידה ושליטתה בכדורגל - מחלקת הנוער. סימון ביקר ב"לה מאסיה", בית הגידול של שחקני ברצלונה, שמאתרת ילדים כשרוניים כבר בגיל 7, מטפחת אותם ומחדירה בהם את סגנון המשחק אותו ידלקמו מתוך שינה בשנים הבאות, זה שהופך אחר כך לסוד הקסם של הקבוצה הבוגרת. מההיבט המקצועי ועד להשפעה הכלכלית. "60 minutes" יצר כתבה מרתקת, שמסתכמת במשפט: "גם בקצה מדגסקר תוכל לראות ילד עם חולצה של ברצלונה, ושם כל אחד יידע מי זה מסי. מה עם דרק ג'יטר? אותו כנראה לא אף אחד לא מכיר שם".