השער הזה, שהיה התשיעי ברציפות של הנמר, מסמל כנראה יותר מכל את מה שעובר בחודשים האחרונים על הקבוצה השניה של מדריד - כשהכל הולך, אז הכל הולך. וגם בתום משחק בינוני, הקולצ'ונרוס השיגו ניצחון ליגה שביעי בשבעה משחקים ונותרו צמודים לברצלונה בפסגה בדרך לפתיחת העונה הטובה ביותר שלהם מאז הדאבל ב-1996. אז האם כמו שנכתב במארקה לאחר המשחק, "עם פלקאו, הכל אפשרי"?
ממשחק למשחק הולכת ומתגבשת ההכרה שפלקאו הוא מסוג השחקנים שנולדו כדי להפוך קבוצות לאגדות של ממש. אם אפשר לסמן את הרגע שבו הפך הכישרון מריבר פלייט מכוכב בליגה הספרדית לסופרסטאר של הכדורגל העולמי, הרי שזה קרה בליל ה-1:4 על צ'לסי בסופר קאפ האירופי בסוף אוגוסט. "מספר 9 הטוב בעולם", זעקה הכותרות במארקה אחרי שהחלוץ האימתני הרשית שלושה שערים מול אלופת אירופה במונאקו, כשכל גול שלו יותר יפה מהשני.
מאז ההצהרה הבומבסטית של התקשורת הספרדית, אל טיגרה פשוט לא מפסיק לכבוש. נראה שפיתח יכולת מאגית להפיל את שחקני ההגנה בזה אחר זה כאילו היו קוביות דומינו וממש לא משנה אם ליריבה קוראים צ'ילה, בילבאו או צ'לסי. 16 שערים ב-10 משחקים - זה המאזן האדיר של פלקאו. שער כל 60 דקות, טוב יותר אפילו מקצב ההבקעות של מסי ורונאלדו.
אז פלקאו מצדיק את ההייפ סביבו. הוא סוחב על גבו את אתלטיקו לעונה שהיא מעל ומעבר לציפיות ו-40 מיליון היורו ששילמו עליו בקיץ 2011 מפורטו, נראים היום כמו סכום מציאה. השאלה המתבקשת היא עד מתי יוכלו הקולצ'ונרוס להשאיר את הנכס הגדול שלהם? על פי הדיווחים ריאל מדריד, צ'לסי וסיטי מאיימות להכניס את היד עמוק לכיס ולהוציא 60 מיליון על הנמר מהוויסנטה קלדרון.
"הג'נרל מנג'ר של אתלטיקו מדריד, מיגל אנחל חיל, הצהיר שאם אתלטיקו לא תעפיל בסוף השנה לליגת האלופות, פלקאו יעזוב בוודאות", אומר לי חואן קסטרו, ראש דסק כדורגל עולמי במארקה, "המצב הפיננסי של אתלטיקו אינו מעודד, אבל הסוד של הקבוצה הזאת הוא שהיא תמיד מצליחה להרים את הראש מעל המים. בעבר אף אחד לא חשב שהם ישמרו את אגוארו ופורלאן כל כך הרבה שנים במועדון והם בכל זאת עמדו בזה. בכל מקרה פלקאו לא יעזוב בינואר, אם כבר אז רק בקיץ".
חוץ ממכונת הכיבושים הדרום אמריקאית, לאתלטיקו יש גם בעל הבית על הקווים. קוראים לו דייגו סימאונה. מי שהיה אליל האוהדים באותה קבוצת חלומות ב-1996 הגיע בדצמבר 2011 כדי לחלץ את הרוחיבלאנקוס מההריסות אחרי שהקבוצה דישדשה במרכז הטבלה (מקום 10) והודחה בבושת פנים ע"י אלבסטה מהגביע. גרגוריו מנסאנו, כמו רבים וטובים לפניו, לא שרד בתוך הסיר המבעבע שנקרא הוויסנטה קלדרון ופינה את מקומו לצ'ולו סימאונה.
הארגנטינאי החזיר את האמונה ובעיקר את השקט למדריד, משך את האש אליו והוריד את הלחץ מהשחקנים שלא בדיוק עמדו בסטנדרטים של עצמם לפני בואו של המשיח מבונוס איירס. התוצאה הייתה שאתלטיקו, כמעט משום מקום, זכתה בליגה האירופית (ניצחה בקלות 0:3 את בילבאו בגמר, אפילו שלא נחשבה לפייבוריטית) ולא הייתה רחוקה מלסיים את העונה עם הכרטיס לליגת האלופות כשסיימה במקום החמישי.
אתלטיקו של סימאונה משחקת כדורגל מאוד לא ספרדי המתבסס פחות על הנעת כדור - מה שלא מפריע לה לנצל יתרונות אחרים בצורה יוצאת מהכלל. "לסימאונה יצא שם של מאמן פופוליסט ומוטיביטור, אבל יש לו הבנה רבה בכל הקשור למשחק עצמו. אתלטיקו בנויה על משחק הגנה לוחמני ובלתי מתפשר, לחץ על הכדור במשך 90 דקות ואגרסיביות שמקשה על היריבות לפתח את המשחק הרגיל שלהן", טוען קסטרו.
סימאונה הצליח לייצב את ההגנה, שנחשבה לנקודת התורפה של המועדון במשך שנים, הודות ליציבות שמגלים מיראנדה ופליפה לואיס הברזילאים. בקישור נתן המאמן את המפתחות לראול גרסיה שחזר מעונת השאלה טובה באוסאסונה ומתגלה כברומטר במרכז השדה אחרי עזיבתו של דייגו לוולפסבורג. סימאונה ממש לא חושש לזרוק למערכה צעירים כמו קוקה ואדריאן, ובשפיץ כולם יודעים שיש על מי לסמוך.
סימאונה, שבקריירת האימון הקצרה שלו הספיק לחוות לצד הישגים רבים גם נפילות כואבות, מביא בינתיים את התוצרת: ב-30 המשחקים שלו כמאמן, המדרידאים הפסידו רק ב-5, ורצף המשחקים ללא הפסד עומד כבר על 20. הארגנטינאי חם המזג יודע שמאז הזכיה המפורסמת בדאבל, הקבוצה לא השכילה לסיים מעל המקום הרביעי והעונה יש סיכוי טוב שהסטטיסטיקה הזאת תשבר.
אליפות נראיתמעבר להישג יד, בעיקר כי הסגל של אתלטיקו - למרות שהוא רחב דיו כדי להתמודד בשני מפעלים - אינו איכותי כדי להחזיק לאורך זמן מול המפלצות מהקאמפ נואו והברנבאו. אבל העובדה שאתלטיקו לא משחקת בצ'מפיונס ליג, בניגוד לוולנסיה ומלאגה, משפרת באופן ניכר את סיכוייה לשבור את הנאחס ולחזור להיות הקבוצה השלישית בספרד.
למרות פתיחת העונה הקסומה של אתלטיקו, צריך לצנן מעט את ההתלהבות. בילבאו, ראיו וייקאנו, ויאדוליד, בטיס, אספניול, מלאגה וסוסיאדד כבר נפלו קורבן ללהיט של הליגה הספרדית - מה שאומר שהקבוצה של פלקאו עדיין לא עמדה באתגרים האמיתיים שלה העונה. בעוד שבוע תצא למשחק חוץ קשה במסטאייה מול ולנסיה ומסוף נובמבר ועד לאמצע דצמבר, תארח אתלטיקו את סביליה המשתפרת ותצא למשחקי חוץ אצל ריאל וברצלונה.
מה שאומר, שהלחץ האמיתי על הרוחיבלאנקוס יתחיל לתת אותותיו בהמשך. הצהרתו של הקשר מאריו סוארס ("אתלטיקו מסוגלת לנצח כל קבוצה באירופה") תעמוד למבחן בערב חג המולד. אז ישלים סימאונה שנה לכהונתו. כמעט נצח במושגים של מאמן באתלטיקו מדריד.
