"להיות כדורגלן בריאל מדריד זה החלום הגדול שיכולתי לדמיין לעצמי אבל אני רוצה גם להמשיך שחקן כדורגל כל עוד גופי מאפשר לי. זה היום הכי קשה בקריירה שלי" כך, כשהוא דומע מהתרגשות סגר ראול גונזלס את הפרק שלו ככדורגלן פעיל בריאל מדריד במסיבת עיתונאים שערך בעיר ופתח פרק חדש ככדורגלן בשאלקה הגרמנית.
ראול הפך לסמל במועדון למרות שאת קריירת המשחק שלו החל דווקא אצל היריבה העירונית, אתלטיקו. ב-1992 הוא עבר לריאל אולם רק שנתיים לאחר מכן החל לשחק בקבוצה הבוגרת.
כשפרננדו היירו עזב את הקבוצה בשנת 2003 ראול מונה לקפטן והפך לאיש בחולצה הלבנה מספר 7.
היכולות שלו הכניסו אותו לספרי ההיסטוריה של הכדורגל האירופי ושל הכדורגל הספרדי בכלל, וכמובן בספרי ההיסטוריה של ריאל מדריד בפרט.
הוא הכובש המוביל של ליגת האלופות, עם 61 שערים, ושיאן ההופעות במפעל עם 116 הופעות והיד עוד נטויה.
הוא מוביל את כובשי כל הזמנים בריאל עם 309 כיבושים אחרי שעבר הכוכב הגדול של המועדון, אלפרדו די סטפאנו בליגה הספרדית בספטמבר 2009 שבר את שיא ההופעות במועדון שהיה שייך למנואל סאנשז שעמד על 525 הופעותת ובך הפך לכדורגלן המדורג שני במספר ההופעות בלה ליגה. לכל אורך הקריירה שלו לא קיבל ראול כרטיס אדום אחד.
"במהלך השנים האלה הוכחתי את נאמנותי לערכי המועדון, למדתי כאן ובכל רגע נתון ניסיתי לתת את הכי טוב שיכולתי כדי לספק את כל הסובבים".
"אני רוצה להודות למועדון לכל מי שתמכו בי כל השנים האלה ואשר היו בצד שלי. אני לא אשכח לעולם. אני מודה למי שנתן לי את ההזדמנות הראשונה ואני אסיר תודה. אני מתחיל דף חדש אבל אני מבטיח להיות בצד של ריאל מדריד תמיד ואעזור למועדון בכל פעם שיקראו לי ויבקשו ממני".
עזיבתו של ראול מתווספת לעזיבתו של גוטי שהודיע רק 24 שעות קודם לכן כי הוא עוזב את המועדון ועובר לשחק בליגה הטורקית במדי בשיקטאש.
