לא מדובר על חילופי תפקידים עם ברצלונה, שכבר מזמן לא באמת מייצגת את תדמית המועדון הבדלני והצנוע. ריאל מדריד היא עדיין ישות עם שאיפות בין-לאומיות בראש ובראשונה ורכש הוא מרכיב חשוב בשימור המעמד. ועדיין, נכון לכתיבת שורות אלה, אלופת ספרד לא הוציאה הקיץ אפילו שנקל על שחקן חדש, ונראה שהיא מרוויחה בגדול. לא רק בעצם היציבות והשקט בחדר ההלבשה, אלא גם בחשבון הבנק.
חוזהו המעיק של רויסטון דרנטה סוף סוף הסתיים, העברותיהם של אלטינטופ, גאגו וקנאלס הכניסו 15 מיליון יורו וגם השאלת נורי שאהין עם שכרו (5 מיליון יורו לשנה) לקבוצת פרמייר-ליג תוריד קצת מהעול הכלכלי. בינתיים, גם ריקרדו קרבאליו ולסאנה דיארה מתנדנדים. אמנם סאגת קאקה טרם הסתיימה, אבל בכך התעכב צעד שנוי במחלוקת הקשור בסאגה אחרת.
הטלנובלה של לוקה מודריץ' וטוטנהאם שיגעה הקיץ את הבירה הספרדית, ולא בצדק. נכון שמדובר בקשר מוכשר, אבל גם בשחקן לא מוכח ברמות הגבוהות ביותר ובמשבצת שלא בהכרח מצריכה חיזוק. מסוט אוזיל הפך לשליט מאחורי החלוצים, ובמועדון נתנו גיבוי לשניים שגדלו במחלקת הנוער: אסטבן גראנרו וחוסה קאייחון. בנוסף, עם סגל שכולל גם את צ'אבי אלונסו, סמי ח'דירה, כריסטיאנו רונאלדו ואנחל די מריה כנראה שתשלום 30+ מיליון יורו על הקרואטי הצנום זו הגזמה. וזה עוד בלי להסתכל על הסטטיסטיקה העלובה שלו בעונה החולפת (5 שערים ו-6 בישולים בכל המסגרות). נכון, ריאל היא לא טוטנהאם ובמדריד הוא עשוי לפרוח, אבל למה לתקן ביוקר אם זה לא מקולקל?
"ציבור אוהדי מדריד רוצה את הסיפוק שיש בלראות פנים חדשות בכל הקיץ. רק החתמת מודריץ' תשביע את הרעב הזה, אבל פלורנטינו צריך להסתכל על הקופה ומוריניו על הצרכים של הסגל", טוען פרשן "אס" תומאס רונסרו. רבים אינם חושבים כמותו, כאשר הדגש הוא על קידום שחקני הבית לקבוצה הבכירה, מסלול שהוזנח בשנים האחרונות.
במהלך הקיץ האחרון עסקו אנשי כדורגל ותקשורת רבים בשאלה האם חסה רודריגס ואלבארו מוראטה צריכים להיכלל בסגל של ז'וזה מוריניו. הראשון היה כוכב הזכיה של ספרד ביורו לנוער, השני לקח חלק במשחקי קדם-העונה של הבלאנקוס. שניהם חלוצים בני 19, שניהם סקוררים מוכחים בקבוצת הבת ריאל קסטיליה ובנבחרות הצעירות, שניהם צמחו בשנים האחרונות לתוך החולצה הלבנה. בסקר ענק שכלל מעל 12 אלף אוהדי ריאל, הצביעו כ-77 אחוזים בעד העלאתו של חסה לקבוצה הבכירה, לאחר שמוראטה כבר קיבל את הצ'אנס. מסתבר שהציבור רוצה גם ייצוג מקומי, לא רק פנים חדשות.
בינתיים, המגן דני קרבחאל נמכר ללברקוזן תמורת 5 מיליון יורו והחלוץ חוסלו הועבר להופנהיים, ששילמה 6 מיליון יורו. מי שצריך לזכור, לא שכח שביולי הבא אפשר יהיה לרכוש בחזרה את פאבלו סראביה, קשר התקפי מוכשר שנשלח לצבור דקות בחטאפה ועשוי להיות המודריץ' המקומי. על אף ההלוואות הנדיבות מצד הבנקים ובצל המשבר הכלכלי בספרד, גם במדריד מתחילים להבין ששימוש בשחקני בית יהיה פשוט זול יותר. ובעוד חסכונותיהם של האוהדים מתרוקנים, החתמות ראוותניות הופכות למהלכים מנקרי עיניים בתקופה שכזאת.
כל הטיעונים האלה, שחזרו ועלו בתקשורת הספרדית לא מעט בקיץ הנוכחי, לא ישנו ברגע את מדיניות הרכישות של פלורנטינו פרס. לוקה מודריץ' כנראה יגיע, והוא לא היחיד. העניין הוא שבניה נכונה של ז'וזה מוריניו בשנתיים הקודמות הפכה את ריאל מדריד למבצר של יציבות. בעבר נמתחו לא מעט ביקורות על בחירת השחקנים של המאמן הפורטוגלי, וגם תחילת הדרך בספרד הייתה מעט מטלטלת. בעונתו הראשונה הוא הוציא 75 מיליון יורו על רכש והכניס רק 11 מיליון. את השניה התחיל אחרי ששילם 55 מיליון יורו על שחקנים חדשים ומכר ב-7 מיליון. לעונתו השלישית בברנבאו הוא כבר מגיע עם אליפות, הכנסות בלבד וכגיבור האמיתי של הקיץ.
לראשונה מזה כמה שנים טובות, ריאל מדריד לא פועלת בתחושה של מצוקה. הסגל הנוכחי התברר כמספיק עמוק וחזק להתחרות בכל המסגרות, על כל עמדה יש לפחות שני שחקנים ברמה גבוהה וגם מערכת היחסים הרעועה בחדר ההלבשה עוברת שיקום. כעת כל צעד הוא בחירה היא בין טוב לטוב. אין הכרח להוציא סכומים נוספים מעבר לשדרוג חוזים קיימים, וזה לא פוגע במטרות הספורטיביות. איזה נשיא מועדון לא היה חותם על זה?! ולגבי שחקני הבית, ריאל מדריד ממש לא מתכוונת להפוך לברצלונה, אבל לראשונה מזה זמן רב היא יכולה לחשוב על הנושא מעמדה של כוח ולא מתוך הכרח.
