(Denis Doyle/Getty Images) (צילום: ספורט 5)
(Denis Doyle/Getty Images) | צילום: ספורט 5
ישב בחוץ יותר מדי זמן (Denis Doyle/Getty Images) (צילום: ספורט 5)
ישב בחוץ יותר מדי זמן (Denis Doyle/Getty Images) | צילום: ספורט 5

לפני כמעט חודשיים, בראשון בספטמבר, מועד סגירת חלון העברות הקייצי, הוא סוף-סוף נשם לרווחה. באותו יום גארת' בייל חגג חמש שנים בלבן, חמש שנים בהן היה השחקן היקר ביותר בשורות הבלאנקוס, ובכל זאת הוא שיחק דמות משנית בקבוצה שנבנתה עבור רונאלדו. כן, בייל עלה יותר מהפורטוגלי. כן, הנהלת ריאל ניסתה להסתיר זאת כדי לא לפגוע באגו של כריסטיאנו, וכן, רק לאחר חמש שנים בלבן בייל יוצא אל האור, אל חיים חדשים. הפעם, הוא מנסה, אבל באמת, להיות על תקן ה-כוכב.

קיץ מבלבל עבר על הוולשי, בלשון המעטה. הכל התחיל בגמר הצ'מפיונס בקייב. ב-29 הדקות שלו על הדשא בייל לא ספר אף אחד ממטר. 122 שניות לאחר שהחליף את איסקו, הוא כבר הרעיד את הרשת במספרת מטורפת ועשרים דקות לאחר מכן כבר נעץ את השני מרחוק בעזרת קאריוס. תואר איש המשחק בגמר מעולם לא ניתן  לשחקן שלא פתח את המשחק, אבל הפעם הוא ניתן למי ששיחק רק שליש ממנו. בראיון נוקב ועצבני בסיום המשחק הבהיר בייל את מה שכולם כבר ידעו: תחת זידאן הוא לא רוצה להישאר במדריד.

ואז, באורך פלא, הכל, אבל הכל, התהפך. זידאן, שדיכא את בייל על הספסל: OUT. לופטגי, שאוהב ומעריך עבודת צוות על פני כוכב על: IN. כמה בייל סבל תחת זיזו במדריד? מבט חטוף ברשתות החברתיות מראה כי שחקן אחד בלבד לא הקדיש פוסט פרידה למאמן היוצא. גם את הנימוס הבריטי הצליח הצרפתי להוציא מחניכו לשעבר. לאחר מכן, כמובן, הגיע המעבר של רונאלדו לטורינו. באותו רגע, בייל הבין שהעונה הקרובה תראה שונה מקודמותיה.

מרגע העזיבה התחילה חרושת שמועות בלתי פוסקת לגבי המחליף של רונאלדו ושמות כמו ניימאר, הזאר ואמבפה נזרקו לחלל האוויר מבלי לחשוב פעמיים. ובכל זאת, בייל הרגיש בטוח. ככה זה כשהמאמן החדש שלך סומך עליך. "אנחנו מאושרים עם בייל והוא שמח לשחק בריאל. הוא שחקן יוצא דופן ואנחנו מצפים להרבה ממנו.

אין לי ספק שהוא יציג את הגרסה הטובה ביותר שלו. אף שחקן לא צריך לסחוב את הקבוצה על עצמו, זו לפחות דרך ההסתכלות שלי על כדורגל", לופטגי החמיא לו במהלך משחקי ההכנה בארה"ב, "כל אחד הוא חלק מהקבוצה ונותן את הטוב ביותר שלו למען הקבוצה, וכך עושה גם גארת'. הוא מתאמן בצורה מרשימה, הוא שמח, ואנחנו שמחים שהוא איתנו. אני חושב שפרויקט גארת' בייל יצא לדרך".

אחת הסיבות המשמעותיות לכך שזידאן פשוט לא סמך על חניכו הוולשי היא בעיית הפציעות הבלתי נגמרת שלו. עד תחילת העונה הנוכחית, בחמש שנותיו במדריד החמיץ בייל 95 משחקים רשמיים בכל המסגרות בגלל פציעות/ מחלות/ התאוששות וכיוצא בזה, כמעט 20 משחקים בעונה, וזה המון לשחקן מסדר הגודל הזה. אבל, ויש אבל, כשבייל בריא ונמצא לתקופה ממושכת בקו הכשירות, קשה להגיד עליו שהוא לא מספק את הסחורה.

לאן בייל יכול להוביל את ריאל? (Denis Doyle/Getty Images) (צילום: ספורט 5)
לאן בייל יכול להוביל את ריאל? (Denis Doyle/Getty Images) | צילום: ספורט 5

למרות שבשנה שעברה סיים את העונה במקום ה-15 (!) מבחינת דקות המשחק, בפער גדול ממתחריו להתקפה, הוא סגן מלך השערים של רונאלדו וזה לא מובן מאליו כלל. בייל כבש בכל המסגרות 21 שערים והוסיף עוד 7 בישולים, מעורבות בשער כל 84 דקות על הדשא. מלבד רונאלדו (מעורבות בשער כל 70 דקות), יתר חבריו/יריביו להתקפה נשארים הרחק מאחור בעניין זה. ואסקס מעורב בשער כל 117 דקות, בנזמה 140, איסקו 155 ואסנסיו 168. לכן, היה דיי צפוי שבהיעדר רכש מתאים, בייל יקבל את המושכות השנה.

את העונה הוא פתח בצורה נפלאה, ביחד עם כל הקבוצה, שהציגה תחת לופטגי סגנון שונה מאשר הנהיג זיזו. בעוד המאמן הצרפתי אהב לשחק כדורגל ישיר מאוד, לופטגי חסיד של אחזקת/החזקת כדור ומסירות. ראיה לכך היא שבירת שיא המסירות למשחק ליגה של הקבוצה נגד לגאנס. כמובן שלעזיבת רונאלדו יש השפעה גדולה לא רק מבחינה מקצועית, אלא גם מנטלית. במשך השנים בייל הרגיש במדריד לא מספיק מוערך, למרות שהיה שותף פעיל בהחלט בזכיות בתארים מאז שהגיע. בגמר הצמפיונס 2016 בישל לראמוס וכבש בפנדלים, וב-2014 כבש את היתרון בהארכה חודש לאחר שניצח את גמר הגביע הספרדי מול בארטרה ובארסה.
 
עכשיו, כשאין את הצל של כריסטיאנו שמרחף מעליו, בייל מרגיש  מוערך יותר לא רק ע"י המאמן, אלא גם ע"י האוהדים שבחרו בו (ללא הפתעות מיוחדות יש לציין) למצטיין חודש אוגוסט. הוא משוחרר יותר, משחק ללא הגבלות, ונראה כי הוא נהנה מכל רגע רק מעצם העובדה שבסוף המשחק לא ישוו את ביצועיו לאלה של רונאלדו.
 
בריאל, ובעצם בכל העולם יודעים כמה זמן בייל חיכה להיות הכוכב, הגלאקטיקו שכולם ציפו שיהיה. עם רונאלדו בהרכב, כאמור זה לא היה קל. העונה בייל מנסה להתרחק קצת מהכנף ולשחק בעמדה קדמית וחופשית יותר תחת לופטגי, ובמועדון בטוחים שהוא יכול לכבוש ולבשל שערים רבים. אמנם גם סגנון המשחק הישיר של זידאן מאוד מתאים לבייל הפיזי, אבל נראה שכאשר רונאלדו שיחק כל מטרת הקבוצה הייתה לספק לו את הכדור ברחבה, מה שהקשה על בייל לתפקד כראוי. בריאל עם רונאלדו, לכולם היה ברור שיש כוכב על אחד ויחיד, ושצריך לספק את רצונותיו. בייל וגם בנזמה, מילאו הרבה פעמים את תפקיד "השוליה".
 
בתחילת העונה אחרי שרונאלדו שהה באיטליה, היה נראה ששניהם לוקחים על עצמם יותר וגם מספקים מספרים טובים יותר. לשניהם ביחד, בשלושת מחזורי הפתיחה בארבע העונות האחרונות, יש בסך הכל 9 שערים (2,4,2,1 בכל עונה). להבדיל, בשלושת המחזורים הראשונים העונה לשניהם ביחד היו כבר 7 שערים.

הדיבורים על רונאלדו נשכחו לקצת ובייל המשיך לסחוט מחמאות ממאמניו. לופטגי המשיך באותו קו מחשבה ושיבח אותו בכל הזדמנות. "אהבתי את הביצועים של הקבוצה בכלל ושל בייל בפרט. התיאום של הקבוצה היה טוב מאוד", המאמן החמיא, "בייל מציע הרבה דברים שונים, יש לו יכולות מגוונות והוא יכול לעזור לקבוצה בהרבה דרכים. הוא מחוייב, מתאמן היטב, מאושר בקבוצה ורוצה לתת עונה גדולה. זאת רק תחילת העונה, אבל אנחנו מאושרים איתו".

הצל של רונאלדו עדיין מרחף (getty) (צילום: ספורט 5)
הצל של רונאלדו עדיין מרחף (getty) | צילום: ספורט 5

גם הכוכב הוולשי האחרון בסדר הגודל הזה ומאמן נבחרת ווילס בהווה, ראיין גיגס, התייחס באותה התקופה למצבו של בייל בריאל החדשה: "כשמישהו כמו כריסטיאנו עוזב, תמיד יהיה זרקור על מי שיחליף אותו. זה חלל עצום למלא אבל לגארת' יש את הניסיון להוביל את הקבוצה בשנים הבאות. בשנים האחרונות הוא הראה שהוא יודע להתמודד תחת לחץ. ברור שבלי רונאלדו יהיה עליו יותר פוקוס ולחץ, אבל הוא לגמרי יכול לעמוד בזה והוא הוכיח את זה כבר מספיק פעמים. הבעיה היחידה שלו זה הפציעות, אבל כשהוא משחק הוא תמיד משחק טוב"/

וגיגס צודק. בייל באמת שיחק טוב. נראה כי הוא הבין את מעמדו החדש ולקח על עצמו יותר, וניסה לסחוף ולהנהיג את הקבוצה כמו שהוא עושה בנבחרת ווילס, מה שלא עשה בשנים הקודמות במדריד. לפי אתר הסטטיסטיקות אופטה, בייל נוגע יותר פעמים בכדור במשך המשחק, מוסר יותר, עושה יותר דריבלים ובכלל מעורב יותר. באמצע ספטמבר בייל התראיין ל"דיילי מייל" האנגלי וגם שם סיפק את הסחורה כשנשאל על החיים בריאל מדריד ללא רונאלדו.

"זה קצת שונה, ואולי קצת יותר רגוע. אני מניח שיש יותר עבודה קבוצתית, אנחנו יותר יחידה אחת וכבר לא תלויים בשחקן אחד", הוא סיפר, "האם אני המנהיג? אני כאן כדי לעזור. אנחנו קבוצה. אנחנו עובדים טוב יחד וצריכים לזכות בכל התארים האפשריים". כשנשאל על ההבדלים בין לופטגי לזידאן סירב לענות בנימוס, פרט לעובדה שלופטגי דובר אנגלית וזה מקל עליו להכנס לפרטים הקטנים.
 
הכל היה נראה טוב ויפה באותה התקופה, אבל אז הגיע ההפסד לסביליה בדיוק לפני חודש ויומיים, הפסד ששינה את כל התמונה. זוכרים שבשלושת מחזורי הליגה הראשונים לבייל ובנזמה היו 7 שערים ביחד? אז היום, ערב המחזור העשירי, לשניהם יש עדיין את אותו מספר שערים. ועבר חודש. חודש קשה יש לומר. שלושה הפסדי ליגה (סביליה, אלאבס ולבאנטה) תיקו בדרבי. שער אחד (של מרסלו, בהפסד ללבאנטה). ובליגת האלופות? הפסד משפיל לצסק"א מוסקבה וניצחון דחוק על ויקטוריה פלזן בשבוע שעבר, כשמרסלו ובנזמה כובשים.

עד כמה החודש האחרון היה קשה במדריד יוכלו להעיד שתי העובדות הבאות.  נגד לבאנטה, בשער של מרסלו, ריאל נעצרה על 7 שעות ו-45 דקות ללא שער, בצורת של 465 דקות - הארוכה ביותר בתולדות המועדון. חוץ מזה, ההפסד גרם לכך שזו הפעם הראשונה מאז 2009 בה ריאל הפסידה שלושה משחקים ברציפות.

יופיע מחדש בקלאסיקו? (getty) (צילום: ספורט 5)
יופיע מחדש בקלאסיקו? (getty) | צילום: ספורט 5

מלבד היכולת העלובה של הקבוצה, מצבו המעורער עד מאוד של לופטגי, הבעיה הכי גדולה כרגע של ריאל זו חוליית ההתקפה. ומה הבעיה העיקרית של חוליית ההתקפה? נכון. בייל ובנזמה. על הצרפתי אין יותר מידי מה להרחיב, כי גם ככה רף הציפיות ממנו (של כל העולם, פרט לאנשי המקצוע במדריד) נמוך מגובה הדשא בברנבאו. אבל מה שקורה עם בייל צריך להדאיג את קודקודי המועדון. כי לא רק מבחינה קבוצתית החודש הזה היה איום ונורא, אלא גם מבחינה אישית של כל שחקן סגל, ושל בייל בפרט.

אחרי פתיחת העונה המוצלחת, ומשך הזמן הארוך ביותר במדריד ללא פציעה כלשהי, היא הגיעה. כמובן, היה קשה להאמין שהיא לא תגיע במוקדם או במאוחר, אבל היא בחרה להגיע מוקדם. ולבייל כאמור, קצת קשה לו להתמודד עם פציעות. כמו שאמרנו, הוא שחקן נפלא כשהוא כשיר, אבל בחודש האחרון הוא בילה יותר בחדר הטיפולים מאשר על הדשא, וזה היה בולט יותר לעין לולא פגרת הנבחרות שהגיעה בדיוק ברגע המתאים.

יהיה מעניין מאוד לראות איך בייל ייצא מהפציעה ומהתקופה האחרונה הלא פשוטה. בשלישי האחרון נגד פלזן חגג הוולשי ציון דרך יפה עם הופעה 200 במדים הלבנים, אבל גם הוא יודע שהחותם שלו בספרד עדיין בצל של ההוא, ולמען האמת זה לא עתיד להשתנות. בטח לא ביכולת הזו, גם אם ברור כי הוא לא יכול להחליף שחקן של 50 גולים בעונה.

יחד עם זאת, אם תחשבו על זה רגע בייל, שרק בתחילת העונה רצה לעזוב, מצא את עצמו לא רק מוערך על ידי הסובבים אותו, אלא גם ממלא את התפקיד שעליו חלם כשחתם במדריד. סוף סוף, אחרי חמש שנים בהן היה השחקן היקר ביותר בשורות הבלאנקוס, הוא גם יכול להפוך לכוכב הגדול ביותר בקבוצה. אין דרך יותר טובה להוכיח לכולם שהוא ה-כוכב ולחזור לכושר של תחילת העונה מאשר תצוגה היום בקאמפ-נואו. הוא יודע את זה, בברצלונה יודעים את זה, אנחנו יודעים את זה, כל העולם יודע את זה, אז רק שלא ייפצע.