אל תקנאו בזינדין זידאן ואל תתרשמו יותר מדי מהמילים החמות שהרעיף עליו פלורנטינו פרס, נשיא ריאל מדריד. "זיזו" נכנס לתפקיד שנראה לפחות כעת גדול על מידותיו, כשגם הוא יודע שהסיכוי שלו לשרוד בתפקיד יותר מדי זמן, לא גבוה.
זידאן מעולם לא הסתיר את החלום הגדול שלו להיות מאמן ריאל מדריד. כשהוצג בפני התקשורת, אמר שהוא "נרגש יותר מאשר ביום בו הוצג כשחקן ריאל". אפשר להאמין לו, אולם אסור לשכוח שהוא עצמו אמר רק לא מכבר שלדעתו זה עדיין מוקדם מדי עבורו לקבל את הג'וב, ושהוא לא מרגיש בשל דיו.
לא כך רצה זידאן לקבל את ג'וב החלומות שלו, באמצע העונה, עם קבוצה שלא הוא בנה, שנמצאת בעיצומו של משבר זהות, ואחרי הפיטורים של רפא בניטס. זידאן היה שחקן ענק, אחד הגדולים בהיסטוריה, אך כמאמן הוא עדיין טירון. וגם בשנה וחצי שהוא מאמן את קבוצת המילואים של ריאל, הוא לא הצליח בינתיים להראות ניצוצות של גאונות, כפי שהיה כשחקן.
מדובר בהימור. הימור גדול. של שני הצדדים. פלורנטינו מהמר על מאמן צעיר וחסר נסיון, שהתקוות בו קשורות בעיקר לתהילתו כשחקן. זידאן יודע שכמו שהוא יכול להצליח – הוא יכול גם להיכשל ולהתרסק, ולאבד חלק נכבד מהקרדיט הכמעט אינסופי שיש לו בקרב האוהדים.
ההיסטוריה של פרס ידועה ומוכרת. ב-12 השנים בהן הוא מכהן כשנשיא ריאל, בשתי קדנציות שונות, הוא פיטר לא פחות מעשרה מאמנים. את ויסנטה דל בוסקה, האיש שהוליך את ה"בלאנקוס" לשתי זכיות בליגת האלופות, הוא פיטר יום אחרי הזכייה באליפות.
המאמן שהחזיק אצלו מעמד הכי הרבה זמן היה ז'וזה מוריניו, שהצליח לשרוד בתפקיד שלוש עונות תמימות. כל האחרים סיימו את דרכם הרבה יותר מהר. קרלו אנצ'לוטי, שהיה נערץ על השחקנים והאוהדים, פוטר אחרי שנתיים, למרות שהוליך את הקבוצה לזכייה באלופות. רפא בניטס שרד שבעה חודשים בלבד. ה"שיאן" היה חוסה אנטוניו קמאצ'ו, שמונה ב-25 במאי 2004 ופוטר ב-20 בספטמבר, לאחר פחות מארבעה חודשים ו-6 משחקים בלבד!
כל המאמנים זכו כמובן לברכות ומחמאות מפיו של פלורנטינו ביום בו חתמו, אבל המילים הללו החזיקו מעמד זמן רב מדי. אגב, גם על בניטס הרעיף נשיא ריאל מחמאות מפה ועד להודעה חדשה. רק לפני שבועיים וחצי הוא אמר: "בניטס הוא לא הבעיה של ריאל, הוא הפתרון". איך זה נגמר, כולם יודעים.
פרס לא יאמר זאת בפה מלא, אולם הוא מייחל שזידאן יהיה הפפ גווארדיולה של ריאל. שהוא יהיה כוכב העבר הנערץ שאחרי תקופה קצרה בקבוצת המילואים יוקפץ לקבוצה הראשונה, ומייד יכבוש את העולם.
רק שבדרך כלל זה לא עובד ככה. פפ הצליח מאחר והוא התבלט כבר בליגה השלישית כמאמן מקורי, מיוחד במינו, חדשן, הרפתקן, יצירתי ונועז. זידאן, עם כל הכבוד, לא הראה כמעט דבר שירמז על כך שהוא עומד להיות מאמן גדול.
יכול להיות שהוא יפתיע לטובה, יכול להיות שכאשר הוא יעבוד עם שחקני-על כמו רונאלדו, בייל, בנזמה, חאמס רודריגס, מודריץ' וראמוס, הוא יצליח להוציא מהם את כל מה שרפא בניטס לא הצליח. אבל זה לא הולך להיות קל. בעצם, זה הולך להיות קשה מאוד.
