סוגיית כמות הכרטיסים ממשיכה להסעיר את כל מי שצופה במונדיאל. מצד אחד, מבט על היציעים מראה לא מעט קרחות, מצד שני דיווח הקהל הרשמי באצטדיון מעיד על אצטדיונים מלאים מפה לפה, אז מה ההסבר לזה? העיתונאית רייצ'ל בורדן מה-BBC ניסתה להסביר שהנתונים הם ל כמות האנשים שנכנסים לאצטדיון, אלא מספרים שמשקפים את דרישת הכרטיסים של פיפ"א לכל משחק.
על פי אותו דיווח, פיפ"א מחשיבה את דרישות הכרטיסים הצפויה לכל משחק וכן את מספר הכרטיסים שנמכרו, ולא בהכרח את כמות הצופים שנמצאים באצטדיון. יחד עם זאת, ההסבר הזה לא ממש מתיישב עם המציאות, שכן יש פעמים שכמות הצופים שמדווחת היא גדולה יותר מאשר כמות הצופים באצטדיון, מה שמראה שגם לפיפ"א אין ממש הסבר לתופעה הזאת.
אז מה היה לנו במונדיאל? כך למשל, קטאר דיווחה כי למשחק הפתיחה הגיעו 67,372 צופים, כשתכולת האיצטדיון עומדת על 60,000 ובמהלך המשחק אוהדים רבים עזבו עוד במחצית המשחק. בניצחון של אנגליה על אירן, שהתרחש באיצטדיון שמכיל 40,000 אוהדים, פורסם כי הגיעו 45,334 צופים למשחק.
במשחקן של וויילס וארה"ב נטען כי הגיעו קצת יותר מ-43,000 צופים, לאיצטדיון, שיכול היה להכיל רק 40,000 וגם במשחק הראשון של היום, בין ארגנטינה וערב הסעודית, נטען כי הגיעו לא פחות מ-88,012 צופים, שנכנסו לתוך איצטדיון של כ-80,000 צופים. במילים אחרות, הקטארים טוענים כי האיצטדיון הכיל כעשרה אחוז יותר צופים ממה שהוא יכול.
הניסיון הזה של הקטארים להגדיל את כמות הצופים הרשמית מתכתבת עם הניסיון שלהם להפוך את המונדיאל הזה לכשר ונורמטיבי. אם הרבה צופים מגיעים למשחקים, אז לגביע העולמי יש לגיטימציה, אך הבעיה שלרוב האנשים בעולם יש עיניים וקשה להאמין שאיצטדיון שנראה חצי ריק מכיל אלפים יותר משהוא יכול.
