את ראשון האחרון, ה-13.5.2012, אף אוהד של מנצ'סטר סיטי לא ישכח לעולם. באחד ממחזורי הסיום הדרמטיים ביותר אי פעם באנגליה, הסיטיזנס הפכו פיגור של 2:1 לניצחון 2:3 בתוספת הזמן. לאחר שלקחו 24 שעות פחות או יותר (ולמען האמת, צריך יותר) כדי לעכל את התואר, יצאו מאות אלפי האוהדים לסיבוב הניצחון המסורתי עם האוטובוס בעיר. מנצ'סטר, לראשונה מזה 44 שנים, נצבעה בצבע תכלת בוהק.
לא פחות מ-100,000 איש הגיעו לכיכר העיר, שם השחקנים הניפו את גביע האליפות לקול שאגותיהם. בזה אחר זה, עלו השחקנים והמאמן ונשאו מילים, כמנצחים הגדולים של העונה. מיותר לציין, כמובן, שאוהדי יונייטד - אלו שבדרך כלל רגילים לחגוג אליפויות - נשארו בבתיהם ופיסה אחת של צבע אדום לא נראתה בעיר.
בתוך כל החגיגות הללו, גנב את ההצגה - ודי כהרגלו, שלא במובן החיובי - קרלוס טבס. החלוץ הארגנטיני בעל גליון ההתנהגות הארוך הניף שלט בו נכתב: "RIP Fergie" (פרגי, נוח על משכבך בשלום). כזכור, טבס שיחק תחת אלכס פרגוסון במנצ'סטר יונייטד - אותה עזב בטונים צורמים, אבל מועדנו הנוכחי הסתפק בתגובה לאקונית: "ברצוננו להביע התנצלות כנה בפני פרגוסון או כל אחד אחר שנפגע". אחרי שהבין את מעשיו, התצנל גם החלוץ: "אני מצטער, נסחפתי. לא התכוונתי להביע חוסר כבוד לפרוגוסון, אותו אני מעריץ כאדם וכמאמן.
בנוסף לטבס, היה עוד חלוץ בעייתי שלא הגיע. על פי הדיווחים בתקשורת האנגלית מאריו באלוטלי נעדר מהחגיגות. החלוץ האיטלקי טס מוקדם יותר למולדתו, לאחר שנכלל בסגל המורחב של צ'זארה פראנדלי לקראת יורו 2012.
המאמן, רוברטו מנצ'יני פתח בבדיחה על הסמל המסחרי שלו, הצעיף התכול, כשאמר: "אנחנו אמנם במאי, אבל קר פה באנגליה". לאחר מכן התייחס לאותו יום שממש לא ישכח בקרוב: "אלו היו חמש הדקות הכי טובות והכי גרועות בחיי גם יחד. הרגע שבו הכדור השלישי נכנס לרשת של ק.פ.ר היה מדהים, יוצא דופן. לפני כן היה מאוד קשה". המאמן סיים ושילהב את ההמונים: "צריך להגיד תודה בעיקר לשחקנים, את הכל הם עשו בעיקר עבורכם (האוהדים)".
"ניסינו לשלוט בעצמנו אמש, אבל זה היה די קשה", סיפר הקפטן וינסנט קומפני, "יש לנו עכשיו את המדליות הללו סביב הצוואר. זה מרגיש נהדר. כל החגיגות, השמחה הזו והתואר שזכינו בו פשוט מדהים. אין מילים לתאר את זה".
לשוער הסיטיזנס ג'ו הארט מניות רבות בתואר, וגם בממלכה כבר בונים עליו כשוער הראשון של הנבחרת. הארט עצמו דיבר אל לב הקהל: "הרגשתי כמוכם אתמול, כי לא היה לי מה לעשות מהמקום שלי על המגרש. לא חשבתי שזה יקרה. האצטדיון רעד כולו ואני רעדתי יחד איתו. אתה מאבד שליטה במצבים כאלה, זה היה אחד הרגעים הטובים ביותר והדרמטיים ביותר בחיים שלי".
גם סרחיו אגוארו, ה-גיבור של התכולים וכובש שער הניצחון בדקה ה-94 היה נרגש ודיבר: "תודה רבה לכולכם על התמיכה. אחרי השער, בכיתי". בן ארצו, פבלו סבאלטה, שהבקיע את השער הראשון נאם גם הוא והחמיא: "בשנייה שאגוארו עמד שם מול השער, ידעתי שהוא יכבוש. אני גאה בו, בכולנו ובעיקר בכם. תודה רבה".
הכובש השלישי (של שער השיוויון ל-2:2), אדין דז'קו, נסחף עם אהבת הקהל: "זה המשחק הגדול ביותר לו הייתי שותף. זה מדהים. אני ניסיתי לעשות את הכי טוב בכל דקה שבה הייתי על המגרש. אני שמח שזה נגמר כך, ואני חושב שאנחנו מאוד ראויים לתואר הזה. למען האמת, לכם זה מגיע יותר מאיתנו".
גם תורו של ג'יימס מילנר הגיע. "זה היה סיום לא ייאמן לעונה", אמר הקשר, "באנו כדי לקחת את האליפות ובימים הבאים נהנה ממנה. עכשיו המטרה היא לשמור עליו ולזכות בו שוב ושוב. יש לנו את הסגל, המועדון והאוהדים כדי לעשות את זה".
לפי כמות האוהדים בחגיגות, המסורת שהולכת ונבנית יחד עם הכוכבים והכסף הגדול - נדמה כי מנצ'סטר סיטי כאן כדי להישאר. בעונה הבאה, כאלופי אנגליה, הם ינסו כמובן לשמור על תוארם ובד בבד לנסות ולקרוא תיגר גם על ליגת האלופות. הולך להיות מעניין באיתיחאד סטדיום גם בעונה הבאה, והיטיב לסכם זאת אדם ג'ונסון: "התואר הזה הוא עבור האוהדים. הם חיכו יותר מדי זמן, רק שלא יחכו לו שוב כל כך הרבה שנים".
