רוני. הפעם זה לא "זאב, זאב" (gettyimages) (צילום: ספורט 5)
רוני. הפעם זה לא "זאב, זאב" (gettyimages) | צילום: ספורט 5

לא פעם ולא פעמיים כבר שמענו שוויין רוני "בדרך" החוצה לקבוצה ממנצ'סטר יונייטד. כל הגדולות ביבשת כבר "סיכמו" איתו על חוזה, ותמיד המעבר היה ממש "על סף סגירה". והייתה גם את הפעם ההיא, באוקטובר 2010, בה הוא הצהיר רשמית על רצונו לעזוב, ובסוף המיני-סאגה בכלל חתם על הארכת חוזה שכללה גם העלאה יפה. כל כך הרבה שמועות, ובלי ששמנו לב הוא עוד שנייה משלים עשור ביונייטד.

ביום שלישי האחרון, במשחק הכי חשוב והכי קשה של העונה מול ריאל מדריד, רוני פתח על הספסל, מה שכמובן היה האות לפתיחתו של עוד מחול שדים סביב עזיבה אפשרית. כאמור, כבר היינו שם כמה פעמים בעבר, אבל השאלה המתבקשת כעת היא, האם הפעם יש כאן משהו שונה? אולי הפעם יש משהו בדיבורים סביב פרידה מתקרבת? כדי לענות על השאלה הזו צריך לבחון את כל המרכיבים לעומק.

טקטיקה
אחת הדרכים שאפשר היה אולי להסביר בהן את העובדה שרוני לא פתח מול ריאל היא העובדה שרק כמה ימים לפני כן הוא החלים ממחלה. אלכס פרגוסון גם ככה תמיד אמר עליו שהוא אחד שלוקח לו זמן לחזור לכושר מלא. אבל את הטיעון הזה אפשר לזרוק לפח משתי סיבות. 1) רוני חזר למגרשים כבר לפני שבוע מול נוריץ', שיחק 90 דקות, והיה מצוין. 2) אתמול פרגי התייחס לנושא וטען שהשארתו של רוני מחוץ להרכב מול ריאל נבעה "משיקולים טקטיים". סר אלכס פשוט הסביר שדני וולבק תאם יותר למערך הטקטי שהוכן לבלאנקוס.

בדבריו אתמול פרגוסון גם הכחיש בכל תוקף כי לא קיים קרע אישי בינו לבין רוני, וחזר ואמר שהחלוץ יישאר בקבוצה גם בעונה הבאה. אמנם, יש לקחת את הדברים האלה בעירבון מוגבל, אבל נכון לעכשיו זו הערכת המצב הכי אקטואלית שיש לנו מפי הסר עצמו, וזה לא משהו שיש לזלזל בו.

אז שללנו את בעיית הכשירות, ושללנו (לפחות בינתיים) את האפשרות שרוני לא שיחק בגלל בעיות אישיות מול המנג'ר. מה שמשאיר אותנו עם ההסבר ה"טקטי" שפרגוסון סיפק. הסבר שמעלה יותר שאלות מאשר תשובות. כי כשחושבים על זה, האין זה טיעון הרבה יותר גרוע עבור רוני? האם באמת יכולה להיות הצדקה טקטית לכך שהשחקן (אולי) הכי טוב בקבוצה לא יפתח במשחק הכי חשוב והכי קשה של העונה? ונניח שהתשובה היא חיובית, ובאמת רוני לא התאים מסיבה כלשהי – מה זה אומר על מעמדו מכאן והלאה?

יחפש מדים חדשים? (gettyimages) (צילום: ספורט 5)
יחפש מדים חדשים? (gettyimages) | צילום: ספורט 5

אני יודע מה עשית בקיץ האחרון
בכלל, עושה רושם ש"מעמדו" של רוני ביונייטד זה נושא שצריך לפצח. וכדי לנסות להבין אותו טוב יותר, צריך ללכת אחורה. קודם כל, אל פתיחת העונה הנוכחית, אז השדים ביצעו שתי רכישות משמעותיות: רובין ואן פרסי הגיע מארסנל ושינג'י קאגוואה מבורוסיה דורטמונד. הראשון חלוץ שפיץ שמסוגל לשחק גם מאחורה ובצד, והשני שחקן מאחורי החלוץ שלעיתים מתופקד גם בצדדים. במילים אחרות – שניהם הגיעו בדיוק על כל המשבצות שרוני מתופקד בהן. זה לא אומר בהכרח שפרגוסון לא בונה עליו בעתיד, אבל ברור שרכישות שכאלה לא מחזקות את מעמדו.

וכאן צריך להמשיך ללכת אחורה, אל אותו אוקטובר 2010 ולהצהרה של רוני שהוא רוצה לעזוב, סיבוב שנגמר בהארכת חוזה ושכר משודרג. כלומר, התוצאה אז הייתה חיזוק מעמדו של רוני כשחקן הבכיר ביונייטד, בימים שאחרי כריסטיאנו רונאלדו. קשה לראות את הסיבוב הנוכחי נגמר בתוצאה דומה.

האופציה הפולנית
עוד לפני שהיפני נרכש מדורטמונד, חרושת השמועות גרסה שגם רוברט לבאנדובסקי בדרכו לאולד טראפורד. הספקולציות הללו לא ממש נדמו, ובחודש-חודשיים האחרונים הן שוב צצו. הפולני מסיים חוזה בקיץ הבא (2014), ורק לאחרונה הודיע סוכנו שהוא לא יאריך אותו וכי הוא למעשה בדרכו החוצה. זאת לצד דיווחים רציניים שדורטמונד כבר סימנה את אדין דז'קו כמחליף פוטנציאלי. ייתכן ולבנדובסקי יעבור בסופו של דבר לבאיירן מינכן (שגם מוזכרת בהקשר שלו) או לקבוצה אחרת בכלל, וכל עוד רוני בקבוצה, המעבר הפוטנציאלי הזה למנצ'סטר לא ממש נראה הגיוני. מצד שני, יכול להיות שאנחנו לא יודעים יותר מדי על המלים "כל עוד רוני בקבוצה".

הוא כבר מכיר את הריטואל הזה... פרגוסון עם חבר (gettyimages) (צילום: ספורט 5)
הוא כבר מכיר את הריטואל הזה... פרגוסון עם חבר (gettyimages) | צילום: ספורט 5

התבנית
זו העונה הרביעית של יונייטד ללא כריסטיאנו רונאלדו. עד הגעתו של ואן פרסי, קשה להתווכח עם כך שרוני היה השחקן הכי טוב והכי חשוב בקבוצה. אך בשנים האלה התפתחה תבנית מעניינת המצביעה על יחס הפוך בין היכולת של רוני לבין ההצלחה של הקבוצה. ב-2009/10 וגם ב-2011/12 רוני היה מצוין וכבש 34 שערים בכל המסגרות, אבל יונייטד לא זכתה באף תואר משמעותי. ב-2010/11 הוא הסתפק ב-16 שערים בלבד, והקבוצה זכתה באליפות. והשנה נראה שזה שוב קורה – רק 14 שערים (בינתיים), אך יתרון של 12 נקודות בראשות הטבלה. הצלחתה של יונייטד, כך נראה, לא תלויה בהצלחתו של רוני.

הגרזן של פרגי
רוד ואן ניסטלרוי, יאפ סטאם, דייויד בקהאם, פול אינס, אנדריי קאנצ'לסקיס – זו רק רשימה חלקית של שחקנים שסר אלכס ויתר עליהם, כשעוד היו (יחסית) צעירים ובכושר טוב. כמעט תמיד ההעברה נראתה מוזרה, ולא מעט פעמים היא התגלתה כמצודקת (אם כי לא תמיד). ובכל מקרה אפשר ללמוד מהמקרים האלה שאין לפרגוסון כל בעיה למכור מניה טובה ויוקרתית אם הוא חושב שהיא עומדת לרדת בקרוב.

**

אז טקטית, במשחק הכי קשה וחשוב של העונה, רוני לא התאים לפרגוסון. מבחינת המעמד שלו בקבוצה – הוא לא השחקן הטוב ביותר העונה, ויש לו תחליפים חדשים ונוצצים בכל משבצת בה הוא רגיל לשחק. והשמועות שמסביב לא עוזרות לו בגזרה הזו. ופרגי עצמו, שכאמור לא חושש לבצע פרידות קשות, בטח שם לב לכך שהוא לא צריך את רוני בשיאו כדי שהקבוצה תזכה בתארים. ועדיין, אולי זה מרוב קריאות "זאב זאב" שכבר שמענו בסיפור הזה, אולי זו ההכחשה הגורפת של פרגוסון, אולי סתם תחושת בטן, אבל קשה לראות את רוני עוזב בקיץ. מצד שני, אם זה יקרה, הפעם באמת נוכל לומר שהכתובת הייתה על הקיר.