הסיבה העיקרית לאליפות שבדרך. ואן פרסי (gettyimages) (צילום: ספורט 5)
הסיבה העיקרית לאליפות שבדרך. ואן פרסי (gettyimages) | צילום: ספורט 5
גאלת כדור הזהב של פיפ"א לסיכום 2012 מאחורינו כבר, ואפשר לחזור להתעסק במה שאנחנו רגילים – לא "שנה קלנדרית", אלא עונה. זוכרים? עונה, הדבר הזה שמתחיל בקיץ אחד ונגמר באביב שאחרי, כשבאמצע מחליפים לוח שנה? ואחרי חצי עונה של כדורגל אירופאי, ובאווירת הסיכומים שינואר מביא איתו, שאלה פשוטה לגמרי שעולה באופן טבעי היא מי הוא שחקן העונה עד כה, ביבשת כולה. סביר להניח שרוב הנשאלים יענו תשובה זהה, אתם יודעים. אחרים יגידו אולי זלאטן איברהימוביץ', אולי פלקאו. אבל דבר אחד בטוח – אם השאלה הייתה מי הוא הווינר הגדול של העונה עד כה, התשובה חייבת להיות רובין ואן פרסי.

באמצע אוגוסט האחרון, רגע לפני פתיחת העונה בפרמיירליג, נפל דבר בכדורגל האנגלי. ארסנל מכרה את הקפטן שלה בפעם הרביעית בשנים האחרונות, אלא שהפעם הוא נחת באחת היריבות הכי מרות שלה. אוהדי התותחנים כבר התרגלו לראות איך שחקנים בכירים עוזבים אותם מידי עונה, אבל המראה של ואן פרסי באדום של השדים היה יותר מדי.

נכון, עונה לפני סוף החוזה, ארסן ונגר ידע שהוא חייב למכור אותו, אחרת ילך בחינם. מה גם שאלכס פרגוסון היה נעול על ואן פרסי, וכשפרגי רוצה משהו, בסופו של דבר הוא מקבל אותו. ועדיין, ימים ספורים לפני שהעסקה נחתמה, זה עדיין נראה היה כמו תסריט הזוי, שוואן פרסי יעשה את הדרך מלונדון למנצ'סטר.

את המשחק הראשון של העונה, והראשון שלו כשחקן יונייטד שלושה ימים בלבד לאחר הצגתו בקבוצה, התחיל ואן פרסי על הספסל, והקבוצה התחילה את 2012/13 ברגל שמאל. כן, אני יודע, כשמדובר בוואן פרסי רגל שמאל זו דווקא חתיכת מציאה, אבל גם 22 הדקות של ההולנדי על הדשא לא שינו את העובדה שהפסד הבכורה הגיע כל כך מוקדם.

יש לו על מי לסמוך בחוד. פרגי (gettyimages) (צילום: ספורט 5)
יש לו על מי לסמוך בחוד. פרגי (gettyimages) | צילום: ספורט 5

אברטון שלחה את יונייטד לעשות את הדרך הקצרה חזרה מליברפול למנצ'סטר עם הפסד 1:0 בכיס, ועם הראש במשחק הבא. שם, נגד פולהאם, ואן פרסי כבר עלה בהרכב, ותוך 10 דקות פתח את הכרטיסייה שלו לעונה החדשה כשביטל את היתרון המוקדם שקבע דמיאן דאף בדקה ה-3. יונייטד המשיכה לניצחון 2:3, עם מהפך שיהפוך למנהג קבוע בהמשך. אבל הכי חשוב: ואן פרסי, והקבוצה כולה, היו מוכנים לצאת לדרך החדשה והמשותפת. את הסיפתח הם עשו, ומה שהם עושים מאז הוא פשוט מדהים.

שלושה משחקי ליגה שהתקיימו עד כה מספרים את סיפור התרומה העצומה של ואן פרסי ליונייטד, ומלמדים מדוע הוא הווינר הגדול של היבשת העונה. המשחק הראשון הוא זה שהגיע מיד אחרי הניצחון על פולהאם, בחוץ נגד סאות'המפטון. העולה הטרייה ניצלה את ההגנה ה-פחות-ממבריקה של יונייטד והובילה בדקה ה-16, וגם שוויון זמני של ואן פרסי לא מנע מהם לעלות שוב ליתרון, 10 דקות בתוך המחצית השנייה.

וכן, גם פנדל שהוענק לשדים האדומים לאחר מכן לא עשה את העבודה, כשוואן פרסי היה רשום על ההחמצה. הוא בעט רע, ואת השמחה לאיד של אוהדי ארסנל אפשר היה לשמוע סנט מארי. אבל כידוע, צוחק מי שצוחק אחרון, והעונה אלה יונייטד וחלוץ הרכש ההולנדי שלה שמתגלגלים על הרצפה אחרי כל שריקת סיום. צמד שערים בדקות 87 ובתוספת הזמן השלימו שלושער אישי ומהפך. עוד מהפך. וכמובן, עוד שלוש נקודות.

קונטרה? סוארס (gettyimages) (צילום: ספורט 5)
קונטרה? סוארס (gettyimages) | צילום: ספורט 5

חודשיים אחר כך לא היינו צריכים לחכות עד לדקה ה-87 כדי לדעת שמדובר במשחק משמעותי. יונייטד אירחה את ארסנל - וכל העיתונים, האוהדים והאנשים ברחובות - התעסקו בחזרתו של "הבוגד" למפגש מול האקסית. אבל רק 3 דקות מפתיחת המשחק ואן פרסי השתיק את אוהדי ארסנל  כשכבש ועשה 0:1 מהיר במיוחד.

שנייה אחר כך הוא עמד עם הידיים למעלה, כמעין מבקש סליחה. לאחר מכן, בהפסקת המחצית הוא ניגש לוונגר כדי ללחוץ את ידו, והוכיח שהוא עדיין שומר פינה חמה למועדון הלונדוני. אבל יונייטד שמרה פינה חמה לשלוש הנקודות, וגם אם זה לא היה 2:8, זה עדיין היה ברור: השער של ואן פרסי עשה את ההבדל, גם אם ההבדיל בין הקבוצות הוא יותר מוואן פרסי אחד, מוצלח ככל שיהיה.

אבל עם כל הכבוד לארסנל, היא איננה יריבה אמיתית ליונייטד. לפחות לא בצמרת הטבלה. שם סר אלכס והחניכים מתמודדים עם השכנה, והאלופה, מנצ'סטר סיטי. ב-9 בדצמבר הם קיבלו הזדמנות ראשונה העונה לנקום ישירות בקבוצה שסידרה ליונייטד שברון לב היסטורי בדקות האחרונות של העונה שעברה. ו-ואן פרסי בהחלט רצה לקחת חלק בזה.

פינה חמה בלב. ונגר (gettyimages) (צילום: ספורט 5)
פינה חמה בלב. ונגר (gettyimages) | צילום: ספורט 5

אחרי חצי שעה וצמד שערים של וויין רוני זה נראה היה שהנקמה מוכנה להגשה, אבל סיטי עשתה ליונייטד מה שהיא עושה לאחרות, ובמחצית השנייה חזרה ל-2:2. בדיוק מה שמורה לדרמה רשם. ואן פרסי קיבל את הצ'אנס שלו לשחק תפקיד מרכזי בעלילה, ובתוך תוספת הזמן הוא נעמד ליד כדור חופשי, מחוץ לרחבת סיטי, לצד רוני. לפני הבעיטה השניים סיננו דברים מאחורי כפות הידיים. התוצאה: כדור מהרגל השמאלית של ואן פרסי, לפינה הימנית של ג'ו הארט. 2:3. פער שש בפסגה. ועוד טיעון בדיון לגבי זהות הווינר הגדול של 12/13.

העונה העצומה של ואן פרסי מתבטאת כמובן במספרים אישיים מרשימים. הוא מוביל את טבלת המבקיעים בפרמיירליג עם 16 שערים וב-21 משחקים הוסיף גם 6 בישולים. לא, אלה לא המספרים שחלוצי לה ליגה הרגילו אותנו אליהם בשנים האחרונות, אבל הפרמיירליג היא לא ליגה בה הקבוצות מהמקום השלישי-רביעי קרובות יותר לקו האדום מאשר למאבק על אליפות. מעבר לכך, בכל משחק בו ואן פרסי הבקיע העונה, יונייטד ניצחה. וגם זה לא מסביר כמה ואן פרסי חשוב לקבוצה – את זה מבינים כשנזכרים שיונייטד ספגה העונה 8 שערים יותר מאשר סטוק סיטי ב-21 המשחקים הראשונים של העונה. ווינר מתעלה מעל מגבלות ומצבים בעיתיים. וזה בדיוק מה שוואן פרסי עושה העונה עבור מנצ'סטר יונייטד.

"ואן פרסי הוא ההבדל השנה בין יונייטד לבין שאר קבוצות הליגה", אמר מנצ'יני לא מזמן, ופרגוסון עצמו כבר השווה אותו לקאנטונה, הווינר האולטימטיבי – בטח בעיני אוהדי מנצ'סטר יונייטד. כן, זה קצת מוזר שהווינר הכי גדול של הקבוצה הכי ווינרית באנגליה הגיע אליה מארסנל. אבל צחוק בצד, הרבה נאמר על כך שוואן פרסי עבר ליונייטד כדי לזכות בתארים. אף אחד לא האמין שההיפך יהיה אפילו יותר נכון.