לפני 20 שנים בדיוק, או יותר נכון ב-19 באוגוסט 1995, מנצ'סטר יונייטד הפסידה במחזור הראשון של הפרמייר-ליג 3:1 לאסטון וילה בווילה פארק. השדים האדומים הגיעו לעונה החדשה לאחר הפסד אליפות כואב לבלקבורן רוברס של קני דלגליש ואלן שירר.
אלכס פרגוסון שלח למערכה שישה שחקנים בני 20 ומטה, וביניהם דייויד בקהאם, פול סקולס, ניקי באט והאחים נוויל. וילה פשוט פירקה את יונייטד והפרשנים מיהרו לשחוט. "אי אפשר לזכות בכלום עם ילדים!", שאג בלם העבר האגדי של ליברפול והפרשן, אלן האנסן, בתוכנית סיכום המחזור Match of the Day.
איך העונה הסתיימה? ניחשתם נכון, בדאבל של מנצ'סטר יונייטד ובכובע גדול שהאנסן היה צריך לאכול. הסקוטי (האנסן) הפך לבדיחה בגלל סקוטי אחר (פרגוסון) ונשאל על הנושא בכל הזדמנות, תוך הפגנת קורטוב נדיב של הומור עצמי.
20 שנה חלפו, יונייטד קטפה עוד 10 אליפויות, איבדה את פרגוסון שפרש ובמהרה הפכה מהאימפריה השנואה שזוללת תארים, לקבוצה בשיקום שצריכה להוכיח את עצמה כדי לחזור להיות אימת הליגה האנגלית.
לואיס ואן חאל הגיע לפני שנה כדי להחזיר את הרכבת למסלולה. בינתיים זה הספיק רק למוקדמות ליגת האלופות. תחנת היעד שנקראת אליפות, נראית עדיין רחוקה, אך לפחות לא מדובר בכרטיס הלוך ושוב אל המקום השביעי, אליו הגיע דייויד מויס המושמץ.
אוהדים רבים של מנצ'סטר יונייטד מברכים על הרכש שהגיע ועוד יגיע ואולם, רבים חושקים לראות שחקנים צעירים, מקומיים וזרים, משתלבים בהרכב של ההולנדי ומצליחים. המשפט הזה מקבל תוקף במיוחד לנוכח ההצלחה שהייתה לוואן חאל עם צעירים בקבוצותיו הקודמות.
ד"ש מצ'אבי, אינייסטה ומולר
רכישתו של אנחל די מריה (יותר מ-80 מיליון יורו) בעונה שעברה צריכה להוות את תמרור האזהרה הברור מכולם. אמנם עסקת הענק עם אדידס תכניס למועדון כמיליארד (!) יורו במשך 10 השנים הקרובות, אך הדבר לא אומר כי המועדון צריך לשבור את שיא ההעברות שלו בכל קיץ.
ואן חאל העיד כי יונייטד צריכה "עוד סופרסטאר" כדי להצליח. ברור כי גארת' בייל או קארים בנזמה לא יוכלו להזיק, ועדיין, יש תחושה שעם הסגל הקיים, תוך שילוב נכון של הצעירים, אפשר להתמודד על האליפות מול צ'לסי, מנצ'סטר סיטי, ארסנל וליברפול.
ולמה צריך לצפות מוואן חאל שיקדם את הצעירים? מכיוון שעשה זאת בהצלחה רבה במשך כל הקריירה שלו. באוקטובר 1992 ואן חאל נתן הזדמנות לקלרנס סיידורף, שהפך בגיל 16 ו-211 יום לצעיר שחקני אייאקס בכל הזמנים, כשהוא משאיר מאחור אגדות כמו יוהאן קרויף, מרקו ואן באסטן ודניס ברגקאמפ. סיידורף היה כמובן חלק מהקבוצה הצעירה שזכתה בליגת האלופות ב-1995 וכללה את אדגר דוידס, האחים דה בור, אדווין ואן דר סאר ועוד רבים וטובים.
ואן חאל חתום גם על הופעות הבכורה בברצלונה של צ'אבי ואנדרס אינייסטה, השניים שיהוו בהמשך הקריירה שלהם את השלד לשני טרבלים של ברצלונה ולזכיות של נבחרת ספרד במונדיאל ובשתי אליפויות אירופה. בבאיירן מינכן אפשר לזקוף לזכותו את קידומם של תומאס מולר, דוד אלאבה והולגר בדשטובר. מלבד האמון בצעירים, ואן חאל גם אחראי לשינויי תפקוד מוצלחים במערך על המגרש. ההולנדי היה זה שהפך את בסטיאן שוויינשטייגר משחקן אגף לקשר 50/50 ואת אלאבה מקשר למגן שמאלי. "הוא אמר שהוא לא רוצה לשחק שם", סיפר ואן חאל על אלאבה. "הוא התרגל לשחק בקישור, אבל היו שחקנים פצועים בעמדה הזו ואחרי שיחות ארוכות, הוא שיחק שם כי רצה לעזור לקבוצה. והוא משחק כיום? בתור מגן שמאלי".
בלגי, ברזילאי ואנגלי מחכים להזדמנות
ממפיס דפאי בן ה-21, שהגיע מאיינדהובן, צפוי להשתלב ישירות בהרכב הראשון ואולי יסלול את הדרך לצעירים נוספים: עדנאן ינוזאי (20 וחצי), אנדראס פריירה (19 וחצי) וג'יימס ווילסון (19 וחצי). ינוזאי קיבל הזדמנות אצל מויס, החזיר בכמה הופעות נהדרות ולא שיחזר מאז את היכולת. בעונה שעברה הוא פתח בשבעה משחקי ליגה בלבד וגם כשעלה מהספסל לא הביא את השינוי. ינוזאי כבש מול ברצלונה במשחק טרום עונה בארצות הברית והצית מחדש את הדיבור סביבו.
פריירה, ברזילאי יליד בלגיה, כיכב הקיץ במדי הסלסאו במונדיאליטו ואף כבש בהפסד לסרביה בגמר. מדובר בקשר התקפי יצירתי שקיבל הזדמנות במשחקי טרום העונה לאחר שהיה כוכב הקבוצה הצעירה בעונה שעברה. ווילסון שיחק ב-17 משחקים בעונה שעברה וכבש שני שערים. מדובר בחלוץ מרכזי עם בעיטה טובה בשתי רגליים ואולי הסקורר הראשון שמגיע ממחלקת הנוער של השדים האדומים, שהתמחתה עד עכשיו בייצור של מגנים וקשרים.
כמובן שחובת ההוכחה מוטלת על הצעירים. המאמן יכול רק לתת להם את ההכוונה באימונים ואת הבמה במשחקים. אז האם אפשר לזכות באליפות עם ילדים גם ב-2016? לפני ששולחים את היד עמוק אל הכיס, כדאי להעיף מבט אל קצה הספסל, ואולי, שם נמצאת התשובה לשאלה.
