עם כל הכבוד לפרמיירליג שנכנסה להילוך שני או אפילו שלישי השבוע, להצלחותיו של אנדי מארי בזירת הטניס, לאליפות העולם באתלטיקה ולשאר אירועי הספורט המסעירים של סוף הקיץ, העניין היחיד כמעט בו עסקו מדורי הספורט המקומיים באנגליה הוא ניצחונה של הנבחרת בטורניר ה-Ashes המסורתי בקריקט בסוף השבוע האחרון, בפעם השנייה בסך הכל מאז 1985.
אתם יכולים להגיד לאנגלים עד מחר (ובצדק) שקריקט הוא ספורט הזוי, שהם דאגו בכוונה שישחקו אותו רק באנגליה ובכל מיני קולוניות נשכחות רק כדי להבטיח שלפחות בספורט אחד תהיה להם עליונות, ושגם את העליונות הזו הם איבדו מזמן לאוסטרליה. אתם יכולים גם להגיד שזה מגוחך לעשות עניין מסדרת משחקים שמשוחקת בין שתי קבוצות בלבד בערך אחת לשנתיים, ועוד יותר מגוחך לעשות עניין מהניצחון השני בלבד בסדרה הזאת ב-25 השנים האחרונות, אבל כל זה לא מעניין אותם. הם רוצים לחגוג ניצחון לאומי היסטורי והם יודעים שאין להם מה לבנות על המונדיאל בדרום אפריקה 2010, אז אל תנדנדו להם עם עובדות קטנוניות.
גם באנגליה, אגב, יש כמה אוהדי כדורגל שמתייחסים לקריקט בחוסר הכבוד הראוי לו, ולא מבינים על מה המהומה ואיך מישהו מתעניין ברצינות בספורט הלבן הזה. בימים כתיקונם, ליברפול היא מעוזם הבולט ביותר של ציניקני הקריקט הללו, אבל השנה נדמה שכל אוהדי הכדורגל בעיר, הן האדומים של ליברפול והן הכחולים של אברטון מעדיפים קריקט, גולף ואם אין אופציה אחרת אז אפילו את טורניר הדארטס בפאב המקומי. הכל - רק לא לחזות במופעי הסבל המתמשכים שמספקות להם הקבוצות שלהם.
אברטון, שבשנים האחרונות היוותה מופת של מיצוי יכולת מתקציב מוגבל וסיימה באופן עקבי בין שש הראשונות, נמצאת כרגע במקום האחרון עם שני הפסדים משני משחקים והפרש שערים של 7:1. ליברפול, שספגה שני הפסדים במהלך כל העונה שעברה, ספגה שניים כבר בשלושת המחזורים הראשונים ולא רק שהאליפות נראית רחוקה מתמיד, נדמה שהיא תצטרך שינוי של 180 מעלות כדי להידחק אל בין ארבע הראשונות. בכל סוכנויות ההימורים שמו של בניטז מופיע גבוה בראש המועמדים למאמנים שלא יסיימו את העונה בקבוצה בה החלו אותה.
בשנים הקודמות נהגו לומר שלא כל כך חשוב מה עושות הקבוצות הגדולות במפגשים ביניהן, אלא מה הן מוציאות במפגשים מול שאר קבוצות הליגה. השנה התיזה הזאת קצת פחות מוצדקת: כרגע יש שש קבוצות צמרת (ארבע הגדולות, בתוספת מנצ'סטר סיטי וטוטנהאם) שהמפגשים ביניהן שווים 30 נקודות שאי אפשר לזלזל בהן. במפגש הראשון מהסוג הזה ליברפול הפסידה לטוטנהאם (היחידה, יחד עם צ'לסי, שלקחה תשע נקודות משלושה משחקים), ובשבת הקרובה מגיע המפגש השני – מפגש פסגה של ממש. יונייטד מארחת את ארסנל כששתיהן נמצאות בכושר הבקעה מצוין.
המשחק בשבת יוכיח אם ההתקפה של יונייטד אכן הצליחה למצוא פתרון לרבות מהבעיות שיצרה עזיבתו של רונאלדו, כפי שנראה היה בשבת האחרונה, והאם ארסנל מסוגלת לפתח את המשחק היצירתי, הפתוח ומרובה השערים שלה גם מול יריבה בסדר הגודל של יונייטד. ניצחון של ארסנל יהפוך את השליש הראשון של העונה למרוץ דו ראשי בינם לבין צ'לסי. ניצחון של יונייטד, וזה עניין של זמן עד שהם כובשים את הצמרת. התחזית? כמו מה שעושים במשחק קריקט כשיורד גשם: מכריזים על שוויון.