ששה מחזורים לסיום העונה, אפשר להגיד שהפרמייר ליג רותחת. כל כך רותחת, שאפילו הכתבה שכבר הוכנה לגבי מה שצפוי לקרות בששת המחזורים שנותרו היתה טובה לעטיפת הדגים במקרה הטוב, לאור אירועי שלישי ורביעי.
הן מנצ'סטר יונייטד והן ארסנל ספגו מכות קשות בדמות פציעתם של שני השחקנים המשמעותיים ביותר שלהם, וויין רוני וססק פברגאס. כל ההערכות שניתנו בשלישי בערב בטלות בשישים, אנצ'לוטי שבר שיא וניצח שני משחקי צ'מפיונס באותו ערב, ועוד לאחר שבכלל הודח מהמפעל.
ורק מספר ימים אחרי ההפסד של היונייטד במינכן בדקה האחרונה והתיקו הדרמטי של ארסנל מול ברצלונה, מגיע המשחק המרתק מכולם כשצ'לסי מגיעה למנצ'סטר, ואין אדם שלא מחכה בקוצר רוח לראות מה יביאו עמן 90 הדקות באולד טראפורד.
אז בלי קשר לכל הפציעות, הגיע הזמן לעשות סדר, לפני המשחק בין צ'לסי למנצ'סטר יונייטד ולהסביר מה נשאר לשלוש המועמדות לתואר עד סיום העונה. את הניחושים אתם מוזמנים לעשות בטוקבקים.
סר אלכס, מה הוא אומר?
בתחילת העונה, העסק נראה הרבה יותר פשוט. מנצ'סטר נחלשה משמעותית בעקבות עזיבתם של כריסטיאנו רונאלדו וקרלוס טבס ונדמה היה שאת שיא ארבע האליפויות ברצף בעידן הפרמייר ליג ישברו בזמן אחר, אם בכלל. ארסן ונגר, מצידו, לא התרגש ככה מאז שדולצ'ה וגבאנה הוציאו ליין של משקפי קריאה, והשמועות אומרות שאף חיכה לרונאלדו בשדה התעופה במדריד עם דגלים של 'אוהבים אותך כריס'.
מנצ'סטר ללא ספק לא היתה אמורה להיות אותה קבוצה, וספק היה אם כתפיו הרחבות של וויין רוני יצליחו לקחת את חבורת חוצבי הסלעים הקשישים של השדים האדומים לעבר עוד תואר. היחיד שלא פיקפק לרגע שגם השנה הם שווים תואר בדיוק כמו כל שנה היה פרגוסון עצמו, שנראה לא מודאג בעוד הסוס שלו, "איזה מן חבר", ממאן שוב להגיע ראשון. יש אף שיאמרו לא הסוס המת היחיד באמתחתו.
אבל הערכות לחוד ופרגוסוניות לחוד. ליישורת האחרונה מגיעה מנצ'סטר בכושר מעולה ועם סיכוי יותר מסביר לקחת אליפות. אם יש תעלומה גדולה יותר מהדרך שבה מצאנו את עצמנו על כדור הארץ הזה, היא בוודאי תהיה כיצד כל עונה מביא סר אלכס את היונייטד לכושר שיא בדיוק בתחילתו של חודש מרץ?
לכך מתווספת שאלה לא פחות מתבקשת - כיצד משחקנים כדארן פלטשר, פול סקולס (שנמצא כבר הרבה אחרי שיאו), פארק ג'י סונג ועוד מצליח פרגי להעמיד על הדשא קבוצה כה דורסנית? ליד יכולתו של פרגוסון להוציא המקסימום מחניכיו אפילו נס פח השמן נראה דבר טריוויאלי.
יחד עם זאת, הפציעה של וויין רוני, שכנראה יחזור רק לשלושת המחזורים האחרונים, פגעה קשות בסיכויים של היונייטד. יש שיאמרו שהיא אף תטה את הכף לטובתה של צ'לסי, אך רק הזמן יגיד. סר אלכס עצמו היה משוכנע כי האליפות תוכרע ממש במחזור האחרון בראיון שנתן כמה ימים לפני פציעתו של רוני. אך כעת הוא בעיקר מעודד מחזרתו לכשירות של פדריקו מקדה, שעבר עונה רוויה בפציעות חוזרות, ובונה עליו לקראת המחזורים שנותרו. כמובן שברבאטוב יצטרך להתעלות על עצמו, וגם דיוף צפוי ליטול חלק.
אז מה נשאר ליונייטד?
המשחק הקרוב נגד צ'לסי באולד טראפורד הוא גם זה שלדעת רבים יכריע את גורל האליפות. ניצחון - והפער הוא ארבע נקודות, מה שכנראה יספיק לתואר. הפסד - וצ'לסי עם רוח גבית אדירה דוהרת לעבר האליפות.
אך בין אם ינצחו ובין אם לאו, למנצ'סטר עדיין נותרו משחקים לא קלים. במחזור ה-33 היא יוצאת למשחק חוץ בבלקבורן, ממנו היא צריכה לצאת עם 3 נקודות, בעוד בלקבורן כבר יכולה ללכת לים, עד כמה שמישהו ירצה ללכת לים בלנקשיר בחודש אפריל. או בכל חודש לצורך העניין.
לעומת זאת, במחזור ה-35 מצפה לה הדרבי הסוער של מנצ'סטר ולא באולד טראפורד. מעבר לעובדה שסיטי חייבת את הנקודות על מנת לסיים רביעית ולהגיע למוקדמות הצ'מפיונס, מה שגם ייתן דחיפה כלכלית אדירה למועדון (נכון שזה נשמע מצחיק?), אם תשאלו את אוהדיה - צ'מפיונס לא צ'מפיונס, להרוס ליונייטד את האליפות יותר חשוב אפילו משאואזיס יוציאו סוף כל סוף דיסק טוב.
ואם זה לא מספיק, מחזור אחר כך יונייטד מארחת את טוטנהאם, עוד מתחרה ישירה על המקום הרביעי שבטח לא תעשה לה חיים קלים. סנדרלנד וסטוק סיטי בשני המחזורים האחרונים לא צפויות לשמש תפאורה, אך כשסר אלכס צריך שלוש נקודות הוא בדרך כלל משיג אותן.
אם יונייטד תעבור את ארבעת המחזורים הקרובים תוך שהיא שומרת על המקום הראשון, אפשר להוציא את השמפניות ופרדיננד יכול כבר לקנות את כרטיס הטיסה המסורתי לישראל. אם לא, היא תהיה תלויה בחסדיה של ליברפול, שתארח את צ'לסי מחזור לפני תום העונה, ואם כבר צ'לסי, אז בוא נראה מה נשאר לצעצוע של אברמוביץ עד סוף העונה.
אנצ'לוטי, מה הוא אומר?
קרלו אנצ'לוטי הובא לצ'לסי בגלל סיבה אחת בלבד - הוא נחשב קבלן זכיות צ'מפיונס ליג. אנצ'לוטי זכה פעמיים עם מילאן בתואר הנכסף, ב-2003 וב-2007 והיה בעל הסיכויים הגבוהים ביותר, לפחות לדעתו של אברמוביץ', להביא את הגביע הנכסף לסטמפורד ברידג' כבר העונה.
אבל עזבו אתכם מסיכויים, בליגת האלופות צ'לסי כבר לא תזכה, עם זאת, בליגה היא כרגע בעלת הסיכויים הטובים ביותר, בטח לאור פציעתו של וויין רוני. אנצל'וטי בעצמו אמר כי קבוצתו צפויה לנצל את החסרון של רוני על מנת לנצח באולד טראפורד, וכמובן גם לפני הפציעה היה בטוח שהיא יותר מראויה לקחת את האליפות מידיה של מנצ'סטר.
לצ'לסי סגל טוב ברמה לפחות מעל שאר הקבוצות בליגה, ונדמה היה שיש בסך הכל צורך בניווט קל על מנת להביא את התואר חזרה הביתה. לאחר פתיחת עונה דורסנית, צל'סי נחלשה איפשהו וכעת היא לא תלויה רק בעצמה.
מבין השלוש נותר לה את סדר המשחקים הקשה ביותר. גם לו תנצח ביום שבת את יונייטד, היא צפויה לעבוד קשה מאוד מול טוטנהאם שכאמור עדיין נלחמת על המקום בצ'מפיונס. דיינו? ממש לא. גם לו עברה את טוטנהאם בהצלחה, המשוכה העיקרית (להוציא המשחק מול יונייטד בשבת) תמתין לה מחזור לפני הסוף באנפילד. רפא בניטז, אולי באקורד הסיום שלו עבור המרסיסיידס, לבטח יראה במשחק הנ"ל תצוגת כוח אחרונה, ולדרוגבה וחבריו צפויים חיים קשים מאוד.
מול בולטון, וויגאן וסטוק סיטי, כולם משחקי בית, לא צפויים הכחולים להתקשות. כל דבר פחות מאליפות יהיה כישלון קולוסאלי, ואולי אברמוביץ' פשוט יקנה בשנה הבאה את מפעל הצ'מפיונס ליג ויעניק את התואר ללא משחק לצ'לסי וכך ישאיר לעובדיו את האפשרות להתרכז בליגה.
ארסן ונגר, מה הוא מהרהר?
לא ברור איך, אבל כבר היה נדמה שארסנל מחוץ למאבק ומשום מקום היא שוב בעמדה מצויינת לקחת את התואר. חניכיו של ונגר אמנם בפיגור ארבע נקודות מהיונייטד, אך נותר להם סדר המשחקים הקל ביותר מבין השלוש.
ונגר, שהשנה שוב הותיר את הבמה לצעירים שלו, ראה את ואן פרסי מסיים עונה מוקדם מהצפוי בפעם ה-25 ברצף (אני מניח שברחם הוא עוד לא היה שחקן פעיל), ולאור שחרורו של עמנואל אדבאיור, נשארה קבוצתו תלויה בכתפיו הצנומות ופניו החיוורות של ניקולס בנדטנר - שחקן טוב, אך בטח לא מספיק לראש הפירמידה של קבוצה שרוצה לזכות בפרמייר ליג.
פברגאס, לעומתו, כן הצליח לסחוב את ארסנל על כתפיו עד למאבק ברגעים האחרונים ממש של העונה, אך כעת גם הוא נפצע. לא הקשר הספרדי ככל הנראה סיים את העונה כמו גם וויליאם גאלאס, מה שמהווה עוד מכה קשה לחניכיו של ארסנל. בלעדיהם, קשה לראות את ארסנל סוגרת את הפער משתי המקדימות אותה.
אסור לשכוח שגם עם הפנומן הספרדי, ארסנל שמטה שתי נקודות סופר חשובות במחזור האחרון מול בירמינגהאם, ולכן אפילו שסדר המשחקים הוא יחסית קל, גם שם ארסנל עלולה לאבד נקודות יקרות. לחניכיו של ונגר יש גם שני משחקים לא קלים בכלל, בחוץ מול טוטנהאם במחזור ה-33 בדרבי הגדול של צפון לונדון ובבית מול הסיטי במחזור ה-36, ובנוסף משחקים מול וולבס ו-וויגאן שטרם הבטיחו את העונה הבאה בפרמייר ליג.
גם כאן ניתן לומר שאם בדרך כלשהי תגיע ארסנל לשני המחזורים האחרונים כשהיא ראשונה, אז בלקבורן (בחוץ) ופולהאם (בבית) לא צפויות להרוס את החגיגה. אוהדי ארסנל רצופי האכזבות עוד עלולים להיות מופתעים, ואולי משתיים רבות תצא בסוף ארסנל עם ידה על העליונה.
ראוי גם לציין שליונייטד סיכוי גבוה מארסנל להמשיך בצ'מפיונס לחצי הגמר(ארסנל לא תעבור את בארסה ככל הנראה), ולכן העומס עליה עלול להיות גדול יותר. לחניכיו של אנצ'לוטי, לעומתם, עוד מחכה קרב חצי גמר הגביע האנגלי נגד אסטון וילה וייתכן שגם גמר.
איך שלא נהפוך את זה, צפויים לנו כמה שבועות מרתקים, בסיום עונה מהצמודים שידענו בשנים האחרונות. האם סר אלכס יעשה זאת שוב? האם קרלו ישיג תואר אליפות שני וישווה בכך את מאזן האליפויות ליגה שלו לזה של הצ'מפיונס? ואולי ונגר יוכיח שמאחורי הפילוסופיה שלו מסתתר גם קצת קילר אינסטינקט? רק הזמן יגיד, ובכל מקרה שניה וחצי אחרי זה יש מונדיאל, למי יש זמן להתבאס?
