מאז אותה פסגה, המועדון ממונטה קרלו הידרדר במורד ההר כמו מיק ג'אגר. מאמנים באו והלכו, הכוכבים ברחו וב-2011 מונאקו מצאה את עצמה בליגה השנייה ובסכנת היעלמות ממפת הכדורגל הצרפתי. בשלב הזה החליט הנסיך אלברט לעשות מעשה. הוא שוחח עם תושב מונטה קרלו, המיליארדר דמיטרי ריבולובלב, שלקח על עצמו 66% מהבעלות על המועדון. המטרה הייתה ברורה: להחזיר את מונאקו למרכז הבמה.
הבחירה במונאקו היא בסך הכל די הגיונית עבור איש עסקים שגר בנסיכות. ריבולובלב הרוסי, שעשה את נכסו בעיקר מייצור אשלג והונו נאמד בכ-9.1 מיליארד דולר, כנראה השתעמם מהמחסור באתגרים שעומדים בפני אדם כה עשיר, והחליט לקנות קבוצת כדורגל קל"בית. קשה לבקר את הפעולות העסקיות של אדם כה מוצלח, אבל לא בטוח שהשכנים באחוזות שליד לא יצחקו עליו בפעם הבאה שייפגשו בקזינו או במוסך לתיקון הפורשה. רכישת קבוצת הכדורגל של מונאקו לא בדיוק הולכת בקו ישר עם ספרי הלימוד לאיש העסקים המתחיל.
ריבולובלב רוצה להוות אלטרנטיבה לאלופה הטרייה פאריס סן ז'רמן. אם השייח' נאסר אל-חלאיפי עשה את זה תוך שנתיים בלבד, למה שהוא לא יוכל? ובכן, הדמיון בין פ.ס.ז' למונאקו מתחיל ונגמר בכיס העמוק של הבעלים. בזמן שלקבוצה מעיר האורות יש בסיס קהל ענק, אצטדיון גדול שמתמלא בקלות, ובסיס טוב של שחקנים מקומיים, לחבר'ה מהנסיכות אין כלום. סטאד לואי השני מכיל כמות דומה לבלומפילד, וביום טוב מגיעים לשם 2,000 צופים שמאסו בז'יטונים מהקזינו ליד. בסגל הנוכחי אולי יש כמה כשרונות מבטיחים, אבל ספק אם יקבלו הזדמנות נאותה עכשיו.
במילים אחרות, ריבולובלב יצטרך לבצע לוליינות גאונית כדי לייצר תכנית עסקית מוצלחת למועדון הזה. במיוחד בגלל חוקי המסים בצרפת שעשויים לדחוק את הקבוצה מחוץ לליגה המקומית. ועוד לא התחלנו לדבר על חוקי הפייר פליי הכלכלי של אופ"א. כל מה שהרוסי צריך לעשות זה לשאול את האנשים הטובים במלאגה איך זה מרגיש כאשר אתה מעפיל עד לרבע גמר ליגת האלופות, ויודע שלא תוכל לשחק באירופה בעונה הבאה בגלל החובות העצומים שהשאיר שייח' אל-ת'אני. מה יקרה למונאקו אם ריבולובלב ישתעמם מהצעצוע בעוד כמה שנים והמועדון יישאר עם גליון שכר מנופח ושום דרך הגיונית לספק הכנסות? מי יכול להבטיח שהוא יתמיד כמו אברמוביץ' ולא ייעלם כמו רבים ולא-כ"כ-טובים לפניו?
**
על הנייר, מונאקו מתחילה להראות כמו קבוצה מאיימת במיוחד. חאמס רודריגס הוא אחד הקשרים הכי מעניינים באירופה, ז'ואאו מוטיניו שומר על יכולת גבוהה כבר שנים, רדאמל פלקאו הוא בוודאי מהחלוצים הטובים בעולם. קלאודיו ראניירי יוסיף בוודאי עוד כמה חלקים לפאזל שלו. יהיה לו קשה בהתחלה לגרום להכל להתחבר יחד, וראינו פרוייקטי גלאקטיקוס מתפרקים במהירות מפחידה בעבר. אולי עוד שנתיים-שלוש הם אפילו יקראו תיגר על אליפות צרפת ויגיעו לגבהים באירופה.
אבל מה הלאה? שלושת השחקנים שהוזכרו הם אקסים של פורטו. גם ריקרדו קרבאליו. במונאקו כנראה זכרו את ההפסד בגמר ב-2004 ולקחו ברצינות תהומית מדי את המשפט "אם אתה לא מצליח לגבור עליו, תצטרף אליו". אולי היה עדיף לקבוצה מהנסיכות ללמוד יותר את המודל של פורטו מאשר להתמקד בשחקנים שהיא הכירה לעולם. הדרקונים הפורטוגלים מתעסקים בייצור שחקני בית נהדרים, רכישת כשרונות זולים מדרום אמריקה ומכירת הנבחרים שבהם בכל קיץ עבור סכומי עתק. זה לא פוגע בקבוצה על כר הדשא, כי תמיד יש עוד שחקנים נהדרים שרק מחכים להזדמנות - וזה בטח לא פוגע בקופת המועדון.
לפורטו יש תכנית עסקית כמעט מושלמת, אחת הטובות באירופה. היא מוכיחה את עצמה בכל שנה. התכנית העסקית של מונאקו, כך מלמדים מקרי העבר, מסוכנת. בזמן שהקבוצה תופסת את כותרות העיתונים ואולי אפילו גורמת לכמה אוהדים בבירה להזיע, מבט אל כדור הבדולח לא אמור לעודד יותר מדי את מעט האוהדים שיושבים בסטאד לואי השני. גם אם פלקאו וחאמס יכדררו על הדשא של האצטדיון, קשה לראות את המוני העשירים של הנסיכות נוהרים ליציעים כדי לצפות בפלא. הם עסוקים מדי בלעשות דברים כמו לפזר את השטרות על בחורות יפות ומכוניות יוקרה. כדורגל זה הספורט של פשוטי העם, למי ששכח.
אני לא אומר שמונאקו לא תהיה מעניינת בשנים הקרובות. לכו תדעו, אולי אפילו יצא מזה כדורגל אטרקטיבי. אבל אל-חלאיפי, אברמוביץ', רומיניגה ורוסיי יכולים לישון טוב בלילה. מונאקו אמורה להיעלם מהכותרות במהירות. כמו פרארי אדומה ומבריקה שטסה על כביש באס קורניש.
