בפברואר 1944 כוח בינלאומי מיוחד שנבחר בקפידה על ידי קוונטין טרנטינו ובראד פיט הונחת בגבול הגרמני-צרפתי כשמטרתו לחסל חיילים גרמניים כנקמה על אכזריותם כלפי חיילי האויב וכלפי היהודים ולהכריע את מלחמת העולם השניה. הכוח הזה לא התעניין באטרקטיביות ובאסתטיקה, אלא בהשלמת המשימה בכל מחיר תוך השארת טראומה ליריב הגרמני.
66 שנים מאוחר יותר, מנצ'סטר יונייטד התכליתית שבה לגרמניה כדי לנצח את האויב ממינכן. הבריטים, בראשות אלכס פרגוסון, לא בוחלים באמצעים ובטח שלא בחן ואטרקטיביות בכדי להשלים את המשימה ולעשות הערב ב-21:45 צעד משמעותי בדרך לחצי גמר ליגת האלופות. תכבו את הפלאפונים ותחממו את הפופקורן. הסרט מתחיל.
פרק ראשון - הממזרים של פרגי האפצ'י
שחקני מנצ'סטר יונייטד נחתו בגרמניה ונכנסו זה אחר זה בטור מופתי לחדר ההלבשה. שם, הם נעמדו בשורה ישרה וזקופה. אין עוד רונאלדו כזה שמנסה לעמוד לפני כולם ולזכות בתשומת הלב של המפקד, גם לא חלוץ ארגנטיני שאוהב לזרוק בדיחה באוויר ולשבור את הסדר עם איזה צחקוק. כולם בשורה וללא תזוזה. הם חיכו שם בדממה ואז הוא נכנס עם המדים של המועדון לחדר.
"השם שלי זה סר אלכס פרגוסון אבל הכינוי הוא פרגי האפצ'י ואני מרכיב יחידה מיוחדת וצריך 11 חיילים. כולכם בוודאי שמעתם שמועות על פלישה שתהיה בקרוב. אנחנו נכנסים לשם מוקדם יותר. אנחנו נכנס לשטח האוייב, לאליאנץ ארינה, לבושים כמו שחקנים. ובמגרשו של האוייב, אנחנו נהיה כמו יחידת גרילה. אנחנו נעשה דבר אחד ודבר אחד בלבד. נחסל גרמנים".
"אני לא יודע מה איתכם, אבל אני לא הגעתי מההרים מסביב. חציתי אלפי מיילים של מיילים ואז ירדתי ממטוס מזוין כי ללמד אותם שיעור. אין להם אנושיות. הם שונאי בריטים. מטורפים שצריך להשמידם. זה למה שכל בן זונה שלובש את המדים שלהם, יחוסל. אני צאצא ישיר של איש הרים סקוטי וזה אומר שיש מנוע קטן בתוכי. תוכנית הקרב שלנו תהיה כמו של התנגדות האפצ'ים. אנחנו נהיה אכזריים לגרמנים ודרך האכזריות שלנו הם יידעו מי אנחנו. הגרמנים לא יוכלו לעצור את עצמם מלחשוב על האכזריות שאחיהם ספגו".
אף שחקן לא זז ממקומו. רק קול אחד נשמע בחדר הגדול והוא המשיך בשלו: "ימאס להם מאיתנו והם ידברו עלינו. הם יפחדו מאיתנו וכשהם יעצמו את העיניים בלילה, הם יעברו עינויים מהמחשבות עלינו. נשמע טוב?" "יס סר" הם ענו לו בקול אחיד. "זה מה שאני אוהב לשמוע אבל יש לי מילת אזהרה בשבילכם: לוחמים שמצטרפים לקבוצה שלי יש בידיהם חוב. חוב שאתם חייבים לי אישית. כל אחד ממכם חייב לי קרקפות. כולכם תביאו לי קרקפות שנלקחו מראשם של הגרמנים. תביאו לי את הקרקפת של ריברי, תביאו לי את רובן".
פרק שני - הקייזר במשרדי המטה של ההתאחדות הגרמנית
בצד אחר של מינכן. במשרדי ההנהלה של ההתאחדות הגרמנית, יושב לו בקנבואר על במה כשמאחוריו לוח המשחק וסימונם של עמדות השחקנים. הקייזר בטירוף, הוא צורח ודופק על השולחן מול פניהם ההמומות של נשיא באיירן מינכן, אולי הנס, ומאמן הקבוצה, לואיס ואן חאל. "ניי! ניי! ניי! כמה עוד אוכל לסבול אותם. הם שוחטים את האנשים שלנו וגורמים לשחקנים שלנו לקרקר כמו תרנגולות. השחקנים שלנו פוחדים עכשיו. הם דופקים את האנשים שלנו. הם שדים. שדים אדומים. הדוב האנגלי הוא גולם!".
הנס ו-ואן חאל מנסים להרגיע את הבוס: "הסיפורים על הדוב האנגלי הם אגדות. וויין רוני הוא לא דוב, הוא רק חלוץ טוב שכבש כבר 33 שערים העונה". גם זה לא עצר את השטף של הקייזר שכל ורידיו על סף התפוצצות: "הם ממשיכים להתחמק מתחת לאצבעותנו כמו שהם עשו בגמר ב-99. אם אתם רוצים להוכיח שהם בשר ודם אז תביאו אותם לפה ותביסו אותם. אני רוצה לדרוס אותם ושעכברי מינכן יוכלו לעשות מהם מסיבה גדולה. לואיס! שלח את ההוראה הזאת לכל שחקני הקבוצה. הבלוף הזה שנקרא הדוב האנגלי לא ייקרא יותר בשם הזה. אני הייתי שם. אני זוכר את גיגסי. וסולשאר. אני זוכר את הגמר ההוא. זה לא יקרה עוד".
פרק שלישי - החקירה
לפני 5 דקות, שתי הקבוצות סיימו את האימון המסכם שלהם לקראת המשחק הגורלי. אפשר להרגיש את המתח בכל פינה בעיר. פרגוסון, רוני, פרדיננד והארגריבס יוצאים אחרונים לחניון. הם מזהים את פיליפ להאם בקצה מגרש החניה. במהירות, הארבעה מתקדמים לכיוונו. פרדיננד ורוני תופסים אותו משני הצדדים וגוררים אותו לחורשה מחוץ לאליאנץ. פרגוסון נעמד מול להאם הכפות ומישיר מבט לעבר הגרמני: "פיליפ, אתה יודע אנגלית?" המגן המפוחד אומר בקול חלש: "לא, רק גרמנית". "בשביל זה יש לנו את הארגריבס. שבע שנים הוא היה בגרמניה ובדיוק חזר מפציעה. אואן, תשאל אותו אם הוא רוצה להמשיך לשחק כדורגל".
הקשר האחורי, שגדל בבאיירן, יורה בגרמנית את המשפט ולהאם מהנהן עם דמעות בעיניו. "אז תצביע לנו על העמדות שלכם במגרש", המנג'ר צועק והארגריבס מתרגם. "זה מערך היהלום של ואן חאל. יש לנו גם מערך של בונקר", עונה להאם ומצייר על הלוח. "איזה סוג של ארטילריה מיוחדת יש לכם?" ממשיך פרגי בחקירה ולהאם מציין את חזרתם של דמיקלס ו-ואן בומל להרכב ומטיל פצצה: "רובן ככל הנראה לא יהיה כשיר למשחק".
פרגי האפצ'י קם ונע סביב להאם הכנוע: "במועדון שלך ירצו לדעת מה כל כך מיוחד בך שלקחנו אותך הצידה לשיחים, דיברנו איתך, אבל עדיין השארנו אותך בריא וכשיר למשחק. תגיד להם שנתנו לך לחיות כדי שתפיץ את השמועה על מה שהולך לקרות לכל גרמני שהיחידה שלי תמצא".
המגן הבלונדיני מבין שחייו ניצלו, אבל גם הוא, לא ציפה לשאלה הבאה של הסקוטי: "מה תעשה כשמפגש רבע הגמר הזה יסתיים?". להאם מרגיש שחייו שבו אליו בחזרה ועונה בהתלהבות: "אני אחבק את המשפחה שלי כמו שלא חיבקתי אותה מעולם". פרגוסון לוגם מבקבוק הוויסקי הקטן שלו ומחייך בציניות עם לחיו הסמוקות: "זה דווקא נשמע נחמד. האם אתה הולך להוריד את המדים של הקבוצה כשכל זה יסתיים?". "אני אשרוף אותם", עונה מגן נבחרת גרמניה בטון משכנע. החיוך של פרגי מתרחב: "אנחנו אוהבים לראות אתכם עם החולצה והמכנסיים של באיירן. כשאתה לובש את החולצה הזו עם הלוגו של הספונסר "T-HOME" אנחנו מזהים שאתה שחקן. אם תוריד את המדים, אף אחד לא יידע שאתה מבאיירן וזה לא מתאים לנו. אז, אני אתן לך משהו שלא תוכל להוריד".
רוני תפס את להאם השברירי ופרגוסון שלף את הסכין. הוא החל לקעקע את מצחו של המגן ותוך דקות ספורות, הגרמני 'זכה' לדיוקן פניו של אוליבר קאן על המצח. "אלכס, אתה נהיה טוב בדבר הזה", סיכם פרדיננד בחצי חיוך. מסתבר שלהאם הוא לא הראשון שנושא את דיוקנו של השוער על המצח.
פרק רביעי - מבצע ארנה
הדלת בדירת הפאר של מלקולם גלייזר בניו יורק נפתחת וג'י סונג פארק נכנס. "אני לשירותך", אומר הכדורגלן לבוס הזחוח. "תרצה לשתות משהו, סאקי אולי? ", משיב בהתלהבות גלייזר. "אני לא יפני, אני קוריאני", מתעקש פארק ומכין לעצמו כוס וויסקי. "מה עשית לפני שהגעת ליונייטד?", שואל הבעלים האמריקני כשבפיו תקוע סיגר ופארק שולף את סרט הקפטן מהנבחרת הקוריאנית ומזכיר בגאווה את תקופתו תחת הידינק באיינדהובן. "עזוב אותך מהיסטוריה. זה לא מעניין ואתה לא ממש מעניין. בוא נשתה למען נפילתה של באיירן. אתה מכיר את הכדורגל הגרמני בכלל?", מתנדנד גלייזר בשכרות ומניף את כוסית המשקה שלו. "אני יודע שאני שונא אותם. הפסדתי להם בחצי גמר המונדיאל", משיב הקוריאני.
גלייזר לא מתעכב והולך ישר לפרטי המבצע: "אתה תנחת במינכן בעוד חמש שעות. יהיה לנו שם על המגרש את כל הביצים הרקובות בשק אחד. קלוסה, ריברי, ואן חאל ואפילו ואן בויטן, הבנזונה שדפק את מכבי חיפה. הקבוצה שלנו כבר בחדר ההלבשה ואתה תצטרף עליהם. הגרמנים קוראים לממזרים שלנו "השדים האדומים". אתה תפגוש שם את פלטשר, הוא איש הקשר שלך". הפרצוף של פארק מתעוות: "לא שמעתי עליו". "בעסק הזה, הטובים ביותר הם אלה שלא שומעים עליהם", ענה גלייזר בחיוך ממזרי.
ארבע שעות מאוחר יותר, פארק, פלטשר, סקולס ופרגי האפצ'י יושבים בין חישוקים לקונוסים בחדר חשוך וצדדי באצטדיון במינכן. "אתה יודע שזה התנאים הגרועים ביותר לשחק. קפוא כאן ויש כאן 60 אלף גרמנים מטורפים ביציע. זה מלכודת מוות", מציג פארק בפני סקולס את העובדות. "אם לא היום אז מתי?! אתה זוכר את הגמר ההוא שניצחנו בדקה ה-90. אתה זוכר מה היה איתי שם? אני לא שיחקתי בגלל הרחקה. אני הייתי רק בהפסד הארור נגדם ברבע הגמר של הצ'מפיונס ב-2001. זה הזמן שלי לנקום. אל תדאג, מה שלאם אמר זה מה שיהיה. רובן לא ישחק", ענה הג'ינג'י בפרצוף מתוח ואדמדם.
דארן פלטשר ישב בשקט בפינה ושייף את הפקקים של נעליו. פארק המהיר והתזזיתי התקדם לעברו: "שמעתי שאתה די טוב. אתה יודע שאנחנו לא מחפשים צרות במשחק חוץ. צריך לעבור את הערב ללא אירועים. בכל מקרה, אם אני טועה ויהיו בעיות, אני צריך לדעת שתהיה רגוע".
"אני לא נראה לך רגוע?!", ענה פלטשר עם מבט רצחני. "עכשיו שאתה אומר את זה ככה, אני מניח שכן", אמר פארק בחשש והסתובב לכוונו של פרגוסון: "הפלטשר הזה הוא לא דברן גדול". "זה מה שאתה צריך, אנשים דברנים? בדמותו של פלטשר בנויה הקבוצה הנוכחית לטוב ולרע", מלמל המנג'ר בכעס. "אם תסתבכו שם על המגרש, מה אנחנו על הספסל צריכים לעשות?", שאל האפצ'י הסקוטי. "אם ניכנס לצרות, נדע לטפל בזה", ענה לו בביטחון פארק כיאה למעמדו החדש ביונייטד מודל 2010.
האם באמת פארק, פלטשר והחברים יידעו לטפל בזה? האם פיליפ להאם אמר את האמת? כמה קרקפות של שחקני באיירן יוטלו על כר הדשא והאם רוני הוא באמת דוב אנגלי? כל התשובות בפרק החמישי, הערב ב-21:45.
