יוסי בניון כבר מזמן הרוויח את התואר 'הליגיונר הכי מוצלח שהיה לכדורגל הישראלי'. כעת, לאחר החתימה במועדון הפאר הלונדוני צ'לסי לשלוש שנים, יוסי כבר שובר שיאים חדשים, וממש כמו נס פך השמן, הוא פשוט ממשיך להפתיע אותנו לטובה בכל פעם מחדש.
'הילד' בסך הכול בן שלושים, ובכדורגל של היום, יש עוד לפחות שנתיים שלוש טובות ששחקן יכול לתת בגיל הזה. אך יחד עם זאת, הציפייה היתה שאחרי ליברפול יוסי כבר לא יגיע לקבוצה בסדר גודל כזה, ויעבור לקבוצה קטנה יותר. אבל 'הילד', כרגיל, ממשיך להפתיע את כולנו. כעת, לאחר החתימה, לא יהיה מוגזם לפנטז שהשיא שלו עוד לפניו.
לא סתם הובא בניון לסטמפורד ברידג'. לא מדובר בשחקן צעיר שעוד צפוי להתחשל, או בפוטנציאל שטרם מומש. מדובר בשחקן בן שלושים, שברור בדיוק מה הוא מסוגל או לא מסוגל לתת, ואם קרלו אנ'צלוטי רכש אותו, כנראה שיש לכך סיבה.
הרבה דברים גם נכתבו כבר על יוסי בניון. הבחור הצעיר והאלמוני שעלה לבוגרים של הפועל באר שבע בגיל 17, וכבר אז לקח קבוצה שלמה על הגב. אם ניתן היה ללמוד משהו מאותה חצי עונה, הרי שבכל קבוצה אליה יוסי מגיע, ולא משנה באיזו סיטואציה, סופו להיות בין 2-3 שחקני המפתח, אם זו כאמור באר שבע שנלחמה נגד הירידה, או ליברפול הגדולה בעלת המסורת.
אך למרות כל המחמאות לעיל, נדמה שמשוכה כמו צ'לסי היא משהו שיוסי טרם נתקל בו בקריירה הארוכה שלו. משוכה, הכוונה היא כמובן מבחינת השתלבות בדקות משחק וכיוצא בזאת, ובהחלט מדובר באתגר ויהיה מעניין לראות כיצד הוא משתלב בהרכב הכוכבים של אנצ'לוטי.
בליברפול, הגיע יוסי בהחלט למעמד של אחד משלושת שחקני המפתח. נדמה היה שאחרי סטיבן ג'רארד ופרננדו טורס, כל סקאוט ידע שאם משהו טוב יכול לקרות זה יהיה רק מרגליו של בניון. אך בצ'לסי, עם סגל עבה ואיכותי הרבה יותר, זו תהיה משימה קשה שבעתיים.
שחקן ספסל או באנקר בהרכב?
בניגוד לליברפול, שם יוסי התחרה על המקום בהרכב עם שחקנים צעירים יותר(ראיין באבל או דויד אנגוג למשל) שגם טרם הוכיחו את עצמם, ויש שיאמרו אף מדרג ב' של השחקנים האירופים, אצל הכחולים כבר ייאלץ להתחרות מול קליברים ברמה עולמית, שלפחות על הנייר גדולים עליו במידה או שתיים.
בין אם ישחק בשמאל, באמצע או בימין, יחכו לו תותחים שבהחלט לא מתכוונים לחמם את הספסל. פלוראן מאלודה למשל הוא באנקר בהרכב, שבקלות יכול להיכנס לאחד מחמשת השחקנים בעלי הכושר הטוב בעולם כיום.
העובדה שריימונד דומנק לא נתן לו לפתוח בהרכב צרפת במשחק מול אורוגוואי, רק מחזקת את טענתי (הרי מדובר במאמן ליצן), ואני באופן אישי לא הייתי נותן לעוף המוזר הצרפתי לשים יד על הקבוצה שלי אפילו במנג'ר 96.
בנוסף, בהנחה שדרוגבה ישמש חלוץ יחיד, את הצדדים יתפסו גם ניקולה אנלקה, סלומון קאלו, או אפילו דניאל סטארידג', שיכול לשחק באגפים. כל זה מבלי שהזכרתי את דקו, את אובי מיקל, את אסיין, או את יורי ז'ירקוב, כולם קשרים, לא בהכרח בתפקיד של יוסי, אך בהחלט יכולים לפתוח בהרכב.
בין כל השמות הנוצצים האלה, אמור למצוא יוסי כמה דקות משחק. כל זאת כמובן, עוד לפני שנרכשו שחקנים בצ'לסי העונה. הקבוצה כבר הביעה עניין בדויד סילבה וג'יימס מילנר, ולבטח מועלים שמות נוספים גם בעת כתיבת שורות אלו.
אפשר להיות בטוחים שקיץ שקט לא יהיה במערב לונדון ולמעט יוסי, בוודאות יגיעו עוד שם או שניים גדולים לקבוצה. ככה זה כשלמאמן יש יד חופשית וההורים שלו בחו"ל עם צ'ק פתוח.
אז למה בכל זאת?
אחד היתרונות של יוסי הוא שלפחות כרגע שיחררה צ'לסי את מיכאל באלאק וגו' קול, שני קשרים שבהחלט משאירים חור קטן בסגל אותו צפוי יוסי למלא. ג'ו קול, לדעתי שחקן מצויין, אבל כזה שלא באמת השאיר חותם בדקות אותן קיבל בצ'לסי העונה. אנצ'לוטי לא האמין בו ובניון בהחלט יכול להיכנס למשבצת שלו, לעלות מהספסל ולעתים אף לפתוח בהרכב.
מיכאל באלאק לעומת זאת, הוא דוגמה למה שעלול לקרות לשחקן מצויין בהרכב כל כך עמוס קשרים. באלאק הוא קשר התקפי, מתחת לחלוץ קלאסי, שמבשל ומבקיע בעיקר בבעיטות מרחוק ובנגיחות. אך בצ'לסי העמוסה נאלץ המזרח-גרמני לעבור לתפקיד הקשר האחורי, תפקיד שלא מתאים לו לחלוטין. באלאק לא הצליח לבוא לידי ביטוי כשהוא נאלץ לעסוק רוב הזמן בעצירת התקפות היריב ולכן שוחרר. פיתרון טוב לשני הצדדים.
יוסי לא נראה כמתאים לשחק בתפקיד האחורי אותו מילא באלאק לעתים, כמו שגם באלאק לא התאים אגב, אך בקבוצה כל כך עמוסה בכישרון אף פעם אין לדעת היכן תמצא את עצמך על הדשא. תסמכו על יוסי שיידע לעשות את ההתאמות.
יחד עם זאת, יתרון נוסף של יוסי, שבהחלט יכול לעזור לו בתחילת העונה, הוא שמרבית השחקנים של הקבוצה יגיעו מותשים מקיץ ארוך בדרום אפריקה. ליוסי יש כעת זמן להתכונן טוב לעונה ולתת לגוף שלו לנוח, כך שלפחות בהתחלה הוא יהיה הרענן ביותר בסגל, ויוכל למצוא את מקומו טוב יותר בקבוצה. פתיחה טובה עם כמה שערים בהחלט יכולה לעזור לו לבסס את מעמדו לקראת עונה עמוסה במשחקים ובפציעות.
בנוסף, ולבטח אחת הסיבות בעטיה הגיע למערב לונדון, היא העובדה שהבחור הוא גם ווינר מלידה, והשער המפורסם בסנטיאגו ברנבאו הוא רק אחד מיני רבים וחשובים שיוסי הבקיע. בניון הרוויח ביושר את ההגעה לצ'לסי, הוא בנה לעצמו שם של ווינר, אחד שלוקח את הקבוצה על הגב וגם תמיד יכול לעלות מהספסל ולהביא שינוי, והרי ידוע שתמיד השחקנים האהובים על מאמנים הם אלו שבכל רגע נתון יכולים לעלות מהספסל ולהפוך את המשחק.
הכוח האנושי ינצח
אז למרות כל שורת הכוכבים והמיליונרים שנמצאים בסגל, אין ספק שיוסי ימצא את דרכו בצ'לסי בדיוק כמו שהיה בכל מקום אחר. כי אחרי הכול, ולמרות הכול, מדובר בבני אדם לפני שהם שחקני כדורגל. ובנקודה הזו יוסי הוא היהלום הנוצץ באמת בכל קבוצה אליה יגיע.
אין ספק שזו גם אחת הסיבות שגם בגיל כזה קבוצה כמו צ'לסי עדיין מעוניינת בשירותיו. זה לא ברור מאליו שקבוצה מחתימה שחקן בגילו לחוזה ארוך טווח בכדורגל של היום. בחור צנוע, שליו, שתמיד נכנס לליבם של חבריו לקבוצה וגם לאלו של מאמניו.
במהלך 13 שנה של קריירה עוד לא נשמעה מילה רעה עליו, ובכל מקום אשר עבר הוא זכור לטובה. כל זאת מבלי להמעיט גם ביכולותיו ככדורגלן. אם פרננדו טורס אומר שהוא תמיד היה רוצה לראות את יוסי מאחוריו, כנראה שגם על המגרש יש לעלם החמודות מדימונה הרבה מאוד מה למכור.
אז מי שחשב שלא יראה אותו יותר בליגת האלופות, היה צריך לחשוב פעמיים. מי שחשב שלא יראה אותו שוב מבקיע שלישיות בפרמייר ליג, כנ"ל. כי עכשיו, אחרי כל כך הרבה שנים בחו"ל, מתוכן שלוש בליברפול בטופ של הכדורגל העולמי, זה כבר ברור: יוסי בניון קורץ מחומר אחר.
בדיוק כמו כל האומנים הגדולים, וכדורגל הוא בהחלט סוג של אומנות, יש בבחור הצנוע מדימונה הרבה מעבר למה שעין בלתי מזוינת יכולה לראות. אולי באמת כמו האומנים הגדולים בהיסטוריה, נלמד להעריך אותו כמו שצריך רק אחרי שהוא כבר לא ישחק, וזאת למרות כל ההערכה הגדולה שכבר יש כלפיו כעת.
לנו רק נותר לקוות שנתרגש איתו ביחד בצ'לסי לפחות כמו שהיה בליברפול, כי עם כל הכבוד לאהדה של קבוצה כזו או אחרת, שחקן בקליבר ובמעמד של יוסי בליגה הכי טובה בעולם לא היה לנו וספק אם שוב פעם יהיה.
