אוי ואבוי להפועל ת"א אם היא לא מבינה את חשיבות המשחק הערב (חמישי) ב-21:05. בשביל זה צריך לחזור כחודשיים אחורה, להגרלת שלב הבתים של הליגה האירופית.
הפועל קיבלה על הראש מועדונים מפוארים כמו המבורג וסלטיק ואפילו בדרג הנמוך זכתה לתענוג לפגוש קבוצה שזה עתה הדיחה את אסטון וילה מהמפעל. קשה היה למצוא מישהו שהיה מוכן להמר שהפועל תעלה מהבית הקשה, אולי הקשה ביותר בליגה האירופית.
אבל הנה, בסך הכל שני מחזורים עברו, ואחרי שראינו מה שוות סלטיק (אותה הפועל יכולה לעבור) והמבורג (גדולה על הבית הזה), משחקי המפתח הם המפגש הכפול מול ראפיד, הערב בבלומפילד ובעוד שבועיים באצטדיון גרהארד הנאפי בוuינה.
4 נקודות ומעלה בשני המשחקים ייתנו לאדומים סיכוי לא רע, אפילו מצוין, לסיים במקום השני ולכתוב עוד פרק של תהילה בהיסטוריה האירופית של המועדון.
אנחנו הכנו לכם 5 סיבות לניצחון של הפועל מול 5 סיבות לניצחון של ראפיד. לא מסכימים? טקבקו.
5 סיבות לניצחון של הפועל ת"א
1. אלי גוטמן – האוהדים של הפועל אמנם באים בטענות למאמן שלהם על בסיס כמעט יומי, אבל דבר אחד אי אפשר לקחת מגוטמן וזה היכולת הפנטסטית שלו להכין קבוצה למשחק בודד.
לאורך עונה זה מקרטע לא פעם, אבל הסיבה העיקרית להצלחה של הפועל באירופה בשנים האחרונות היא המשמעת הטקטית וההכנה המנטלית שמעביר המאמן לחניכיו. ניצחונות כמו על סלטיק וגטבורג הם דוגמאות נפלאות לכך, בשני המישורים.
מול גטבורג היתה זו ההכנה המושלמת, שאפשרה להפועל להתגבר על פיגור מוקדם ולהשתלט באופן טוטאלי על המשחק. ומול סלטיק ניהול משחק מצוין של גוטמן ודרבון החיילים הממושמעים במחצית הכינו את הקרקע למהפך ולניצחון.
2. מסורת אירופית – קיים ויכוח אינסופי בין קהלי האוהדים של מכבי חיפה והפועל ת"א בנושא הקבוצה הישראלית הטובה באירופה. מדובר בשאלה קשה להכרעה, אך אני מעדיף פשוט ליהנות מהעובדה שגם במצבו העגום של הכדורגל שלנו, יש לנו עדיין שתי קבוצות שאפשר להתגאות בהן, שעושות חיל ומייצגות אותנו בכבוד רב.
הפועל עושה תוצאות יפות באירופה מאז מסע הקסם של התינוקות של קשטן עם הניצחונות המפורסמים על צ'לסי, פארמה ולוקומוטיב. יתרה על כך, אסור לשכוח את הניצחון הנפלא 2:4 בפארק דה פראנס על פאריז סן ז'רמן ואת ה-1:2 המרשים בחוץ על חטאפה.
בקיצור, האדומים תמיד הסבו לנו גאווה במפעלים האירופיים, ויצירת מסורת שכזו היא מעמודי התווך הכי חשובים בדרך לכדורגל טוב יותר. בינתיים, נסתפק, כמו תמיד, בחיפה והפועל.
3. נמניה ווצ'יצ'ביץ' - הקשר הסרבי של הפועל במגמת שיפור מאז שהגיע לקבוצה. אם בתחילה הוא לא הצליח לסיים 90 דקות, בשבועיים האחרונים הכושר של הקשר השתפר, התנועה השתפרה וכך גם הגיוון במשחק ההתקפה של הפועל. "נמה" טוב, זו סכנה להגנה האוסטרית שספק אם תצליח להתמודד עם החלק הקדמי הטכני של האדומים.
4. משחקי החוץ של ראפיד – בבית עשתה העונה הקבוצה האוסטרית דברים מאוד יפים באירופה. ניצחון על אסטון וילה ו-0:3 מדהים נגד המבורג מדברים בעד עצמם, אבל ברגע שמשווים בין משחקי הבית ומשחקי החוץ של הקבוצה האוסטרית, מגלים הבדל מאוד משמעותי.
בכל משחקי החוץ של הקבוצה העונה היא רשמה קצת יותר מ-50 אחוזי הצלחה. בתוך אותם 50 אחוזים נמצאים בעיקר ניצחונות על נמושות הליגה האוסטרית, וכשמתייחסים רק לאירופה, הניצחון האחרון של ראפיד היה לפני 3 חודשים פחות יום, אי שם בסיבוב הראשון של מוקדמות הליגה האירופית.
אחד הסממנים הבולטים של קבוצה אירופית אמיתית הוא היכולת שלה לשמור על יציבות בין הבית לחוץ ולהיות מסוגלת לנצח בכל מגרש. הפועל נתקלה בשתי קבוצות יותר קשות בסיבובים הראשונים וניצחה את שתיהן. נותר רק לקוות שראפיד תמשיך באותו קו גם הפעם.
5. איתי שכטר – הרכש הגדול של הפועל בקיץ מתחיל להראות מה הוא יודע. שער מול מכבי חיפה הספיק רק כדי להמתיק את הגלולה, אך שערים מול המבורג ומכבי נתניה המשיכו את הרושם הטוב מהחלוץ הצעיר וגם הזימון לנבחרת לא אחר לבוא.
כשסמואל יבואה סובל מירידה חדה בכושרו לעומת העונה שעברה, האדומים יהיו תלויים לא מעט ביכולת של שכטר. לצד חמשת השערים שכבש העונה, שכטר יודע להפעיל מצוין גם את יבואה וזו סיבה נוספת מדוע משחק ההתקפה של סגנית האלופה תלוי בו. מול ראפיד הוא יצטרך להיות במיטבו כדי שהפועל תיקח את שלוש הנקודות.
5 סיבות לניצחון של ראפיד וינה
1. ההגנה של הפועל – מה שכל כך אירוני ומשונה אצל האדומים העונה הוא הניגוד החד בין אופיו של המאמן ליכולות של השחקנים. אלי גוטמן ידוע כמאמן שמרן שמעדיף שליטה על פני הרפתקנות, קישור אחורי חזק על פני יצירתיות, ובסופו של דבר, הגנה על פני התקפה.
מנגד, הפועל של השנה מתאפיינת יותר מכל בחלק קדמי שופע בכישרון ויכולת אישית, עם שחקנים כמו שכטר, יבואה, נאתכו, ורמוט, זנדברג ו-ווצ'יצ'ביץ', והגנה חלשה ורכה. במרכזה עומדים וואליד באדיר (שלא יישחק מול האוסטרים) ודאגלס דה סילבה, שמפקירים פעם אחר פעם את אחד החלוצים של היריבה ומתקשים לעמוד בקצב, במיוחד באדיר הכבד והאיטי.
גם בצדדים לא חסרות שגיאות, עם פאשלות על בסיס כמעט קבוע של בן דיין, קנדה ובונדר. הערב ההגנה של הפועל עוד יותר פגיעה, עם הצבתו של אביחי ידין בעמדת הבלם, עליה נדבר בסיבה הבאה.
2. ניקיצ'ה ילאביץ' מול אביחי ידין – מצ'-אפ בעייתי עבור הפועל, וכזה שראפיד צפויה לחפש פעם אחר פעם. מן הסתם, ידין איננו בלם טבעי והצבתו בעמדה הקריטית הזו נראית כמו הימור מסוכן מדי במשחק כל כך חשוב. גוטמן כבר הימר ופגע לא פעם במצבים דומים, אבל נדמה כי הפעם זה קצת יותר מדי.
יותר מכל, מדובר בהבעת אי אמון ברמי דואני, הבלם המחליף. החלוץ המוביל של האוסטרים, ניקיצ'ה ילאביץ', התחיל את העונה מצוין וכבש ארבעה שערים, אחד מהם בסלטיק פארק לפני שלושה שבועות. אחרי שבעונה שעברה כבש בסה"כ שבעה שערים בכל העונה, נראה כי כעת ילאביץ' בן ה-24 מסוגל לעשות את הפריצה ולא יפתיע אף אחד אם יעשה זאת על חשבונו של ידין.
3. הפועל מאכזבת בבית – קודם דיברנו על יכולות הקסם של בלומפילד באירופה, אך השנה יכול להיות שגוטמן היה מעדיף לקסמים דווקא בליגה. שלושה משחקי בית, שתי תוצאות תיקו והפסד, ומאזן שערים שלילי של 5:4. אם ההפסד למכבי חיפה עוד היה סביר (ומוצדק לחלוטין, למרות הטענות נגד השיפוט), שתי נקודות בבית מול מכבי פ"ת ומ.ס. אשדוד הן רקורד מביך לקבוצה שלכאורה רצה השנה לאליפות. בקיץ אפילו הבטיחו שהיא תדרוס את הליגה בדרך לאליפות.
עם תוצאות כאלה במשחקי הבית, קשה לראות את האדומים עושים את זה. הניצחון על סלטיק היה היחיד של הפועל בבית העונה בליגה ובאירופה, ובעקבות התוצאות האחרות, אולי צריך להיזקף יותר לחובתה של הסקוטית, שפשוט מביישת את המוניטין המפואר ונראית כמו צל של עצמה.
ברוב משחקיה בבלומפילד הפועל נראתה שאננה, כמו קבוצה שמחכה שהניצחון יבוא, שהשערים יבואו. גישה כזו הערב תוביל להפסד, מקסימום תיקו בלתי מספק.
4. הכושר של הפועל מאז משחק העונה – נראה כי כל טענותיהם של האדומים נגד מנשה משיח ומכבי חיפה, שהיו מופרכות ומוגזמות (והושמעו גם בטעם רע ובאופן בוטה), הסיטו את תשומת הלב של השחקנים ממה שחשוב. במקום להתייחס להפסד לחיפה באופן כן ואמיתי, ניצחון של קבוצה עדיפה ולא שוד לאור היום, העדיפו בהפועל לבכות וליילל, להפיל את כל התיק על השופטים, ההתאחדות ויעקב שחר.
משום מה, שכחו שברוב דקות המשחק, בוודאי במחצית הראשונה, היתה קבוצה אחת על המגרש והיא אלופת המדינה. כל הפסטיבל המגוחך הזה סביב משיח חזר לאדומים כמו בומרנג וקטע את הריכוז והדריכות של הקבוצה לקראת המטרות החשובות שלה העונה.
לא פלא שמאז האדומים נראים לא טוב, למעט הניצחון על מכבי נתניה שקשה לקחת ברצינות כמו שקשה היה לקחת ברצינות את נתניה עצמה באותו זמן. לא פלא גם שמאז אותו משחק, הפועל לא ניצחה בכל פעם שנפלה לפיגור מוקדם (חיפה, המבורג ואשדוד), ואת זה גם המאמן של ראפיד יודע וינסה לנצל.
5. סגנון המתפרצות של ראפיד – הסיבה העיקרית לכך שגוטמן מעדיף את משחקי החוץ על משחקי הבית היא הפגיעות ההגנתית שלו בבית. כשהפועל משחקת בבית, לרוב מצפים ממנה לשלוט בקצב וללחוץ את היריב, אך ההגנה האיטית והחלשה של האדומים מאפשרת ליריב לעקוץ במתפרצות, בדיוק כמו שגוטמן אוהב לעשות בעצמו במשחקי החוץ. ובמקרה, בדיוק כמו שגם מאמן ראפיד, פיטר פאקולט, אוהב לעשות.
בסלטיק פארק ראפיד הסתגרה ובנתה על טעויות בהגנה של הסקוטים, ואחת כזו אפשרה לניקיצ'ה ילאביץ' להעלות את האוסטרים ל-0:1 מפתיע. כמו שכולנו כבר יודעים, טעויות בהגנה הן לא מונח זר להפועל ת"א, ושני המאמנים יודעים שזה אחד המפתחות החשובים הערב.
