יש משהו צודק בכישלון החרוץ והחמוץ של נבחרת ישראל בקמפיין מוקדמות יורו 2012. הרי לצד היותנו אוהדי הנבחרת, אנחנו גם אוהדי כדורגל שמנטרלים את עצמנו מכל העולם למשך מספר שבועות כל קיץ שני כדי ליהנות מכדורגל מהרמה הגבוהה בטורנירי היורו או הגביע העולמי. אחרי מבט על המונדיאל האחרון בדרום אפריקה כל אוהד כדורגל צריך לשאול את עצמו: "אנחנו באמת רוצים נבחרת כמו ישראל בשורה אחת עם הולנד, גרמניה וספרד? התשובה ברורה.
שבעה חודשים מינוס שבועיים היו למאמן הלאומי, לואיס פרננדז, להביא משהו שונה לכדורגל שלנו. צמד המפגשים מול יוון הבינונית וקרואטיה שנמצא בנסיגה, הוכיחו שההימור הלא מבוקר על הצרפתי מקביל להימור ברולטה על המספר 00. אם נפגע, אנחנו גדולים, רק בעצם: מה הסיכויים בדיוק שהכדור המקפץ ינחת בדיוק איפה שאנחנו רוצים? ואיך שוב שמנו את כל הביצים בריבוע אחד?
פרננדז עשה ועושה את כל הטעויות האפשרויות מאז שהוא נחת בישראל. "אפילו לא הייתי במסעדה או בחוף הים", התלונן הצרפתי במסיבת העיתונאים לפני יוון. "אתם מתעסקים בכלום", האשים כשטענו בפניו שהוא לא היה במחזור האחרון לפני שני המשחקים החשובים ואף מילה על העימות הקולני עם אנשי התקשורת ש"לא רוצים שהנבחרת תצליח". כנראה שהוא שכח שהאוהדים בישראל נשארים לעד עם הנבחרת שלנו. הוא כנראה כבר לא יהיה פה עוד הרבה זמן.
השורה התחתונה ברורה: אין דרך, אין שיטה, הכל מקרי ויותר גרוע מהכל: הנבחרת המאיסה את עצמה על אוהדי הכדורגל. לואיס אמר שצריך להעביר את המשחקים נגד לטביה וגאורגיה לבלומפילד? כדאי אולי להתחיל לחשוב על כיוון של וינטר. כי קשה לראות מישהו שיטריח את עצמו למשחק החשוב על המקום השלישי נגד גאורגיה.
מי רוצה להיות מגן?
פעם אחת זו טעות ופעם שניה זו טיפשות, משפט ידוע ולקח לכל ילד שעשה טעות בבית הספר לומד. כדור עומק והמגן לא יוצא לנבדל כי הוא פשוט לא יודע. אלרואי כהן גרסת קרואטיה ורמי גרשון גרסת יוון כמשל מרגיז ולא ברור. הרי כל העולם (שאגב לא ראה את גרשון משחק) יודע שהוא בלם ולא מגן שמאלי. במחצית הראשונה ניצני הטיילת החלו עד לטעות הבלתי נמנעת בגול. למה לואיס? למה? אין מגן שמאלי? היה לך שבעה חודשים לחשוב על פתרון.
ליאור רפאלוב הוכיח שהוא שחקן לרמות הגבוהות, אבל למה לא לשחק עם גילי ורמוט. יש הטוענים כי לואיס לא ממש מחזיק מהכישרון מהפועל ת"א. כמה כישרונות כבר יש בליגה שלנו? אדון מאמן, אפשר לשחק עם שני שחקנים טכניים באותו הרכב. רוצה להשפיל את ורמוט, שהוא אחד השחקנים הטובים של הכדורגל שלנו? הצלחת.
יש סעיף "לאכול בחוץ" בחוזה של לואיס?
בסופו של דבר מה שקובע הן התוצאות. מר לואיס, קיבלת שער מנבחרת שלא כבשה שלוש שנים, הפסדת לנבחרת קרואטית שלא ממש התאמצה בר"ג והובכת מול יוון בינונית, חסרת שחקנים וחסרת מעוף. מה הבאת לנו? מה שיפרת אותנו? איך שידרגת אותנו? המנחש נכונה יזכה בחופשה איתך בפאריס.
במשך למעלה מחצי שנה הצרפתי השוויץ בכך שהוא הולך לכל אימון ולמשחקים מדי שבת. הלו? זו העבודה שלך למקרה ששכחת. לא הלכת למסעדות? לא ידענו שבחוזה שלך יש סעיף "לאכול בחוץ". אנחנו מחפשים כל הזמן מישהו שיעשה משהו לכדורגל שלנו והדבר היחידי שהצרפתי עשה הוא למשוך את הכדורגל שלנו שנות אור אחורה.
רוב המאמנים שנכשלים ברחבי העולם טוענים שיש להם דרך שלוקחת זמן. לנבחרת שלנו אין דרך ואין שיטה. קשר אחורי משחק בלם, קשר התקפי משחק מגן שמאלי וכל מה שחסר הוא להכניס את איתי שכטר לשער במקום דודו אוואט. רק חבל שהניסיונות הם על חשבונינו. בעצם, הבדיחה על חשבונינו. שבעה חודשים חיכינו לדרך. חבל שהיא ללא מוצא.
לא בושה להודות בטעות
אבי לוזון הצהיר הבוקר שפרננדז יישאר עד סוף הקמפיין. עוד הוכחה שבהתאחדות לכדורגל לא יודעים להודות בטעויות. הצרפתי הוחתם על חוזה לקמפיין אחד מתוך חשש (מוצדק) שהוא לא יצליח, כפי שאכן קרה. הגיע הזמן לקבל החלטות אמיצות ולא מפוחדות ופוליטיות.
בקמפיין האחרון של מוקדמות המונדיאל, אחרי שדרור קשטן נכשל כישלון חרוץ עם הנבחרת, נולדה הזדמנות הזויה שאם לטביה תנצח ביוון ועוד כמה דברים מוזרים יקרו נצליח לעלות. אז, אף אחד לא הסתנוור מהסיכויים הנמוכים וקשטן פינה את מקומו. גם אם ננצח את כל הקטנות בבית ונגיע איכשהו לתמונת הסיכויים לעלות, זה יהיה בלוף. אנחנו לא ראויים להיות עם הגדולים באמת.
השחקנים טענו בכל הזדמנות עד כמה הם אוהבים את לואיס פרננדז, עד כמה הוא מקצוען ותענוג לעבוד איתו ועד כמה הם נהנים באימונים של הנבחרת. "הביקורות לא הוגנות כלפיו", טענו במהלך השבוע האחרון. יוסי בניון אמר שהכל נובע מיהירות שלנו. השחקנים לא צריכים חברים, הם צריכים מאמן.
לא בושה להודות בטעות, בושה לא לתקן אותה: ההימור על הצרפתי נכשל והכדור ברולטה נחת אי שם בריבוע שחור. השאלה שכל אחד ממקבלי ההחלטות צריך לשאול את עצמו היא: האם הוא המאמן שיוכל לקדם את הכדורגל שלנו? האם הוא יוכל להציל מכבודנו האבוד? והאם אפשר יהיה להחזיר את הנבחרת לעם?
כנראה שהתשובות ברורות רק לחלק מאוד מצומצם מהעם, בודדים, שלא יודעים להודות בטעות ולא יכולים להגיד: "החלטנו ונכשלנו, לא אנחנו כנבחרת, אלא אנחנו כמחליטים: פשוט נכשלנו".
